גדי טאוב

הנרטיב הדמוקרטי על ההצדקות לרדיפת גנרל מייקל פלין מחליף תירוצים כמו גרביים. אז האופנה האחרונה, ליודעי חן, היא לטעון שבעצם עיקר הבעיה היא לא שהוא סוכן רוסי, אלא שהוא סוכן טורקי. והרי – אתם יושבים? ראיית הזהב – והרי הוא הודה בזה שהוא שיקר לגבי טורקיה, אומרים לנו. לא רק זאת, הוא ניסה לטשטש עקבות, ונרשם לפי חוק רישום סוכנים זרים (FARA – ראשי תיבות של Foreign Agents Registration Act), רק בדיעבד, כשהוא הבין שעלו עליו. הממםם. נשמע מסעיר. אבל…

הסיפור הזה פשוט לא נכון. כרגיל עם הנרטיב הדמוקרטי, הוא לוקח עובדות יבשות, נותן להם טוויסט קטן, ואז משבץ אותן בתוך סיפור שכולו הולכת שולל. פלין לא ממש הודה, אלא חתם על הסכם טיעון כשהוא הבין שהתובעים של מולר עומדים לפשוט את עורו של בנו, לא רק את עורו שלו. והוא לא נרשם כסוכן מפני שעורכי הדין שלו אמרו לו בזמן אמת שאין צורך ומספיק להרשם תחת נוהל אחר, שנקרא LDA – חוק החשיפה לפעילות לובי. ואז, רק כדי לחתום בדובדבן על הר הקצפת, עורכי הדין שלו המליצו לו על עסקת הטיעון, משום שהם אלה שאמרו לו במקור שאין צורך להרשם כסוכן זר, כלומר המליצו לו כדי לכסת"ח את עצמם. היה שם ניגוד עניינים מובנה, כפי שנראה.

אז הנה פירוט הסיפור האמיתי, כפי שמתאר אותו בהרחבה ידידי מ.ד. השוחה בענייני וושינגטון ושבמקרה מכיר את הצד הטורקי של הסיפור, מפני שהוא מכיר את השותף הטורקי של פלין (אני מתרגם כמעט מילה במילה, עם תוספות לצורך הבהרות קלות):

"פלין לא הפר את הוראות FARA. החברה של פלין (FIG – Flynn Intel Group) חתמה חוזה עם חברה טורקית, אבל החברה הטורקית הזאת לא נשלטה על ידי הממשלה הטורקית, ולכן לא היה צורך אמיתי להרשם תחת FARA. לכן עורכי הדין שפלין שכר לצורך זה (קובינגטון וברלינג – תזכרו את השמות כי הם מככבים בסיפור הזה) שהם מומחים לנושא רישום פעילות לובי עבור גורמים זרים, רשמו את הפעילות הזאת, על פי שיקול דעתם המקצועי, תחת LDA (ראשי תיבות של Lobbying Disclosure Act שנועד ללוביסטים) ולא תחת FARA שנועד לסוכנים של אינטרסים זרים, קטגוריה חמורה יותר.

בשלב מסויים התובעים באו ואמרו לפלין, בלי בסיס ולא בצדק, שהוא עשה לא טוב, והיה צריך להרשם תחת FARA. קובינגטון וברלינג אז אצו רצו ורשמו את פלין רטרואקטיבית תחת FARA. זה היה מביך לפלין כי זה יצר את הרושם, שהמדיה כמובן חגגה עליו, כאילו הוא עשה משהו לא בסדר, בזמן שהוא עשה מה שעורכי דין המומחים לנושא הורו לו.

לא היה במה שהוא עשה שום דבר פסול. אלה הסיבות:

1. הוא לא עבד בשביל ממשלה זרה ולכן לא היה שום צורך להרשם תחת FARA.
   
   
2. אם קרתה טעות היא היתה טעות של עורכי הדין, לא שלו (עניין קריטי בסיפור הזה שמייד נחזור אליו).
   
   
3. המציאו סטנדרטים חדשים של חומרה עבור פלין לבדו. מה שהוא עשה היה מאד נפוץ בוושינגטון. הנרי קיסנג'ר עושה לוביאינג עבור חברות סיניות כבר כמעט 50 שנה. הוא לא רשום תחת FARA, אלא תחת LDA. האם הוא מרגל? ג'ו ליברמן עובד עבור חברת תקשורת סינית. האם הוא מרגל? האם מישהו אי-פעם דרש מקיסינג'ר או מליברמן להרשם תחת FARA?
   
   
4. היו מעט מאד תביעות תחת FARA בכל ההיסטוריה. אם לא נרשמת, הנוהל השגור הוא שהרשויות באות אליך ואומרות לך שאתה צריך להרשם, ואז אתה נרשם.

כשמולר ואנשיו החליטו להדק את הצוותות על פלין, זה היה ניצול משווע לרעה של כוחם, אם לא ממש פשע. מפני ש:

• הם האשימו אותו בהפרה של FARA – באנגלית זה לא מתחרז – בלי שום ראיות לכך שהחברה שפלין עבד איתה נשלטת בידי הממשלה הטורקית. הטענה שכן לא הוכחה גם בבית המשפט. השותף הטורקי של פלין, ביג'ן קיאן נשפט ונמצא אשם תחת אותם אישומים, אבל בסופו של דבר ההרשעה בוטלה בדיוק מפני שלא נמצאה כל ראיה לכך שהוא עבד בשביל הממשלה הטורקית.
  
  
• מתוך הפרה בוטה של כללי משרד המשפטים, הצוות של מולר איים לפתוח בהליכים נגד בנו של פלין, שלא היה לו תפקיד של ממש בכל העניין. 98% מהתביעות הפדרליות מיושבות בהסדר טיעון, כי המחיר של ניהול משפט פדרלי מסוג זה מתחיל מסביבות 5 מיליון דולר ורוב האנשים לא מסוגלים לעמוד בהליך כלכלית ואישית. ומאחר שבמקרה של פלין הם בעצם איימו להרוס גם את חיי בנו, ברור למה הוא הסכים להודות באשמה: כדי להציל את בנו, לא כי הוא באמת אשם.
  
  
• עורכי דינו של פלין, אותם קובינגטון וברלינג, לא ייצגו אותו נאמנה מול הצוות של מולר. הם לא גילו לפלין שהם פועלים מתוך ניגוד עניינים מובהק. אי-רישום תחת FARA, לו היה מדובר בפשע – ולא מדובר בפשע – היה אשמתם לא אשמת פלין. בעצם בעקיפין, הצוות של מולר איים במשתמע על עורכי הדין. כך שכדי להציל את השם של עצמם, קובינגטון וברלינג המליצו לפלין על הסכם הטיעון, וכך לא לחשוף את המחדל שלהם. בקיצור, עורכי הדין, שמצויים ביחסים אישיים ונוחים עם התובעים עבדו לא בשביל פלין, אלא בשביל עצמם, על חשבונו של פלין.
  
  
• הצוות של מולר הסתיר מפלין ועורכי דינו ראיות מזכות שהיו בידיו.

עד כאן הידיד שלי, ואני מוסיף רק את זה: הסיבה המקורית לחקירה של פלין בידי שני סוכני אף-בי-איי ב 24 בינואר 2017, בבית הלבן, 4 ימים אחרי כניסתו לתפקיד, לא היתה קשורה לטורקיה. התירוץ לחקירה היה שיחות עם הרוסים מתוך הפרה לכאורה של חוק לוגן – חוק בן מאתיים שנה שאיש לא הורשע על פיו מעולם, חוק האוסר על אזרחים לקיים מדיניות חוץ עצמאית. לא זכור לי שמישהו התעניין בתביעת ג'ון קרי לפי חוק לוגן, למרות שהוא מסתובב ומבטיח לאייטולות מטהראן שאם הם רק יחזיקו מעמד, אז הדמוקרטים יחזרו לשלטון ויחזרו להסכם הגרעין הנורא. פלין דיבר עם השגריר הרוסי קיסליאק מתוקף תפקידו בממשל הנכנס, עוד לפני העברת המקל, וזה לא רק לא פשע אלא זה נהוג ומקובל וכל ממשלה נכנס עושה דברים כאלה. אין לזה שום קשר אמיתי לחוק לוגן. רדיפת פלין היא בושה וחרפה. והיא התנהלה בחלונות הכי גבוהים של ממשל אובמה.

.