גדי טאוב

או. אז תשמעו סיפור. ביידן הקים מרכז לחקר מדיניות החוץ באוניברסיטת פנסילבניה מדווח הוושינגטון פרי ביקון. המרכז, וכן קמפיין ביידן, לא מוכנים לחשוף את מקורות המימון שלהם. אבל… אפשר לנחש קצת, כמו שעושה הוושינגטון ביקון, מה באמת קורה כאן. כי מאז שנפתח המרכז הזה, התרומות שקיבלה האוניברסיטה מחו"ל יותר משולשו – מ 31 מיליון דולר ב 2016, ל 100 מיליון דולר בשנה שעברה (מרכז ביידן השעה את פעילותו ב 2018). התורמת הגדולה ביותר מחו"ל היא… (תופים, מצילה) סין! איזו הפתעה. אז נכון שהסינים תורמים הרבה בכל רחבי האקדמיה ובעצם קונים את האוניברסיטאות כמליצי יושר, בעיקר בעזרת "מכוני קונפוציוס" והשליטה בחקר סין. אבל לאור הסירוב למסור פרטים על מקורות המימון למכון של ביידן (יש לו עוד שניים באוניברסיטאות אחרות שגם הם מסרבים לחשוף את מקורות המימון שלהם). זאת אולי הזדמנות להזכיר לכם שהאנטר ביידן נסע עם אבא שלו לביקור בסין כשהאב היה סגן נשיא, וקצת אחר-כך, קרן השקעות שבבעלותו יחד הבן החורג של ג'ון קרי, קיבלה רק מליארד וחצי דולר ממקורות סיניים. בקיצור, סין הפכה את משפחת ביידן לעשירים מופלגים. והאנטר עד כמה שאני יודע עדיין עומד בראש הקרן הזאת, רוזמנט קפיטל, למרות שאבא שלו כבר רץ לנשיאות. לכן אני חוזר ואומר, הדמוקרטים, שעדיין חושבים שהאוייב של אמריקה זה טראמפ, פשוט לא באירוע. אמריקה מבינה שסין היא האוייב, בעוד הדמוקרטים רוקדים סביב מדורת "טראמפ פישל בטיפול בקורונה". אז אפשר לחלק את אמריקה עכשיו לשניים: אלה שחושבים שהקורונה היא אשמת טראמפ, ואלה שחושבים שהקורונה היא אשמת סין.