גדי טאוב

אז עוד לא סיימנו את עניין הדו"ח החדש של ועדת המודיעין של הסנאט, שמביאים ממנו כל מיני ציטוטים שמתיימרים להוכיח שעל אף הכל, למרות דו"ח מולר, חקירות של זרועות הביון, דיונים באינסוף ועדות, וניסיון להלביש על הנשיא טראמפ אימפיצ'מנט, בכל זאת נמצא שהיתה קנוניה בין קמפיין טראמפ לבין הרוסים. .אז כבר כתבתי באריכות על איך ה"הוכחות" האלה הן לא יותר מאוכל ממוחזר, מוגש בעטיפת ניסוחים מטעים, ששוב אינם אלא עשן שמעמיד פנים שהיתה אש.

מיד מילה על הדבר האחד שהוא כאילו כן חדש בדו"ח הזה. אבל לפני כן, העיקר. זה ממש לא דו"ח תמים של נבחרי ציבור בלתי מעורבים. זו ועדה נגועה. לינק למטה עם הרבה פרטים, אבל הנה החלקים החשובים. הוועדה הזאת היתה בקשרים הדוקים עם פיוז'ן ג'י-פי-אס, בדרכים עקיפות שראשיה התאמצו להסתיר. דיאן פיינסטיין הסנטורית הדמוקרטית הבכירה עזבה את הועדה הזאת כשהעסק הסתבך עם נצחונו של טראמפ. אבל העוזר הפרלמנטארי שלה בוועדה, דן ג'ונס, עזב את עבודתו בפרלמנט כדי לגייס כספים עבור המשך העבודה של פיוז'ן ג'י-פי-אס בטיפוח נרטיב "השת"פ הרוסי", וגם סייע לשמר קשר בין כרסיטפר סטיל לבין הסנטור הדמוקרטי הבכיר בוועדה, מארק וורנר, שדרש לעשות זאת באופן שלא יותיר "שובל ניירת" (paper trail).

אנחנו יודעים את זה מתוך אס-אם-אסים של הסנטור. אבל הסיפור הזה מסתבך מפני שהוועדה הזאת היתה הצינור שדרכו דלפו מסמכי בקשות ההאזנה, העמוסות הטעיות, שהאף-בי-איי הגיש לבתי המשפט כדי לרגל אחרי קמפיין טראמפ, באמצעות ניטור אמצעי הקשר של קארטר פייג'. למה אפשר לומר את כל זה בביטוחון גבוע יחסית? מפני שמסמכי הבקשה שהם סוד שמור, הגיעו לוועדה לעיון בשמירה קפדנית לזמן מוגבל, ב 17 למרץ, 2017, והוחזרו לאף-בי-איי עוד באותו יום. העדות לזה נמצאת במחתימות המסירה.

קצין הביטחון של הסנאט, ג'יימס וולף, קיבל אותו לידיו, ומארק וורנר הגיע למרתף שם הוא נמסר כדי לעיין בו. אבל וולף ככל הנראה צילם ושלח את המסמך ב 82 הודעות טקסט לעיתונאית מהניו יורק טיימס (המסמך הוא 83 עמודים כולל עמוד שער ריק). עניין ההדלפה נחקר, וולף עמד להיות מואשם בהדלפת מסמך סודי, אלא שאז עורכי דינו הבהירו שבכוונתם להזמין את הסנאטורים חברי הוועדה להעיד במשפט. ואז משום מה ההאשמות נגד וולף עברו שינמוך מזורז והאשימו אותו בעבירות קלות שבהן הוא הודה בעסקת טיעון. מה זה אומר? ההשערה ההגיונית היא שצמרת האף-בי-איי מזה, וחברי הוועדה מזה, הבינו שלא כדאי לפתוח פה את העניין. למה? שוב, לא צריך ללכת רחוק מידי בשביל לשער למה: וולף הדליף את המסמך הזה בשירותם של סנאטורים, ואם היו מניחים חרב על צווארו, הוא היה מסבך אותם בזה.

לקריאה מפורטת ומסמכים מקוריים, באתר "המפלט האחרון".

וכאן תמצאו את הידיעה על וולף ב CNN.