גדי טאוב

ועכשיו לרגל זה שברט סטיבנס, בעל טור מרכזי בניו יורק טיימס, מודה ש"רוסיה גייט" היתה ניסיון התנקשות פוליטי בטראמפ, ולא "תיאוריית קונספירציה", אולי תתעניינו בדברים המפורטים שכתבתי על כך פעם בשני מאמרים ב"דיומא". (לינקים למטה) וכמובן שאמרו לי שאני "קונספירטור".

אבל מי שאומר שזו "תיאוריית קונספירציה", כתבתי, יצטרך להתמודד עם האקדח המעשן, המצוי בדו"ח של מייקל הורביץ, המפקח הכללי של משרד המשפטים, שקבע שה FBI הוליך שולל את בתי הדין שמהם הוציא צווי האזנה לקארטר פייג', שאיפשרו לו לחדור בשירות הדמוקרטים, לקמפיין של טראמפ. עכשיו ישנם האישומים המפורטים נגד איגור דנשנקו, וכולם נאלצים פתאום להיזכר ב"תיק סטיל" שהיה ערימת עלילות מופרכות שדנשנקו זה סיפק למרגל בדימוס כריסטופר סטיל.
יתרה מזאת, ה FBI ידע בזמן אמת שכל ערימת השמועות הזאת לא רק מפוקפקת אלא גם שמקורה בקמפיין של הילרי קלינטון, כלומר שזה "לכלוך" פוליטי שמטרתו התנקשות במועמדותו של טראמפ.

ואחרי שכל זה נכשל וטראמפ נבחר, רשויות האכיפה המשיכו להעמיד פנים כאילו מדובר בחשדות רציניים, ובאמצעות חקירה משתקת המשיכו לסנדל את ממשל טראמפ ולפגוע בו. ג'יימס קומי, ראש ה FBI, בעצם ניהל את כל זה במטרה ליצור מסך עשן, בעיתונות ובציבור, כאילו באמת יש חשדות לקונספירציה בין טראמפ לפוטין, וכך הוביל למינוי של החוקר המיוחד מולר, שהמשיך לנפח את עננת השמועות בעזרת חקירה פומפוזית על מה שהוא עצמו ידע שהוא כלום. מולר ניפק דו"ח מלא רמיזות מעורפלות שייצרו את הרושם שטראמפ אולי אשם אף שאין בכל הדו"ח הזה שום הוכחה לקנוניה המדומה בין טראמפ לבין פוטין.

למי שיש לו חשק להשחית חצי שבת על צמד המאמרים המפורטים שלי בנושא מוזמן לקרוא אותם באתר 'דיומא'.

הראשון נקרא "עיניים עצומות לרווחה" ואילו השני נקרא "טראמפ, צנזורה ו'תיאוריות קונספירציה'".