גדי טאוב

משקרים לכם. וכדאי שתדעו שמשקרים לכם. הפרקליטות ידעה ואישרה כל החדרה של רוגלה לטלפון של אזרח. כך לפי מקורות בתוך המשטרה, באמצעות נצ"מ בדימוס אבי וייס, שהביא את הפרטים ב #שומר_סף (הסרטון בסוף הפוסט).

הספין של דוברי הפרקליטות המתחזים לעיתונאים סובב עכשיו סביב הרעיון שהבעיה היתה שהחדרות הרוגלה נעשו ללא צו. זה גם נכון, וגם מטעה. ברור שזה נעשה ללא צו כי זה דבר לא חוקי ולא יכול להיות צו שמאשר אותו. אבל כשמשתמשים בביטוי הזה – נעשה ללא צו – יוצרים את הרושם שא. יכול להיות צו. ב. שאם לא ניתן צו זה אומר שהפרקליטות לא היתה מעורבת, ולכן כנראה לא ידעה.

אין לזה שחר. הסבר קצר, אם כן, על איך המנגנון הזה פועל.  

בראש חטיבת הסיגינט-סייבר עמדו אנשים שאינם שוטרים, ומקצועם הוא ריגול נגד אוייבים ולא חקירות של אזרחים. זה כשלעצמו כבר מספר את עיקר הסיפור. בתקופה הנדונה, זה היה תת ניצב יואב חסן, לשעבר סגן מפקד 8200, ואחר-כך (מ 2018) תת ניצב דורון יאיר, לשעבר מפקד בסיס הדרכה של חיל המודיעין.

היחידה הזאת ומפקדיה לא יוזמים בעצמם חקירות או מטרות. זה לא תחום מקצועם. הם גם מבודדים משאר המשטרה בבניין עם סיווג ביטחוני שממדר אותם. אין להם, ולא יכול להיות להם מושג, למה צריך להאזין לאבי ברגר, לפעילי מחאת האתיופים, לאיימי פלמור, מפגין בבלפור, אבנר נתניהו או למה ראשי ערים הם מטרות לריגול.

המטרות צריכות להגיע ממי שעוסק בחקירה. כאשר מדובר בצווי האזנה שגרתיים (גם בזה אגב אנחנו שיאנים סיטונאיים בין הדמוקרטיות, ורע מאד שזה כל כך שגרתי) יכולים למשל חוקרי להב 433 להעביר צווי האזנה לביצוע, וחטיבת הסיגינט-סייבר תבצע בפועל.

אבל החדרת רוגלה למכשיר של אזרח ישראלי הוא עניין שאין לו נוהל, ולכן אי-אפשר להעביר אותו במסגרת המקובלת, באמצעות צו. פשוט אין צו כזה. כדי לבצע מעשה כזה היה צורך בפקודה בלתי שגרתית, ופקודה יכולה להגיע רק ממעלה שרשרת הפיקוד. כלומר רק מראש אגף חקירות ומודיעין, בדרגת ניצב, או מהמפכ"ל או מי שפועל מטעמם וברשותם (למשל רל"ש). בראש מחלקת חקירות ומודיעין עמדו בשנות קיומה של היחידה, מני יצחקי, הנודע לשמצה שעל שמו קרוי מסמך יצחקי (שהוא אם כל חטאת), גדי סיסו, ויגאל בן-שלום.

כלומר האירוע מגיע מצמרת המשטרה. כל ניסיון להדביק אותו על איזה חוקר שהפר את הכללים הוא עורבא פרח. אלא מה? לפי מקורות במשטרה, אלשיך לא העז לקחת את זה על עצמו ולכן קיבל אישור פרטני על כל חדירה. לפי אותו מקור שי ניצן עדכן את מנדלבליט על המתרחש.

זו כנראה הסיבה שכשפרצה הפרשה ביקש מנדלבליט לסגור במהירות חקירת טיוח שתוגבל לפרק הזמן שאחרי עזיבת אלשיך, מפני שאם אלשיך נופל, זה יגיע בסבירות גבוהה גם לניצן ולכן למנדלבליט עצמו. את החקירה הוא מסר לידי עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים שאליה היו צריכים להגיע דו"חות בענייני האזנה – כלומר הפעילות הזאת כולה היא באחריותה. הפקדת החקירה בידיה היתה אמורה להבטיח שהיא לא תאשים את עצמה, ולכן זה גם לא יגיע אל היועמ"ש, או אל המפכ"ל או אל ניצן, אלא יוסבר כפי שנמסר לנו בהתחלה שהיו כאן "חריגה", "תקלה", "באג" או מילה מכובסת אחרת שפירושה "אין לנו כוונה לספר לכם מה באמת קרה".

עכשיו כשתשמעו את זמירות דוברי הפרקליטות בעיתונות, באולפני ההבל והתעמולה, או בטוויטר, תדעו מה שלחו אותם אדוניהם להסתיר. פרטים נוספים ב #שומר_סף מס' 111, עם אבי וייס.