גדי טאוב

אמרתי שעל עניין אמריקה צריך לדון בנפרד, בתור דוגמה נגדית לחוסר הדמוקרטיות לכאורה של "יהודית ודמוקרטית". אז רק הערה קטנה. זה מדהים אותי שכל אלה שזועקים נגד אי-השוויון שבהגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית, מביאים את אמריקה בתור המופת השוויוני של "מדינת כל אזרחיה". מעניין. כי עד כמה שזכור לי אמריקה היא לא בדיוק המקום הכי שוויוני בעולם. אמריקה היא מקרה מאד מיוחד של ארץ עם לאומיות אזרחית חזקה (ומאד פטריוטית), שלמרות זאת לא יוצרת סולדיריות. היא לא יוצרת סולידריות בדיוק מהסיבות שמבקרי הציונות כל כך מהללים: היא פנאטית בנושא זכויות הפרט במובן הצר של המילה. לכן אין שם מדינת רווחה. כל ה"ביקורתיים" שמנפנפים בשמו של קארל מרקס כאביהם הרוחני, דווקא הם נהיו פתאום לחסידי השיטה האמריקאית. מרקס היה אוהב את זה. אני ממליץ להם לקרוא קצת את The Onion. גם בגלל שקצת הומור לא יזיק לביקורתיות. וגם בשביל כמה כותרות שמזכירות מידי פעם איזה מופת לשוויון היא בת בריתנו הגדולה. למשל:

New Study: Poor People in America Pretty Much Fucked.

ועוד לא אמרנו מילה על שחורים באמריקה.