• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=142
• תגובות ב-RSS

2 תגובות לפוסט ”ומתי אצלנו?“

1. מאת אריאל:
   

   יולי 11, 2007 at 1:14

   באמת הגיע הזמן שמישהו מהממסד התקשורתי לוקח את העניינים לידיו ועושה סוף לקשקשת הרכילותית הזו שמציפה אותנו. האמריקאים אומנם צמאי רכילות בכל הנוגע לסלבריטאים, אך הפעם נראה כי גם הם חשו שהעיתונות עברה קצת יותר מדי את הגבול.
   כל הכבוד למגישה האמיצה!

2. מאת ברק:
   

   יולי 11, 2007 at 2:57

   לדויד פרנקל מ- וואלה! תרבות יש דיעה הפוכה לחלוטין, פוסט-מודרנית מאד. לדעתו, הכל "חשוב" או "לא חשוב" באותה מידה, ואין הבדל בין פוליטיקה קשה, פוליטיקה 'רכה' וסתם רכילות.

   גם הוא וגם טאוב עושים את אותו הקשר לפרשת קצב ולפרשת רמון.

   http://e.walla.co.il/?w=/221/1135469

   לדעתי יש הבדל תהומי בין פרשת "הילטון" לפרשת קצב.

   כיום אנו נמצאים במהלכו של שינוי חברתי משמעותי ביחסים בין המינים, כאשר נורמות חדשות מושרשות לציבור רחב של גברים, אשר קשה לו להפנים אותם (לנו זה נראה טריוויאלי, אבל לבני גיל 40- 50, מדובר כנראה בשינוי טראומתי).
   מה עוד, שבשבוע האחרון פרשת קצב מקבלת תפנית, והיא נוגעת בנושאי גבולות הסמכות של היועץ המשפטי לממשלה והחובות המוטלות על הפרקליטות בנוגע לאופן החקירה והאישום של אנשי ציבור.
   בית המשפט העליון דן בפרשה זו בהרכב נרחב (משמע, גם בית המשפט העליון סובר כי מדובר בסוגייה עקרונית, חשובה וראויה).

   אכן בימים הללו קיים עיסוק מוגבר של התקשורת בנושא זה, אבל הוא אינו בעיקרו עוסק בפרטים הצהובים (הסלבריטאיים) של הפרשה, אלא זהו עיסוק מוגבר בתקשרות בנושא הטרדות מיניות בכלל.
   לדוגמה – המשך הטרדת המתלוננת ה' של רמון, ההטרדה המינית החדשה של ח"כ מהגמלאים, הכותרת ש- "95%" מהמטרידים בירושלים הם חרדים. וזה רק מה- 24 השעות האחרונות.

   אכן, יש כיום עיסוק מוגבר בתקשורת בנושא החברתי של הטרדות מיניות (ולא בסלבריטאי זה או אחר). האם זה ראוי ? זאת כבר שאלה ערכית. לדעתי כן.