יולי 20, 2007
ובתרגום ששלח נמרוד אבישר לאמילי דיקינסון (ראו מטה):
מבקש הלב עונג תחילה
אחר כך, רק לא מכאוב-
אחר, את סמי ההרגעה
שאת הסבל ממיתים;
ואז, לשקוע בתרדמה;
אחר, אם כך יהא
רצון חוקרו ואדונו,
את החירות למות.
תודות.
אתר ולפרקים גם בלוג
מבקש הלב עונג תחילה
אחר כך, רק לא מכאוב-
אחר, את סמי ההרגעה
שאת הסבל ממיתים;
ואז, לשקוע בתרדמה;
אחר, אם כך יהא
רצון חוקרו ואדונו,
את החירות למות.
תודות.
יולי 20, 2007 at 15:44
זה מה שיצא לי (קצת בהשפעת שירת ספרד בימי-הביניים, שנבחנתי עליה לאחרונה):
ראשית מבקש הלב תענוגות
ואז, מבקש הוא פטור מעול תוגות-
ואז, קצת להמית
אותו סבל מצמית;
ואז, לשכב לנום;
ואז, אם כך יהי
רצון תליינו, משאלת חירותו-
לשכב, לישון ולא לקום.
שבת שלום.
יולי 21, 2007 at 0:40
ונעלה את זה מחוץ לאגף התגובות, ברשותך. שירת ספרד עשתה לך רק טוב, או כך זה נראה. מעניין מה דיקינסון היתה חושבת עליה.