גדי טאוב

אירינה פאלם: המלצה + ספוילר.
מאת: שי רפפורט
בלי לדעת עליו הרבה, מעבר לעובדה שמריאן פיית'פול משחקת בו, הלכתי לראות את הסרט "אירינה פאלם". הסרט מספר על סבתא בריטית חביבה שנכדה חולה במחלה אנושה וזקוק לטיפול רפואי בעלות כספית מסוימת, לא מאוד גבוהה, אך כזו שאין היא ובני משפחתה המרוששים מסוגלים לעמוד בו עוד. בעוד שיתר המשפחה מיואשת, היא מחפשת לעצמה בדחיפות עבודה מכניסה. הרבה אפשרויות אין לה, בגילה, אך היא מוצאת הצעת עבודה כזו במועדון סקס לונדוני סליזי, בו גברים תוחבים את אבריהם דרך חור המותקן בקיר ומצדו השני יושבת מעתה היא, "אירינה פאלם" בכינויה החדש, ומשפשפת אותם עד לזרע. כך היא חוסכת פני לפני עבור הנכד, תוך התמודדות עם משפחה חברים וכיוצא באלו הנחשפים בהדרגה למקצועה החדש שלא תמיד הולם את ערכיהם הבורגניים.
התיאור הנ"ל מסגיר את כל עלילת הסרט אבל גם אינו אומר כלום: עם התסריט הבסיסי הזה אפשר היה לייצר קומדיית ביזאר בסגנון ג'ון ווטרס או, אולי יותר בקלות, מסחטת דמעות על הקרבה עצמית נוצרית דוגמתית א-לה לארס פון טרייר. היופי של הסרט הוא שיש בו מעט מזה ומעט מזה אבל הוא בעיקר לא זה ולא זה; באופן וירטואוזי הוא לא חורג בשום רגע מהממדים של החיים עצמם  ולכן הוא נשאר סרט שאין בו קורבנות, לא נבלות ולא גיבורים, אלא רק בני אדם. 
אני אמנם מחובבי פון טרייר, אבל איכשהו נראה לי נכון לומר שההישג הגדול של הבמאי סאם גרברסקי הוא בניגודיות המוחלטת לסרטים הסאדיסט העליז הזה: במקום לסחוב אותך באוזן בעולם של כאב עד לנוק-אואט רגשי מטמטם שדרכו תוזמן לגלות או לפספס לגמרי, את הפאנץ' המוסרי-אוניברסאלי של הסרט (שהוא לרוב בהפוך על הפוך), הרי שכאן ב"אירינה פאלם" לשווא תחכה במתח לאורך כל הסרט לחבטה המצלצלת, בין אם רגשית ובין אם כזו של אמירה מוסרית נוקבת. החבטה תאיים מכל הכיוונים בכל רגע אבל אף פעם לא תכה.
חוץ מבוז גדול לצביעות הבורגנית, הסרט לא מנסה להציע דבר וגוזר מיתת רעב למסרים "גדולים מהחיים". בעצם מה שאהבתי בסרט הוא, שאירינה פאלם אמנם פועלת ממניעים נאצלים וגם עקבית בהשגת המטרה שלה, אבל זה בעצם הדבר היחיד שמפריד בין העולם של הסרט הזה והעולם שלה, לבין זה של, להבדיל או לא, טוני סופרנו. החיים הם פשוט מורכבים, ומי שרוצה טוב או רע, או לפחות סיום ברור, שישלשל את שאיפותיו בחור של הקיר.

וחוץ מכל זה, כשמהפה של הסבתא הבריטית הנחמדה בוקע הקול של פיית'פול, זו חוויה בפני עצמה.

שי רפפורט מסיים תואר שני במשפט בין-לאומי במכללה למנהל, והתמחה במשרדו של עו"ד אביגדור פלדמן.