אוגוסט 11, 2007
המוסף הספרותי של הבלוג מגיש: שיר שמח לשבת (4)
ושוב אמילי דיקנסון. וזה אחד השירים האלה שאתה משיל נעליים לידם ורק יכול להשתאות.
After great pain, a formal feeling comes
The Nerves sit ceremonious, like Toombs
The stiff Heart questions was it He, that bore,
And Yesterday, or Centuries before?The Feet, mechanical, go round
Of Ground, or Air, or Ought
A Wooden way
Regardless grown,
A Quartz contentment, like a stoneThis is the Hour of Lead
Remembered, if outlived,
As Freezing persons recollect the Snow
First-Chill-then Stupor-then the letting go.