אוגוסט 20, 2006
אז מה מציע הימין המתנחלי לישראל?
לימין, שעכשיו מרגיש שהוא ניצח במערכה על עתידה הפוליטי של ישראל, יש כלי תקשורת משלו, ורובנו לא שמים לב אליהם. אלה לא הטוקבקים הצווחניים של אתרי המיינסטרים. כבר זמן רב שמתפתח שם שיח נפרד, לגמרי אחר, על הפוליטיקה הישראלית. מי שמתעניין בטיעונים, ולא רק בצעקות, יוכל למצוא אותם בקישורים המצורפים למטה.
מה שקורה שם הוא מדאיג מאד. היחס לשמאל הוא בדרך כלל שינאה רושפת, וגם התעלמות מוחלטת מטיעונים. אין כאן ויכוח עם השמאל, אלא רק הסברים למה הוא רקוב, נבזי, מנוון, צבוע וכו'. זה מה שהרב יואל בן-נון כינה פעם "האיבה הברוטלית כלפי המחצית 'השמאלית' של העם" שהפכה "לקו הרוחני העיקרי" (המלים האלה נכתבו 13 שנים לפני ההתנתקות). הלבטים – שישנם גם בשיח הימין הדתי – בדרך כלל מוסווים מאחורי טונים שכוונתם לחזק אמונה ולא לעודד שאלות. אם מישהו מוצא ברחבי הספרות הזאת איזושהי התייחסות לשאלה איך בדעתם של המתנחלים ותומכיהם למנוע את שקיעתנו לתוך מדינה דו-לאומית, אני אשמח על ההפניה.
כמה דוגמיות לעיונכם. גיזרו ושימרו:
דעות – אתר המאבק למען ארץ ישראל
העיתון היומי המזוהה עם המפד"ל, הצופה
שבת בשבתו – זה אחד העלונים הפופולריים, וגרסתו האלקטרונית נמצאת באתר מורשת. עלונים הם כלי תקשורת מיוחדים למגזר הדתי. הם מחולקים בבתי כנסת בשבתות, בתפוצה של עיתון יומי בערך, ונקראים ביסודיות. תפילת שבת אורכת שעתיים, אחרי הכל… (לינקים לעלונים נוספים יתקבלו בברכה, אם יש למישהו.)
העיתון היומי מקור ראשון
האתר של מנהיגות יהודית, התנועה של משה פייגלין המבקשת לשנות מבפנים את הליכוד על ידי התפקדות של הימין הדתי לשורותיו.
וגם כמובן אתר ערוץ 7 (תודה ליואב על התזכורת)
אוגוסט 21, 2006 at 1:33
איך אפשר לשכוח את עוץ שבע? http://www.inn.co.il/
אוגוסט 21, 2006 at 14:26
אני שמח שפתחת בלוג סוף סוף :] אני משתדל לשים את היד שלי על דברים שאתה כותב בעיתונים השונים, ומן הסתם גם על הספרים שהוצאת.
יהיה מאוד כיף לקרוא אותך כאן.
בהצלחה.
אוגוסט 23, 2006 at 4:02
שבתון
http://www.kipa.co.il/shbaton
אוגוסט 23, 2006 at 5:48
הענינים יותר מורכבים.
הצופה ומקור ראשון, שניהם שייכים לקבוצת הירשֹמדיה השייכת לשלמה בן צבי ולכמה אחרים. הצופה איננו עתון הל המפד,ל כבר מזמן.
שכחת לציין את כתב העת נקודה (אין לו אתר אינטרנט) שאף הוא שייך לקבוצת הירש מדיה. והוא כבר מזמן לא שייך למועצת ישע.
וחוץ מזה ֹ יש את עתון בשבע. השבועון של החרד"לים
ובהצלחה בבלוג החדש
אוגוסט 24, 2006 at 1:51
שלום גדי,
טענת כי אין בכל הספרות ה'ימנית' התמודדות עם שאלת השקיעה למדינה דו לאומית. ראשית, כדרך אגב, אני לא מצאתי אף טיעון שמסביר למה הכיבוש ב-48 היה מוסרי וזה ב-67 לא. כשהמתנחלים הגיעו ליש"ע הם לא לקחו אדמה מאף אחד להבדיל מאדמות גוש דן… זה אולי נמאס להגיד את זה אבל השאלה עדיין מהדהדת: כל מי שטוען שהכיבוש של 67 הוא לא מוסרי והוא בכל זאת יושב על אדמות כבושות שנכבשו ב-48 הוא גזלן!
ולעצם הטענה:
לפני חודשיים הייתה לי שיחה עם בחורה תל אביבית איתה נפגשתי במסגרת העבודה. אני גר בכפר תפוח ובאופן טבעי גלשה השיחה לעיניינים פוליטיים. כשדיברנו עך ההתנתקות ועל ההתכנסות היא אמרה: "צריך לנסות ולראות, אולי זה יעבוד, מה אכפת לכם?". שתי מעבר לעובדה שניסויים בבני אדם(גם אם הם מתנחלים) אסורה, ובנוסף על העובדה שכבר ניסינו וראינו בחודשים האחרונים מה היו התןצאות של זה ניסתי גישה חדשה של שכנוע: תמיד בתוך השיח הפנימי של הדתיים היה דיון בשאילה האם זה נכון לצטט פסוקים ופרשנים כהוכחה לטיעונים. המצדדים טענו כי זוהי אמונתנו ועלינו להציג אותה מבלי להתבייש והמתנגדים טענו כי ברגע שנפתח במילים "הרמב"ם אומר.." ייסגרו האוזניים של מאזיננו.
במשך שנים האמנתי כי צדקו המתנגדים אבל בשנה האחרונה שיניתי פאזה תשובתי לאותה בחורה (וגם אליך) הייתה:
" הרש"י הראשון בתורה אומר: מדוע פתחה התורה מסיפור בריאת העולם? הרי התורה היא ספר מצוות והייתה צריכה להתחיל במצוות קידוש החודש ולא בסיפור ההיסטטוריה שלכאורה לא רלוונטי. ועונה רש"י כי: "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". שאם יבואו אומות העולם ויגידו שגזלנו את ארץ ישראל נראה להם שריבונו של עולם ברא אותה וברצונה נתנה לנו וברוצנה נטלה. והוא זה שקבע כי ארץ ישראל תינתן לאברהם ולעם ישראל הבא אחריו.(סליחה על הציטוט הלא מדויק של רש"י). שואל הרב צבי יהודה למה אומר רש"י " כוח מעשיו הגיד לעמו" הרי היה תריך לכתוב כוח מעשיו הגיד לגויים כיוון שכל סיפור בראשית מכוון לאומות העולם? ועונה , קודם כל עם ישראל צריך להכיר להבין ולהפנים ולקיים את ההבנה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ואח"כ כל הצרות ייפתרו מאליהן. ברגע שעם ישראל יילחם באמונה שלימה על המגיע לו כמו ב-48 או ב-67 כשפעל מתוך אמונה כי זוהי זכותו המליאה לקיום לאומי בארצו כך יהיה גם היום. התודעה הלאומית היא זו שקובעת את העשייה וברגע שהצומוד נשאר פלשתיני והצומוד היהודי רק מעבר לקו הירוק לא נצליח במאבק.
מה שצריך לקרות מעכשיו, אמרתי לאותה תלאביבית,(זוכר?), זה שכולנו צריכים לחזור בתשובה ולהעמיק את הקשר לארץ ישראל.
נשמע אוטופי? דימיוני? אמנון יצחקי? בואו ננסה, מה אכפת לכם? לי זה נשמע לא פחות דימיוני מתוכנית התנתקות. כמו שהיא אמרה בואו ננסה ניסיתי להציע לה "בואו ננסה" משלי… בהסכם(אוסלו) לא עבד. התנתקות (לבנון, גוש קטיף) לא עבד. אולי תנסו פעם את השיטה שלנו, אולי זה יעבוד?
אוגוסט 24, 2006 at 5:17
משה, גם בדבריך לא מצאתי תשובה לשאלה מה ימנע מאיתנו לשקוע לתוך דו-לאומיות. כבר זמן רב שמחנה המתנחלים קורא לעצמו בטעות לאומי. הוא היה צריך לקרוא לעצמו המחנה הדו-לאומי.
גדי
אוגוסט 24, 2006 at 6:05
שמעתי פעם הגדרה יפה לאדם בוגר:
אדם שיודע לחיות עם בעיות בלתי פתורות.
לא תמיד הנסיון הנואש למצוא פיתרון בכל מחיר, ברגע זה, מוביל לדברים טובים. ראה שלוש עשרה השנים האחרונות בפוליטיקה הישראלית.
כשיש בעיה אמיתית צריך סבלנות ועדינות ועוד סבלנות. כל פיתרון שמוצע כיום לא פותר את הבעיה. ובודאי לא פותר את ההתנגשות בין זכויות ההגדרה העצמית. שלנו ושל שכנינו. אדם ישר רואה את זה. המציאות צועקת את זה.
ויתור על הערכים שלנו לא פותר שום דבר. לא במימד הבינלאומי – הדבר מתפרש שוב ושוב כחולשה שלנו ומעודד אלימות, ובודאי לא במימד הפנימי – ערך הקיום שלנו כעם.
כפראפרזה לדבריך – לא מצאתי עדיין התייחסות רצינית בשמאל הישראלי לבעיית אבדן הזהות שכלולה בתכניות ה'שטחים תמורת שלום' ז"ל.
אוגוסט 24, 2006 at 6:45
שלום גדי!
ראשית כל, ברכות על הבלוג החדש. אני מקווה שתוכל להתמיד בו, שכן אני תמיד שמח לקרוא את דעותייך.
שנית, על אף שאיני נמנה על הציבור שאותו אתה מכנה "ימין מתנחלי", אני אנסה לענות לשאלתך.
יש בין הימנים כאלו שקוראים לחילופי אוכלוסין. דהיינו מי שאינו רוצה להיות ישראלי, לא נכפה עליו את האזרחות, הוא יוכל לעבור בכיף אל עמו הפלסטיני.
בספריו השונים של בני מוריס הוא בעצמו טוען שחילופי אוכלוסיה-שטח הם פתרון אפשרי.
דעה זו ידועה לך, אך אתה עדיין תוהה מה יש לו לימין המתנחלי להציע, מה שאתה בעצם רוצה אולי לבחון זה, מה יש למחנה ה"שמאל" הציוני להציע כאלטרנטיבה? שהרי גבולות 67' לא יהוו לעולם גבול מוכר על-ידי הערבים…