• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=238
• תגובות ב-RSS

4 תגובות לפוסט ”שישים שנה להחלטת החלוקה של האו”ם“

1. מאת מיכאל:
   

   דצמבר 2, 2007 at 12:06

   האם הפלורליזם הקיים כיום נכון? האם לא עדיף לכפות אחידות מסויימת על מערכת החינוך?

2. מאת מגבניק:
   

   דצמבר 8, 2007 at 5:22

   למרות הניסיונות הנואשים של חוגים מסוימים לעקוף את ההגיון האנושי בדרכם לאג'נדה הנכספת, הרי לצרוף "לאומיות אזרחית" אין כל פשר בהיותו טיעון מעגלי ריק – מאחר ולפי כל הצהרת זכויות אדם מקובלת (כולל זו הצרפתית, בסעיף 3) מקור האזרחות הוא הלאומיות ולא ההפך, האזרחות *נובעת* מהלאומיות –

   ולכן לא ניתן לתאר "לאומיות הנובעת מאזרחות שנובעת מלאומיות":

   המונח "לאומיות אזרחית" בנוי אם כן מסתירה לשונית, הוא כשל לוגי, אוקסימורון, והוא חסר כל מובן מעשי – כמו הצרוף "הורות צאצאית" למשל, או התיאור "משפחה ערירית".

   אבל גם אם ההצדקה והמונח עצמו חסרי כל פשר, נניח רגע להגדרה ו(לשם הדיון) נאמץ לרגע את המודל הצרפתי סתם כ"רעיון לא רע, אולי כדאי לנו" –

   חוקת הרפובליקה החמישית של צרפת מבוססת על העקרונות המנוסחים בהצהרת זכויות האדם והאזרח מ-1789, ולהם תוקף חוקתי גם היום – ולכן לפי סעיף 3 בהצהרת זכויות האדם והאזרח:

   "מקורה של ריבונות, לפי מהותה, באומה. שום גוף ושום יחיד אינם יכולים להשתמש בסמכות שלטון שאינה נובעת מן האומה."

   (וממילא גם לפי "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" של האו"ם מ-1948 שאושרה ע"י מדינת ישראל, סעיף 21, ס"ק 3: "רצון העם הוא היסוד לסמכותה של הממשלה.")

   אין החולק על קיומו ההיסטורי של עם צרפתי, וכל המתאזרח בצרפת מצטרף לעם זה – ומשום כך צרפת אינה מכירה בשיוך לאומי קורסיקאי (ולא בשפה) למשל, או במיעוט הבסקי ושפתו, ולא בשאיפות כלשהן להשתייכות לאומה או עם אחרים.

   אך בישראל לא קיים שום גוף העונה להגדרה "עם ישראלי המורכב מסה"כ האזרחים", זה עוד יציר לשוני פיקטיבי –

   מאחר וגם אם יש כמה אקדמאים רפי שכל בחוגי השמאל המנסים להתעלם מזכות ההגדרה העצמית *שהוכרזה כבר ע"י העם היהודי במיליוניו* ולהכחיש את קיום היהודים כעם ולהגדירם כ"דת" בלבד –

   גם אז אין צורך אפילו לדון בטענה מגוחכת זו (הרי גם לו הייתה נכונה, ממילא גם דת זו מקורה בלאומיות ונובעת ממנה – הלאומיות היהודית וההבטחה לה ("ואעשך לגוי גדול"), ברית המילה, הזיקה לטריטוריה ("לזרעך נתתי את הארץ הזאת") וכיו"ב התקיימו מאות שנים לפני מתן התורה) –

   לצורך הדיון די בשיוכם של הערבים בישראל, ואלה מגדירים את עצמם כ"פלסטינים, חלק מהאומה הערבית הגדולה" –

   כלומר תנאי ראשון לקבלת "המודל הצרפתי" הוא קיומו של "עם ישראלי", ותנאי ראשון לקיומו של "עם ישראלי" הוא ויתור *מרצון* של כל הערבים בישראל על זהותם הערבית והתכחשותם *מרצון* להשתייכות ל"עם פלסטיני" קיים ול"עם ערבי" קיים –

   שהרי "ערביות" לא ניתן להגדיר כ"דת" או סתם "מוצא אתני" – עובדה קיימת היא שהערבים הם עם, אומה, לאום, והם בני דתות שונות.

   וגם אם באורח פלא יסכימו כל היהודים בישראל ש"אין בכלל עם יהודי", ויסכימו האזרחים הערביים ש"אין בישראל עם ערבי" –

   עדיין לא אמרו את דברם היהודים הגרים מחוץ למדינה, ואלה לא ישמחו כל כך לביטול העם היהודי וזכותו למדינה, שהוכרו ע"י אומות העולם באמצעות חבר הלאומים והאו"ם, וע"י הריבון הבריטי דאז שהמנדט ניתן לו מלכתחילה על בסיס קיום עם יהודי, וממילא קמה המדינה על בסיס החלטה דמוקרטית של היהודים כולם בארץ ובחו"ל שיוצגו בקונגרסים העולמיים ובסוכנות היהודית –

   וממילא הצעה כזו (ביטול המדינה היהודית) הוא ביטול המדינה בכלל ופירוק המבנה הקיים – שהרי זה הבסיס החוקי להקמת מדינת ישראל שהוגדרה כמדינה יהודית בהחלטת האו"ם ובהכרזת העצמאות, וזו האחרונה קיבלה כידוע מעמד של "מקור נורמטיבי" בחוקי היסוד של המדינה הקיימת (עדיין, תודה לאל…), ולאור פסיקת בתי המשפט היא חובה חוקתית על פיה יש לפרש את זכויות היסוד מלכתחילה…

   ואם מתבטלת המדינה היהודית ונופל הבסיס החוקי לקיום המדינה, ונגיד ונתרצה העם היהודי כולו לוותר על הגדרתו כעם – ממילא יקומו מייד גם תביעות הפליטים הפלסטינים ובכלל העם הערבי שמחוץ לישראל לריבונות על השטח, שהרי לפי "תיאוריה" זו היהדות היא רק דת והם העם היחידי היושב באזור שהוכרה לאומיותו וזיקתו לטריטוריה, ועל פיה הוקמו המדינות הערביות, ולכן יש לכבד את ההבטחות שניתנו לחוסיין שליט חיג'אז במכתבי חוסיין-מקמהון וכו' –

   ככל שננתח האבסורד רק הולך וגדל, ומכאן שאין לתיאוריה הזו כל בסיס מוסרי, חוקי מעשי או אפילו לוגי – ולכן היא ספין, הבל פה חסר משמעות, פנטזיה לקידום אג'נדה פוליטית שמטרתה היחידה היא לנגח את האג'נדה של הגוש הפוליטי שמנגד, שבאבסורד דומה תובע לעצמו את זכות הדיבור בשם הלאומיות היהודית כולה.

   בקיצור, אומרים בערבית "כאלימאת, מא עליהום ג`ומרוק" –"דיבורים, אין עליהם מכס".

3. מאת ניר רייזלר:
   

   דצמבר 13, 2007 at 15:34

   מג"בניק, נהניתי לקרוא. כמה ארוך – ככה מדויק.

4. מאת מגבניק:
   

   דצמבר 16, 2007 at 12:41

   לניר רייזלר:

   חן-חן, בכיף.