אזור עישון

ריכוז רשימות, כתבות, לינקים, מידע, ודיון בחוקים החדשים למניעת עישון

על מה הויכוח?

החוק מאפשר לגלעד ארדן להימנע מחברתי המעשנת. אבל הוא לא מאפשר לי להימנע מחברתו של גלעד ארדן. מקובל עלי שאין לי זכות לכפות עליו את חברתי. אבל למה לו יש זכות לכפות עלי את שלו, בכל מקום ובכל זמן?

 

אין לי שום דבר נגד זכותם של לא מעשנים לנשום אויר נקי אם הם רוצים בזה. אין לי שום דבר נגד הגנה על זכותם זו בחוק. אבל חוקי העישון בישראל הרחיקו לכת הרבה מעבר לכך. הם בעצם אוסרים על מעשנים להתאגד במקום משלהם שם יוכלו לעשן זה וזו על זה וזו. (המשך…)

 

עדכונים, חדשות, ואנקדוטות – מנפלאות החוק החדש

(עדכונים וסיפורים נוספים יתקבלו בברכה. קשר אפשר ליצור כאן)
 13.6.2008
באמסטרדם עומדים להיכנס חוקי העישון מהזן החדש לתוקף. אמאמה? מותר לעשן ג'ויינטים. נכון. ניחשתם נכון. פקחים יוסמכו לבדוק ג'ויינטים לוודא שאין בהם טבק. הנה הפרטים, בהארץ.
23.1.2008
אז מה באמת קרה בכנסת שהכשיל את התיקון לחוק העישון?
בשבוע שעבר היתה אמורה ההצעה לעלות. אבל אז פרשה מפלגת ישראל ביתנו מן הקואליציה. הקואליציה הבטיחה לח"כ הנדל שתתן חופש הצבעה, אבל על רקע הפרישה היא חששה שדבר כזה יראה כאילו היא מאבדת שליטה. היא ביקשה לדחות את ההצבעה בשבוע והבטיחה לתת חופש הצבעה במועד זה. ברגע האחרון, כנראה בלחץ משטרת הטבק ושלל עמותותיה, היא עשתה תרגיל וביטלה את חופש ההצבעה. כך, למרות שבמליאה היה רוב לתומכי התיקון, תשעה מהם נאלצו להצביע נגדו בשל המשמעת הקואליציונית שהוטלה. התוצאה בפועל 30 נגד, 25 בעד, 2 נמנעים. התוצאה על פי דעת הח"כים לולא המשמעת הקואליציונית היתה צריכה להיות 34 בעד, 21 נגד. ההצעה תעלה שוב עוד חצי שנה, והיא תעבור בסוף. היא פשרה הוגנת, הרוב בעדה, גם בחוץ גם בכנסת. לא ייתכן שמיעוט קטן של רודפי מעשנים מקצועיים יכתיב לכולנו איך לחיות.
23.1.2008
ח"כ שלי יחימוביץ' מסבירה למה היא תומכת בתיקון לחוק העישון כך שגם למעשנים יהיה מותר להקים לעצמם מקומות בילוי משלהם.  
16.1.2008
נדחתה בעוד שבוע ההצבעה על תיקון חוק העישון. ועד אז יש עוד זמן לעבוד. כתבו ל gaditaub@zahav.net.il אי-מייל ריק, (עם שורת נושא "חוק העישון") ונמלא לכם אותו. גם אתם יכולים לעזור. ובנתיים, להנאתכם, הרשימה כל סיגריה צ'רנוביל (פורסם במעריב וNRG). .
14.1.2008
נמצא עוד מקום עם אזור עישון! השני במספר! הריעו וסיסו ושימחו! loveEat, ברחוב ברזילי 1, תל אביב. תודה לאורי.
13.1.2008
דפדפו מטה, בתחתית התווספו לינקים לשש רשימות פיוטיות של המשורר אמיר אור על חוקי העישון. הנה הראשונה.
10.1.2008
קורא המכנה את עצמו טין טין (ראו בבלוג) מפנה את תשומת לבכם לעובדה שאפילו בניו יורק החוק מתיר לבעל עסק להתיר עישון בתחומו בתנאים מסויימים: למשל אם העסק נועד למטרה זו, כלומר לעישון, או אם הוכיח שאיסור העישון פוגע בו כלכלית, וישנם עוד קריטריונים שמאפשרים היתר. החוק נקרא "חוק האוויר הנקי במקומות מקורים" ולא מאפשר מה שהפך לפרוייקט הבא של אנשי "אוויר נקי" לאסור עישון במקומות ציבוריים פתוחים. הדברים מובאים במסמך שהכין "מרכז מחקר ומידע" של הכנסת, לבקשת ח"כ – ניחשתם נכון – גלעד ארדן.
6.1.2008
מאמר המערכת של הארץ – לא פחות! – תומך בתיקון החוק.
ההצעה של הארץ היא שיקבלו או את התיקון של ח"כ הנדל, או שיאפשרו לעשן במקומות עם פתוחים (האפשרות השנייה כבר התממשה, והיא לא פותרת את הבעיה של הפאבים). בעיקר זה ביטוי לתחושה שצדיקי מסע הצלב נגד המעשנים הגזימו.
5.1.2008
הבלתי יאומן קרה! נמצא מקום עם אזור עישון שעומד בתקן! קפה לנדוור, דיזנגוף 98. אם מצאתם עוד מקום, ספרו לנו.
4.1.2008
חדשות טובות: בעיריית תל-אביב יפו החליטו שלא לאכוף את איסור העישון בחלקים של המסעדות ובתי הקפה שנמצאים בחוץ. כוונת המחוקק, אמרו בעירייה, לא היתה לאסור עישון באוויר הפתוח. זה ימנע חלק מהאבסורדים שדווחנו עליהם כאן. ראו כמה וכמה למטה.  
3.1.2008
יש מה לעשות כדי לעזור להעביר את הצעת התיקון לחוק שתאפשר להתיר עישון ב 20% ממקומות הבילוי. כיתבו ל gaditaub@zahav.net.il, אי-מייל ריק עם שורת נושא "תמיכה בתיקון חוק איסור העישון במקומות ציבוריים" ותקבלו אותו חזרה מלא.
2.1.2008 
היום עלתה לדיון במליאה הצעת החוק של ח"כ צבי הנדל לאפשר עישון ב 20% ממקומות הבילוי. הנדל העלה את ההצעה לדיון, אבל לא להצבעה משום שוועדת השרים החליטה לדחות אותה. המשמעות: ייתכן שהקואליציה תכפה משמעת ופירוש הדבר שההצעה תיפול. מאחר שהיא לא עלתה להצבעה, יש שבועיים לנסות לשנות את החלטת הועדה לפני שההצעה עולה להצבעה. ובנתיים, הפיצו הפעילים למיגור העישון מסמך בין חברי הכנסת שמסביר למה כל פשרה עם המעשנים היא אסון וחורבן. המסמך מלא פירכות וטיעוניו מטעים. הכנתי עבור לשכתו של ח"כ הנדל מסמך תשובה, שהופץ אף הוא בין חברי הכנסת. אפשר להוריד אותו כאן, ואתם מוזמנים לעשות בו שימוש. ככתוב, דע מה תשיב למלעיזים ופנאטים.
מישהו מכיר?
מישהו מכיר בית קפה אחד שהצליח לעמוד בתקן המחמיר וליצור איזור עישון? ספרו לנו. נשמח לדווח על כאלה. אני לא מכיר אפילו אחד.
חדשות טובות, לשם שינוי: ח"כ צבי הנדל (מפד"ל-איחוד לאומי) הגיש הצעת חוק לאפשר לחמישית מבתי העסק המוכרים מזון ושתייה להכריז על עצמם כמקומות למעשנים. פרטים כאן. עוד פרטים, וגם נוסח של הצעת החוק באתר i-smoker. בכלל זה אתר ששווה לבקר בו, והוא מתעדכן תדיר.
האקטיביסטים של עמותת "אויר נקי" יסבירו לכם בדיוק עד כמה לחוק יש שיניים, כמה הוא אפקטיבי, וכמה רחוק הוא הולך. העמוד הזה באתר שלהם הוא תמצית החידוש בחוק ובאכיפה.
החוק קיצוני. אבל העירייה, שמרוויחה ממנו כנסות ענק, אוכפת אותו בפרשנות מרחיבה. בבראסרי יש אזור עישון שעומד בתקן מכל בחינה. עריית תל אביב הצליחה למצוא אמתלה לתת להם כנס בכל זאת, ולסגור אותו. אורן שנבל מהבראסרי מסביר, כאן.
מאחר שהחוק החדש דורש שאזור המעשנים יוגבל ל 25% משטח בית העסק, ויהיה מבודד, יוצא שבישראל להבדיל ממקומות רבים אחרים, בבתי קפה ומסעדות שיש להם מרפסת, או חצר, אסור לעשון גם בחוץ – אם המרפסת עולה על רבע מגודל בית העסק. תביעה על עישון בחוץ כבר הוגשה כנגד רשת ארקפה.
החוק הישראלי אוסר על מעשנים להתכנס בכל מקרה ובכל מקום. אפילו מסיבה סגורה, פרטית, של חבורת מעשנים שתכריז על עצמה ככת דתית בעלת פולחן עישון, לא יכולה להתכנס, על פי החוק, לשכור לעצמה אולם ולבצע בו את פולחנה המגונה.
בבית קפה שאני נוהג לשבת בו לא מעט, יש מרפסת. המרפסת קטנה. אולי קטנה מ 25%. אבל אי-אפשר להפוך אותה לאזור עישון. למה? השירותים נמצאים מעברה השני, ומי שיוצא מהמסעדה צריך לעבור במרפסת בדרכו לשירותים. יוצא שבגלל שמי שאינם מעשנים צריכים לעבור – בחוץ, באויר הפתוח – חמישה צעדים בתוך המקום שמותר לעשן בו, אי-אפשר להתיר עישון.
רעיון ה 25% פירושו, בפאבים, שאי-אפשר יהיה לעשן אלא בחוץ. הפאבים ברובם הם מקומות חברתיים בהם החיים מתנהלים סביב הבר. גם באלה שיכולים לחלק את החלל כך ש 25% ממנו יבודדו – ברוב הפאבים זה לא אפשרי טכנית – פירושו בעצם שהאקווריום למעשנים הוא מחוץ לבר. החוק לא מאפשר גמישות בעניין הזה. כלומר גם אם היוכח שבברים 80% מעשנים, עדיין ה 80% האלה יצטרכו להצטופף ב 25% מהשטח. או בקיצור, מנסחי החוק ידעו שבמסווה של התחשבות במעשנים הם עדיין אוסרים את העישון בפועל בתוך הפאבים.
התווכחתי על החוק הזה בלא מעט פורמים. פעמים ברדיו לא מקומי. פעם אחת בתוכנית של ירון דקל, ופעם אחת בתכנית של בן כספית. בשני המקרים מגישי התכנית הרגישו צורך להכריז מלכתחילה שהם תומכים בחוק. זה כמובן לא פוליטיקלי קורקט לחשוב אחרת. מוזר שעיתונאים מקצועיים מודיעים על תמיכתם במתדיין אחד מראש. אני מתקשה לחשוב על עוד נושא אחד שבו עיתונאי מרשה לעצמו דבר כזה. אולי בעצם, אם היה מתקיים עימות בין תומך למתנגד של רצח רבין.

אפילו "במועדון סאדו מאזו" – פרוטוקול הישיבה של ועדת הכנסת שדנה בחוק, ואיך ביקשו חברי הועדה לסנדל את החוק ככה שהמעשנים לא יוכלו להתאגד בשום מקום שהוא, ולא משנה אם זה סטודיו למחול, או דאנס בר, או "מועדון סאדו מאזו". צריך לקרוא כדי להאמין. זה הלינק – דפדפו מטה לעמוד 63 ואילך, אלא אם אתם רוצים לקרוא דיון ארוך על מי אחראי על האכיפה בבתי חולים ציבוריים.

תעמולת ”העישון הפסיבי“

כמו במקרה של חוקי היובש בארצות הברית, מדובר יותר בהיסטריה מוסרית מאשר רפואית (גם אז, אגב, הטענה היתה שהשתייה פוגעת בזולת, לא רק בשותה). בפרספקטיבה בטח נתפלא איך בעלי תפקידים בכירים, כמו ה Surgeon General, הממונה על הבריאות בארצות הברית, נסחפו להכרזות קיצוניות ובלתי מתקבלות על הדעת, כמו למשל שאין ”שום כמות“ לא מסוכנת של עישון פסיבי. זה כשלעצמו היה צריך להדגים לנו שמדובר בתעמולה, לא ברפואה ציבורית. (לרשימה המלאה ב NRG)

”עישון פסיבי מגביר את הסיכוי לחלות בסרטן ראות ב 35%“ או איך מסובבים מספרים

אחד מפלאי מדע הסטטיסטיקה הוא שאפשר להונות את מי שאינו מתמצא גם בלי לשקר ממש. וכך למשל שכנעו אתכם – ותודו שהשתכנעתם – ש“עישון פסיבי“ הוא סכנה מוחשית ומיידית לבריאותם של אזרחים תמימים. פוסטרים, פלאיירים, אתרי אינטרנט, ועכשיו גם ג‘ינגלים ברדיו אומרים את זה. זה הרי הוכח ”מדעית“. אז איך שכנעו אתכם? לא מסובך. קצת מניפולציות במספרים, ולא יותר. הנה ככה זה עובד… (לרשימה המלאה ב NRG)

המשך הסאגה: במשרד הבריאות היו רוצים שאני אשתוק.

והפעם, סיפור משעשע, על איך התועמלנים של מסע הצלב הזה לא מבקשים לברר את שאלת נזקי ”העישון הפסיבי“, אלא להכריע את הוויכוח בסיסמאות. הם לא מבקשים לעודד דיון מושכל, אלא להשתיק אותו. הנה דוגמא: הופעתי בתכנית ”פוליטיקה“ בערוץ 1 בדיון על הנושא. למחרת בבוקר… (לרשימה המלאה ב NRG)

חוקי העישון וחיי הלילה של תל אביב

חצי הדרך ל'אמרתי לכם'. חצי, כי זה פורסם כבר במרץ 2007, כשכולם לא האמינו שהחוק יעבור. החצי השני זה שאומרים לי שזה לא יהרוס את חיי הלילה של תל אביב, ואני מקווה שאני לא אזכה להגיד 'אמרתי לכם' גם על זה. כי חיי לילה זה לא בירה אחרי הסרט. מה שיש בתל אביב, זה הארד-קור, וזה אפטרים, וזה ברים שנסגרים בתשע בבוקר. ובאלה לא 90 אחוז מעשנים אלא 98 אחוז מעשנים. והם לא יצאו לשמש לעשן באלנבי על המדרכה בשמונה בבוקר. אבל זה לא העניין. העניין הוא שברגע שציפורי הלילה נעלמות, אז נעלמים גם המקומות שיש להם אווירה כזאת, ונעלמים גם אלה שעושים אותה, וחיי הלילה מתברגנים ומתמתנים ומתנוונים. מי שזוכר את ניו יורק מלפני חוקי העישון, ויודע מה קורה שם עכשיו לא צריך הסברים. אבל זה לא בדיוק מה שכתבתי אז. זה מה שכתבתי.

מעבר לחוק – על הצדקנות החדשה שמשתלטת על הספרה הציבורית

מעבר לשאלת העישון עצמה, חוקי העישון החדשים הם חלק מאווירה מוסרנית חדשה, קפוצת לב, יאפית ונטולת הומור, שמשליטה על הספרה הציבורית צדקנות במקום צדק, "תקינות פוליטית" במקום סובלנות, וטהרנות במקום הבנה. (לרשימה המלאה)

Forces International – עמותה של אנשים שחושבים שגם למעשנים יש זכויות

לא. הם לא ממונים על ידי חברות הטבק, ותוכלו למצוא שם שפע מקורות, דיונים, ומידע כל חקיקה נגד עישון, על תעמולת "העישון הפסיבי" ואיך היא באה לעולם, והפניות לאתרים אחרים. אתם מוזמנים גם לתרום. (לאתר Forces)

סיכום מצב המחקר על "עישון פסיבי" במאמר מדעי של אנסטרום וקבט

המאמר נדפס ב British Medical Journal ועורר פולמוס עז. המחברים סקרו את ספרות המחקר הקיימת וקבעו שבניגוד לתעמולה הציבורית, אין בספרות המחקר הוכחה של קשר סיבתי בין עישון פסיבי לבין סרטן ומחלות לב. המאמר מופיע כאן (בשמאל העמוד אפשר להוריד אותו בגרסת PDF), ובקישור הזה תוכלו למצוא את תשובתם של המחברים למלעיזים.

פורסט אונליין – אירגון בריטי לזכויות המעשן

בניגוד ל Forces האירגון הזה כן מקבל תמיכה מחברות הטבק. מה שלא אומר שאין באתר שלהם גם כמה וכמה דיברי טעם. יושב ראש האירגון היה הלורד ראלף האריס, כלכלן בריטי בעל מוניטין, שנפטר לאחרונה – בשיבה טובה, בגיל 81. לעמוד הבית של פורסט אונליין הקליקו כאן.

"דעות קדומות ותעמולה" – הספרון של ראלף האריס

חיבור של כ 50 עמוד, למי שרוצה להתעמק קצת יותר במאבק סביב המחקרים שהראו לכאורה שעישון פסיבי הורג המונים. ראלף הריס (ראו למעלה), הכלכלן הבריטי וחבר בית הלורדים, מציע פרספקטיבה על המחקרים ועל השימוש שנעשה בהם. מבוא טוב למי שאינו מכיר את דברי ימי הסוגיה. את הספרון אפשר להוריד ב PDF כאן. למבוא פחות עמוס ויותר קצר, ראו באתר של ג'ו ג'קסון, למטה.

עמוד המעשנים באתר של ג'ו ג'קסון

אתר מסביר פנים עם שפע לינקים בנושא אפליית מעשנים, מחקרי עישון פסיבי, וכו'. לג'ו ג'קסון נמאס מהניסיון להחליט במקומו אם הוא יעשן או לא, והוא כותב בהיגיון ובטעם, ובלי התלהמות. באתר שלו יש גם חיבור קצר ברמה עיתונאית על תולדות היסטריית העישון הפסיבי. למי שלא רוצה להתעסק בשיטות מחקר, זה סיכום סביר וקריא של הביקורת על מחקרי העישון הפסיבי. את החיבור הקצר הזה אפשר להוריד ב PDF כאן.

אתר ישראלי בשם i-smoker, מוקדש למאבק נגד חוק העישון

כאן תוכלו למצוא כאן עידכונים, לינקים, ונוסחים של הצעות חוק לתיקון החוק הקיים. מתעדכן בתכיפות.

"גולאג המעשנים" מאת יונתן גפן

"גם בנושא המדיניות האנטי עישונית, כמו כל כך הרבה נושאים מעיקים אחרים, אנחנו מחקים באדיקות – יחד עם עוד מדינות נרצעות אחרות – את המודל האמריקני. אמריקה היא כבר מזמן לא ארץ החופש. כל מי שבאמת מכיר את אמריקה בת זמננו יודע שמעצמת העל פולטת או מענישה את החריגים". (לרשימה המלאה ב NRG)

המשורר אמיר אור על משטרת הטיהור של לוחמי הטבק

בבלוג של אמיר אור, תוכלו למצוא סידרה של רשימות, נושכות, לעתים פיוטיות, על רוח הטהרנות החדשה והמקפיאה שהגיעה אלינו מארצות הברית. ואלה הן, לפי סדר הפרקים: עורו המעשנים 1: בשער החוק; עורו המעשנים 2: התיקן הפוליטי; עורו המעשנים 3: משטרת העונג ומרד האומנים; עורו המעשנים 4: ייסורים ואקסטזה; עורו המעשנים 5: מסע הצלב; ואחרונה, עורו המעשנים 6: פה כבור הכלב.