דצמבר 26, 2007
למה באמת נסגר מועדון הדנג’ן?
צודקים המגיבים שהעירו שהעירייה מתנכלת למועדון הדנג'ן בלי שום סיבה ניראית לעין, למעט שמדובר במה שנראה לה כ"סוטים". הסיפור למי שמתעניין, נחשף כאן, בבלוג שנקרא דנג'ן, בקפה דה מרקר.
אתר ולפרקים גם בלוג
צודקים המגיבים שהעירו שהעירייה מתנכלת למועדון הדנג'ן בלי שום סיבה ניראית לעין, למעט שמדובר במה שנראה לה כ"סוטים". הסיפור למי שמתעניין, נחשף כאן, בבלוג שנקרא דנג'ן, בקפה דה מרקר.
דצמבר 27, 2007 at 0:38
אינסטיקטיים נשיים. רואה טין טין?
דצמבר 27, 2007 at 2:40
יש כאן עניין של תודעה כוזבת, ומי שמחזיק בשטר הבעלות על המבנה ההוא בכיכר קדומים עושה בכזב הזה שימוש ציני לתועלתו. אני לא אומר שזה לא נכון שהעירייה והשכנים שונאים את הסוטים האלו, ייתכן שזה נכון — אבל זה לא למה נסגר הדאנג'ן.
הסכת: לפני כשנה החליט ע' הבעלים של הדאנג'ן שהיה לו מספיק, והוא הגיע להסכם עם ארבעה מאנשי הקהילה, שיפעילו את הדאנג'ן מטעמו: הם יאספו את דמי הכניסה וישלמו לו דמי חכירה בתמורה. אבל ברגע שהארבעה נכנסו לתוך הניהול הם גילו כמה מחדלים קשים: זה התחיל באישור המהנדס על המקום, שהתגלה כמזויף. המהנדס החתום על המסמך מעולם לא ביקר במקום. לאחר מכן גילו שאישור מכבי האש, שנראה כאילו הוא מיועד ל-597 אנשים, זוייף: בעצם המקום יועד ל-97. לא היה ביטוח מעולם. לא היה ביטוח, במועדון סאדו. אתה קולט? כשהתגלה לחבורה ההיא שהחשמל של הדאנג'ן בעצם נגנב דרך חיבור פיראטי לקופסה של השכנים, הם שמו מנעול על הדלת ועזבו. ע' חזר למקום, שבר את המנעול וחזר להפעיל את המקום.
בדיונים המשפטיים הלא נעימים שבאו לאחר מכן, אין מניעה שמישהו הדליף לעירייה קצת מידע על הדרך שבה נוהל הדאנג'ן. וככה נסגר המועדון. השאלה היחידה היא למה, לפני שהדליפו לה, העירייה לא הצליחה לשים לב לכל אי-הסדרים החמורים האלו.
עכשיו יש מאבק משפטי לפתוח מחדש את הדאנג'ן, והוא מוצג בתור מלחמה על זכותה של הקהילה למקום משלה. אבל יש בסיפור היפה הזה כמה סדקים שחשוב להבין: אחת, לקהילה יש שני מועדונים תל אביבים שבהם יש מסיבה כל שבוע. אחד הוא הנו-לימיט, והשני הוא המועדון ברחוב המסגר שבו הדאנג'ן, שהפך לליין מסיבות, פועל עכשיו. העיריה לא אוסרת את הפעילות של אף אחד משניהם. הדבר השני שחשוב להבין הוא שהדאנג'ן נוהל באמצע יפו במשך ארבע שנים, ולמרות שניסו להתנכל לו, כמו לכל מועדון לילה, הוא מעולם לא נסגר עד שהעיריה גילתה שהוא פועל בניגוד לחוק. הדבר השלישי שצריך להבין הוא שמועדון שבו אנשים רקדו ושתו אלכוהול, הצליפו זה בזה, מיסמרו (במו עיני ראיתי) את האשכים של מישהו לקרש — במקום הזה לא היה ביטוח.
אני מקווה שהדאנג'ן לא יקבל אישורים. הדבר הכי חמור שיכול לקרות לקהילת הסוטים המקומית היא שאיזה אסון יתרחש ויתפרסם אצל אחד העיתונאים האלו ששונאים סוטים, כמו בוקי נאה. זה יכול לעשות לנו רק רע.
דצמבר 27, 2007 at 7:48
ל_ג_:
לא חולק עליך בנושא האינסטינקטים.
ל_ג_ וליעקב:
אין לי ספק שבשוויץ מולדתנו האהובה כל האזרחים פועלים ממניעים טהורים –
אחרי הכל, זה לא שאנחנו חיים באיזו מדינה קטנטונת באסיה או במזרח התיכון בה מנהג המדינה הוא לחרוש מזימות בתוך מזימות –
עם זאת, ראיתי במו עיני פסק דין אותו תיארתי בתגובה לנושא הקודם בבלוג זה, ובפס"ד זה לא עלו שום טיעונים אחרים פרט לזליגה של רעש בעוצמה של 40 דציבל, שהיא בערך עוצמה של ציוץ צפרים –
ובעילה זו וזו בלבד נסגר מועדון בלב אזור המיועד מלכתחילה לעסקי בידור ומסחר ואסור למגורים.
http://news.msn.co.il/news/CriminalLawCourt/Law/200712/20071224154133.htm
מאחר ואיני מכיר מקרים דומים, ומאחר ופעולה זו היא לא יוזמה של אדם בודד, אני תוהה שמא אותם גורמים יוזמים מחזיקים בדיעה משותפת, ודיעה משותפת יש והיא נקבעת בידי מוליכי דעת קהל המתבטאים ברבים, ועל דרכי ביטוי אלה כתבתי בתגובתי שם.
אם לעיריה "הוגנב מידע" על הדרך שבה נוהל הדאנג‘ן, הרי הממצאים הם לא סודיים ויעלו בבדיקה פשוטה:
ואז על העיריה (או מי שלא יהיה) לשטוח את הטענות המדויקות, לאפשר לבעל המקום לתקנן, לתבוע אותו אם סרב, ולפרט את הסיבות לסגירה במשפט –
ולא לטעון שכנראה עפ"י עוצמת הרעש הזולגת מהמועדון, יש חשש שממסמרים שם לאיזה ציפור את האשכים לקרש ושהפתרון לכך הוא כמובן לאטום את המועדון הרמטית כדי שציוצי הציפור לא יחרישו את אוזני השכנים.
דצמבר 27, 2007 at 8:33
מעניין מה שכותב יעקב. ומה שעוד יותר מעניין הוא מאיפה יעקב מכיר את כל הפרטים….
אולי הוא יהיה מוכן לספר לנו מה הצד שלו בסכסוך, ומאיפה הוא מביא את כל הפרטים הנ"ל.
דצמבר 27, 2007 at 11:55
הממ. אכן שאלות מענינות העלה כאן שאול.
וטין טין.. 😉
דצמבר 28, 2007 at 19:57
אין לי צד בסיכסוך. הייתי בדאנג'ן כמה פעמים. זכור לי לטובה.
אני מכיר את העובדות מתוך היכרות עם חלק מהאנשים שמעורבים שם. מן הסתם, יש עובדות שנסתרות מעיני, ויש אולי דברים שאני לא יודע. אבל אני לא חושב שהרעש הוא מה שגורם לחברה לפיתוח לרצות לסגור את הדאנג'ן. מדובר במרתף תת קרקעי מבודד היטב, וגם לא מנגנים שם מוזיקה עד כדי כך רועשת. אני לא חושב שאף אחד שביקר במקום בזמן מסיבה חושב שרועש מדי.
מה שכן, עברתי לתל אביב לפני ארבע שנים ומאז זכיתי להכיר את ההתנהגות של העירייה די מקרוב. אין שום שיא של חלמאות נפתלת, חובבת ביורוקרטיה, קפקאית ומשונה שאני לא אאמין שהעירייה תעפיל אליו. להוציא צו סגירה על רעש בגלל שהמקום מתנהל ללא מנהל תקין נשמע לי סביר לפחות כמו לסגור את המקום על רעש בגלל שמישהו שם שונא סוטים. בעצם יותר סביר: אולי זה חוסך ממישהו את הצורך להסביר למה הוא לא בדק את המועדון מקרוב בשנים האחרונות.
אבל שלא כמו טין טין, אני לא חושב שהמנהג המקומי הוא לחרוש מזימות, ואני מעדיף שלא להמציא קונספירציות. אני מנסה להגיע במסר מרגיע: לא רודפים סוטים במדינה הזאת. הדאנג'ן נסגר בגלל שהוא נוהל בחלמאות. שני מועדונים אחרים שמאפשרים לאנשים להגיע לקיצונות מינית בריאה ומחרמנת חיים ונושמים בעיר הזאת (לאחד מהם אפילו קוראים אין-גבול). ובכלל, כגבר צעיר וסוטה, אני לא מרגיש נרדף, לא מפחד מדי לחשוף את עצמי (ואם כן, זה רק בשביל שאמא לא תדע).
השורה התחתונה היא שהאמת כאן קצת יותר מורכבת, אולי קצת יותר אפלה, וזה בטח לא מאבק של העירייה נגד סוטים. אנחנו חיים בשלום ובשלווה ומלקקים דבש. לעיתים, ממגפים מחודדות עקב. אבל בכ"ז דבש.
מרץ 14, 2010 at 2:04
המועדון נסגר בגלל המחלקה לאיכות הסביבה,זאת עובדה.
למעט זה המועדון פעל על פי כל חוק.
כאשר 4 המפעילים גילו כי הם חדלי פרעון והמחאות שלהם חוזרות בבנק,הם החלו להמציא ולהפיץ שקרים.
אם תרצה באמת להבין מה קרה אתה מוזמן לפנות אלי.
amos@no1.co.il
אוקטובר 12, 2010 at 21:29
מועדון הדנג'ן נושם ובועט מחדש נמצא ברח' השרון 21 ת"א
בואו בזחילה מכבודכם