מאי 2, 2008
יהודים נגד ישראל – מכתב לגארדיאן
זה מכתב של קבוצת יהודים לעיתון הגארדיאן הבריטי לרגל יום העצמאות השישים של ישראל, שאותו, כך הודיעו, הם מסרבים לחגוג.. אתמול הזכיר אותו אמנון רובינשטיין בדברים שאמר בערב על השואה וישראל שנערך בבית התפוצות. המכתב מסביר שישראל נוסדה מתוך כוונה לטיהור אתני של פלסטינה מערבים, ושזו מדיניותה גם היום ועל כן מסכמים כותבי המכתב, כולם יהודים, "אנו לא נחגוג" את יום העצמאות השישים של המדינה הזו.
אפשר לזהות כאן הרבה מן הטענות (השיקריות) שמפיצים "היסטוריונים חדשים" למיניהם. הויכוח מוכר, והם כמובן מתעלמים מהעובדה שהמחקר שעשה ניסיון מקיף יותר מכל האחרים להוכיח שלהנהגת היישוב ולתנועה הציונית, ולישראל כמדינה, היתה תוכנית מוכנה מראש לטיהור אתני, ספרו של בני מוריס "לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים", מסכם שבעיית הפליטים לא היתה פרי של תיכנון מוקדם. המכתב גם משווה את הנקבה ("האסון" של הפלסטינים ב 1948) לשואה. כמובן שלא מוזכרת העובדה שישראל קיבלה את תכנית החלוקה והפלסטינים דחו אותה, ושלולא כן, לא היתה נוצרת בעיית הפליטים. גם העובדה שלצד הערבי, בניגוד ליהודי, היו כוונות ג'נוסייד מפורשות לא מוזכרת כמובן. אני לא רוצה להיכנס כאן לדברים המוכרים האלה, ולהשוואה המופרכת והמכוערת הזאת לשואה.
אבל כדאי לציין מתוך דיברי רובינשטיין את הטענה החוזרת של הצדיקים האלה, וצדיקים אחרים, שלולא השואה לא היתה קמה מדינת ישראל. ראשית, UNSCOP, הועדה של האו"ם שהמליצה על תכנית החלוקה לא עשתה זאת בשל השואה, אלא מפאת העדר כל פתרון אחר לקיום בשלום של שתי קהילות לאומיות שברור היה שאינן יכולות לדור יחד במדינה משותפת. שנית, אמר רובינשטיין, האו"ם לא עשה דבר כדי ליישם את התכנית הזאת, וכאשר הצד הערבי דחה אותה ופתח במלחמה הוא עמד מנגד. אם היו הערבים מנצחים במלחמה הזאת, דומה שהעולם היה חוזה שוב, בלי לעשות דבר, ברצח של קיבוץ גדול של יהודים. שהרי – וגם את זה שכחו מנסחי המכתב – בכל שטח שנכבש על-ידי הצד הערבי והיו בו יהודים, הם נרצחו עד אחד.
ואולי כדאי להזכיר בהקשר הזה עוד אירוע מהשבוע האחרון. ההיסטוריון, או ה"היסטוריון", אילן פפה, התראיין השבוע לנשונל צייטונג הגרמני, שהוא עיתון הגובל בעמדה נאו-נאצית, על כך שישראל קמה על תכנית טיהור אתני. כאמור, שקר. אבל זה גם היה צירוף מקרים חושפני במיוחד. פפה, המציג את עצמו כנציג המדוכאים הרגיש לזכיות אדם, מוכן להצטרף אפילו למשהו נאצי למחצה במסע ההשמצות והחנופה לאנטישמים, שעליו הוא בונה קריירה מכניסה כל כך באירופה. זה אולי מבטא את כל הסיפור בקליפת אגוז: אלה לא אנטי-גזענים, אלא חבורה המתחנפת לגזענים, בכל מחיר, ובמסווה של צדיקות. כי מי שזכויות אדם יקרות לליבו היה, תקנו אותי אם אני טועה, מתרחק מכל מה שריח ניאו-נאצי עשוי לעלות ממנו.
מאי 2, 2008 at 7:42
תגובה באנגלית, שיהיה מה לשלוח לקולגות האנגלים?
מאי 2, 2008 at 15:28
הנה דרך אגב ה"התנצלות" של אילן פפה על הראיון.
http://www.ilanpappe.org/News/Ilan%20Statement.html
פפה איננו הישראלי הראשון שמתראיין לנציונל צייטונג (שהוא דרך אגב עתון ניאו-נאצי, ה"כמעט" של גדי טאוב ממש מיותר). קדמו לו בזה ברוך קימרלינג, מנחם קליין ואחרים. הנה לינק לריאיון של קימרלינג שממש כמו פפה קידם שם את המכירות של ספרו
http://web.archive.org/web/20040826042656/http://www.dsz-verlag.de/Artikel_03/NZ33_1.html
גם ההתנצלות של פפה אינה מקורית במיוחד. טד הונדריך, פילוסוף בריטי שפרסם ספר בשם "After the terror" בו טען כי פגועי ההתאבדות של הפלסטינים מוצדקים מבחינה מוסרית, התראיין גם הוא בנציונל צייטונג (שוב, איך לא, כדי לקדם את מכירת ספרו). לאחר מכן טען כי לא הכיר את העתון ואת עמדותיו ופעל לפי המלצת המו"ל.
http://www.ucl.ac.uk/~uctytho/BrumlikNationalZeitung.html
הנה מה שחושב מכון סטפן רוט לחקר האנטישמיות על הנציונל צייטונג (מתוך דו"ח לשנת 97):
The Deutsche Volksunion (German People's Union-DVU), with a registered membership of 20,000, is one of Germany's largest extreme-right-wing parties. Chairman Gerhard Frey publishes and edits the party organs, Deutsche National Zeitung (DNZ) and Deutsche Wochenzeitung (DWZ), which have a combined worldwide circulation of about 70,000. The articles, which can be downloaded from the DVU's Internet website, focused in 1997 on the following subjects: the anti-Iraq conspiracy; denial of Wehrmacht crimes and of German war guilt in general; "the forgotten Holocaust" — the mass murder of German civilians by the Allies; the re-creation of Greater Germany; the danger of asylum seekers to the German people and their land; and refusal to accept the European currency, embodied in the slogan: "No to the foreign `Euro'! German money for the Germans!"
http://www.tau.ac.il/Anti-Semitism/asw97-8/germany.html
מאי 3, 2008 at 0:58
גם ביד ושם (פרופ' יהדה באור למשל) חוזרים ואומרים שמדינת ישראל קמה למרות השואה, ולא בזכות השואה. הבעיה שהממסד שלנו סותר את הטענה הזו בכל יום שואה, במילים מפורשות או ברמז.
אז גם אם מה שההסטוריונים המקצועיים אומרים הוא נכון, בזיכרון הקולקטיבי הישראלי השואה נחשבת, לכל הפחות, זרז להקמת המדינה.
דרל אגב, למרות הטענות הרשמיות של יד ושם, המסלול במוזיאון החדש מסתיים בצורה "ציונית" וזאת בניגוד למוזיאון הישן שבו "סוף הסיפור" נשאר "פתוח". נכון, כל אחד יכול להבין מזה מה שהוא רוצה, אבל זו עוד רמיזה בכיוון שאתה מתנגד אליו.
לבקר את אילן פפה ואנטי ציוניים למיניהם זה מובן מאליו, את הביקורת האמיתית על החיבור בין השואה להקמת המדינה, צריך להפנות כלפי הממסד בארץ.
מאי 3, 2008 at 2:55
הראיון היה במהדורה של ה-21 במרץ:
http://www.national-zeitung.de/Artikel_08/NZ13_4.html
מאי 7, 2008 at 23:59
החיבור בין השואה למדינה הוא לגיטמי מהסיבות הרגילות, זו הטענה כאילו לא הייתה קמה המדינה אילולא השואה שיש לתקוף.
הלאומיות היהודית קדמה למלחה"ע, ראה הצהרת בלפור וכיו"ב – המנדט בא"י הרי ניתן לבריטים בועידת סן-רמו מתוך עיקרון ההגדרה העצמית, והצהרת בלפור התקבלה ואושרה בה כמטרת המנדט ע"י מדינות ההסכמה.
אם אזרחים בריטים אלה טוענים שלא הייתה קמה המדינה אילולא השואה, הם טוענים שהצהרת בלפור הבריטית (שעל בסיסה קיבלו הבריטים את המנדט) הייתה מראית עין קולוניאליסטית, שמתוקפה הקימו ישות מדינית רק מתוך כוונה לשלוט בעמים אחרים למטרות רווח בלבד (א"י לא הייתה מושבה בריטית).
מאחר ולראייתם של אותם בריטים, בריטניה מראש לא התכוונה כלל להתחייבויותיה להקמת ממלכה לערבים (מכתבי חוסיין-מקמהון) ומדינה ליהודים (ושני הצדדים דווקא הגיעו להסכם טריטוריאלי (ויצמן פייסל) ביניהם מיוזמתם הם), ומתוך כוונה זדונית מראש כרתה הסכם סודי שסתר הבטחות אלה (סייקס-פיקו), ומתוך אותה כוונה זדונית הפרה את ההתחייבות גם כשלא מלאה את מטרת המנדט להקמת מדינה יהודית –
הרי שגם בריטניה אחראית לבעיית הפליטים, ועל כן עליהם לחדול מלחגוג גם את חגיה של בריטניה.
ואפרופו הגדרה עצמית, חבר הלאומים ובנות הברית, ראוי גם לציין את שותפתה של בריטניה לקומבינה שאימללה את האזור למאה שנה ויותר – צרפת, ואת התחייבותה הפחות ידועה שקדמה להצהרת בלפור, במכתב לסוקולוב מאת הקיי ד'אורסיי (משרד החוץ הצרפתי) ב-4 יוני 1917:
http://www.cairn.info/load_pdf.php?ID_ARTICLE=OUTE_009_0353
סליחה על התרגום החופשי, המנגל לא משפר לי את הצרפתית:
"אדוני,
הואלת לחשוף בפני את הפרויקט לו הקדשתם את מאמציכם המכוון לפיתוח ההתישבות היהודית בפלשתינה. לתחושתכם אם יאפשרו הנסיבות ועצמאות המקומות הקדושים תושג מצד שני, יהיו אלה עשיית צדק ותיקון המצב בסיוע בהכרה והגנה של בנות הברית בלאומיות היהודית בארץ זו, שממנה גורש עם ישראל לפני שנים כה רבות.
ממשלת צרפת המעורבת במלחמה הנוכחית להגנת עם שהותקף באופן בלתי מוצדק, שממשיכה להאבק להבטחת ניצחון החוק על הכוח, אינה יכולה אלא להזדהות עם מטרתכם שנצחונה מקושר עם נצחון בנות הברית.
אני שמח להעניק לך כאן הבטחה זו.
על החתום: J. Cambon "
מאי 14, 2008 at 6:01
ביקרתי באתר של אילן פפה. http://www.ilanpappe.org/
האמנם בתחתית האתר מתנוססים שני דגלי אש"פ ??
האם זה הספונסר של אילן פפה או סתם הצהרה על הזדהות אידיאולוגית ?
מפחיד
אוגוסט 29, 2010 at 17:13
תודה רבה גדי על מה שאמרת !