זכויות אדם, גדעון לוי, והאוליפיאדה בסין

לפני כמה שבועות היה לי איזה ויכוחון עם גדעון לוי, בשידור בערוץ 10, בהקשר האוליפיאדה והעדר המחאה נגד הפרות זכויות האדם של הסינים. טענה אחת של לוי היתה שלנו, הישראלים, אין "זכות מוסרית" למחות על הפרת זכויות אדם בגין הכיבוש הנשמך. לוי כבר השמיע טענות כאלה בעבר, ואלכס יעקובסון ענה לו תשובה ניצחת על השטות הזאת. יעקובסון מראה למה לפי ההיגיון הזה גם לפלסטינים אין זכות מוסרית למחות, אפילו על הכיבוש הישראלי. הרשימה המלאה הופיעה בהארץ ואפשר לקרוא אותה כאן.

אבל הצד האחר של הויכוח היה שלוי ניסה גם לטעון, או חצי לטעון, שהכיבוש הסיני בטיבט הרבה פחות נורא. הזכרתי לו שהסינים רצחו בין מיליון למיליון וחצי טיבטים, תלוי את מי שואלים, ונדהמתי לשמוע מלוי ש"באחוזים זה לא הרבה". יחסית אלינו כלומר. הדיון נפסק כאן, אבל האמת שגם אם נקבל את ההיגיון המצמרר הזה אז ה"עובדות" שעליהן הוא מבוסס הן פירכה מוחלטת.  הטיבטים הם עם קטן יותר מן העם הפלסטיני (כולל הפזורה). לפי ההערכות המקסימליסטיות נהרגו בשתי האינתיפאדות פחות מ 10,000 פלסטינים. מי שרוצה להשוות זוועות באחוזים – וזה לא קנה המידה שאנשי זכויות האדם צריכים להשתמש בו – אז מניין ההרוגים הפלסטינים הוא כעשירית אחוז, ומניין ההרוגים הטיבטי הוא בערך 15 אחוז. זה פי מאה חמישים באחוזים. אז עדיף ללוי לשמוט את טיעון האחוזים שלו, שהוא גם לא מוסרי, וגם סתם לא נכון.

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=281
  • תגובות ב-RSS

12 תגובות לפוסט ”זכויות אדם, גדעון לוי, והאוליפיאדה בסין“

  1. מאת ברני:

    לוי הוא המצאה של הימין המטורף. ראה סיפור ביקורו בגיאורגיה והגיאורגים הפושעים והרוסים שלא באמת פולשים. לוי זה אחד מגידולי הפרא של שוקן, אין דבר כזה באמת. אם הוא היה קיים באמת היו לוקחים אותו על הסירות מפריסין לעזה, זה שהוא לא שם מלמד שהוא לא קיים באמת. הכל רק לא עיתונאים מאורגנים. יש עובדי קבלן אצל שוקן? שכר מינימום? זכויות עובדים? פיצויים? חופש? מתי יכתבו שטרסלר ותאומו הוירטואלי לוי על נושאים משמימים אלו.

  2. מאת שאולי:

    הגיון האחוזים הוא בהחלט מופרך, גם אם המספרים מאחוריו נכונים וגם אם לא. אבל….
    1. ברגע שאנחנו מפרים זכויות אדם, היכולת שלנו למתוח ביקורת על אחרים נחלשת. ברור שעדיין מותר לנו למתוח ביקורת אבל ברור גם שאף אחד לא יקשיב לה. בדיוק כמו שאף אחד לא יקשיב לביקורת של הסינים על הפרת זכויות אדם בארצות אחרות.
    2. אם אנחנו צריכים להשוות את עצמינו לסין בשביל להרגיש טוב עם השמירה שלנו על זכויות האדם אז אנחנו צריכים להרגיש רע. אנחנו יכולים להגיד מליון פעם שהנסיבת מחייבות אותנו להפר זכויות, אבל אם נהיה כנים עם עצמינו אז גם הסינים חושבים שהנסיבות מחייבות וככה חושב כל אחד שמפר זכויות אדם בכל מקום בעולם.
    3. בשורה התחתונה אנחנו מפרים זכויות אדם הרבה מעבר למה ש"נדרש" מאיתנו, אנחנו לא מנסים מספיק למנוע הפרות כאלה ואין לזה שום קשר לסין.

  3. מאת ניר רייזלר:

    בשורה התחתונה, שאולי, הנהגה שפויה ויציבה ברשות הפלשתינית הייתה יכולה לזכות בעצמאות גם כשממשלת ליכוד בראשות ביבי בשלטון. אני לא מכיר אף מדינה אירופאית בהיסטוריה שהייתה מצויה בסכסוך אימפריאליסטי הרחק ממנה מעבר לים ונהגה באופן מוסרי יותר מאיתנו; כאשר אצלנו מדובר בעימות עם שכן שנוגע בעצם קיומנו כאן. ביחס לסטנדרטים שעלינו להציב לעצמנו יש לנו בהחלט במה להתבייש. אך לא ביחס לאף מדינה אחרת בעולם.

  4. מאת נמרוד אבישר:

    מפתיע אותי כל פעם מחדש שאתה טורח להתרגז על אנשי הארץ.

  5. מאת דורון גרינשטיין:

    אני חושב שהגרוע מכל בדבריו של לוי הוא המוסר הכפול. לא ברור איך מי שמנסה להצטייר כליברל אולטימטיבי, עם מוסר קוסמופוליטי, המקדש את אוטונומיות הפרטיים בחברה ומתייחס אליהם כעולם מלא, חיש קל מבטל את זכותו הלגיטימית של כל ישראלי, כאזרח העולם, למחות כנגד העוולות הללו.

    לוי, שדרך קבע שמתנער מתפיסות לאומיות קולקטיביסטיות ובאופן תדיר בא במקלו ותרמילו גם כנגד אלה המדיפים ולו רק ארומה קלה של שובניזם מתון, פתאום מנפנף ב"ידיים קולקטיביסטיות" ובמוסר הנגזר באופן רלטוויסטי-גיאוגרפי.

    מישהו צריך להסביר לו שהרטוריקה האופורטוניסטית הזו, לא יכולה לדור בכפיפה אחת עם רצונו להצטייר כקדוש מעונה.

  6. מאת יוסי:

    הסבר פשוט לסטנדרטים הכפולים של גדעון לוי: רוסיה היתה אדומה, סין עדיין מוגדרת ככזו. הפוליטיקה הבינלאומית מונעת על-ידי השתייכות למחנה כלשהו (ציר המדינות הקומוניסטיות והעולם השלישי, ציר האיחוד האירופי-מדינות ערב, ציר ארה"ב ובנות בריתה) המכתיבה עמדות מוסריות בנוגע למי "קורבן" ומי "מקרבן", לא להפך.

  7. מאת שולמית:

    נראה לי שגדעון לוי איש לא חכם, שלא נדרש לבסס את טיעוניו כי הוא מוגן ומקומו שמור לו לעולמי עד בממלכת שוק, הוא וציפר (בעצם, לא בדקתי אם עודו שם). נדמה לי שגדעון לוי הינו הגחמה הפרטית של בעל הבית, ומשמיע תדיר את הצליל המוכר, המרגיע השר את עליונותו המסורית של 'הארץ' ובעליו.
    שנים השתייכתי לכת קוראי הארץ אך בשנים האחרונות חזרתי בשאלה.
    כל טוב
    שולמית

  8. מאת ליעם:

    בנושא התוכנית "מועצת החכמים" בכלל (לא קשור לנושא הספציפי):
    שמחתי לראות את גדי טאוב כמשתתף קבוע בתכנית, וגם את בן-דרור ימיני שהופיע בתכנית האחרונה. לצערי, לא ניתן היה לשמוע את דעותיהם וגם לא את דעות המשתתפים האחרים, כיוון שהדיון גולש במהירות לצעקות, המשתתפים משסעים זה את דברים של זה ומנסים לדבר בו זמנית. אני מודע לכך שזו מורשת הדיון מאז ימי "פופוליטיקה", אבל האם לא חבל לכנס את כל האנשים האלו יחד רק כדי שדבריהם יהפכו לבליל צעקות לא מובן? האם לא ניתן לקיים את הדיון בצורה מסודרת בו ניתן לכל משתתף זמן קצוב לפי תור להשמיע דעתו בנושא? האם הרייטינג של התוכנית ייפגע מכך?
    אני מודע לזה שאני נשמע כמו הזקן בחתונה שמבקש שינמיכו את המוזיקה, אבל בכל זאת…
    התכנית נקראת "מועצת החכמים" – ראוי שמפיקיה יזכרו ש"דברי חכמים בנחת נשמעים".

  9. מאת Leibovitz:

    משתמע מטענתו של גדעון לוי שהוא אינו יכול למחות למען הפלסטינים כי הוא לא מוחא נגד שום דבר אחר מלבד הפלסטינים. גדעון לוי חושב שהוא המשיח הפלסטיני שבא לגאול אותם ואין בילתו והוא מקדיש את עצמו בטירוף לעניינם. כל חושיו החדים של לוי קהו אל מול הרשע, הפשע והגזע(נות) הערבית פלסטינים כלפי היהודים, כולל כלפי גדעון. ככל שהפלסטינים ייעזרו בגדעון הוא יהיה יקר להם, אבל מרגע שהם ישיגו את מטרותיהם גדעון ייחשב לאבק אדם.

    אדם שאין לו ביקורת כנגד מופעי ההתאבדות, שיגורי הקסאמים, לימוד ה'פרוטוקולים של זיקני ציון' ו'מיין קאמפ' בבתי הספר, תוכניות טלויזיה אנטישמיות לינוקות והטפות דת שדופות וברבריות במסגדי ימי שישי, הוא אדם שהמוסר שלו מנוון.

  10. מאת נעמי:

    אני בטוחה שעם העובדה שמדינות כמו סודאן ואיראן שמפרות זכויות אדם בתוך שטחיהן שנים רבות ובצורה מזוויעה ושיטתית מטיפות לישראל מוסר לגבי זכויות אדם ומעבירות נדה החלטות באו"ם אין לא לגדעון לוי ולא לעצרת האומות המאוחדות הצבועה שום בעיה.

    זהו הגיון ומוסר כפולים…

  11. מאת חפצי חזן:

    הכי מרגיז אותי שיצור זה ושאר מרעיו ניכסו לעצמם את החמלה והצער על הילדים,הנשים ועל כל מי שנפגעו על לא עוול בכפם.
    גדעון לוי,יהונתן גפן,עופר שלח,שולמית אלוני ודומיהם המתחסדים המטיפים בשער, זורעים מחלוקת ושנאת חינם וקהי-חושים לסבלם של החיים שנים בצל הטרור.המשיכו להתפלש בתוך הבועה…

  12. מאת ירון:

    ד"ר גדי טאוב שלום!
    רציתי למחוא מפנייך על ההסכמה בהגדרת המילה "עם פלסטיניאי".
    אני לא יודע כמה אתה בקיא באשר להיסטוריה של העם היהודי אבל, דבר אחד ברצוני להגיד לך – אין עדות אחת בהיסטוריה על "עם פלסטין (פלשתינה אינה פלסטין אם חשבת שכך). אין עם כזה ומעולם לא היה. עצם ניסיונך להצדיק או לא להצדיק טענות אשר מוזכר בהם "עם פלסטין" הם מעידות על הסכמתך כי עם כזה קיים.
    אפנה אותך לספר חביב ומלא הומור. שמו "מסע תענוגות בארץ הקודש" והוא נכתב ע" י סופר בשם סמואל לונגהורן (הידוע בכינויו מרק טווין) ב -1867. הוא סייר בישראל לאורכה ולרוחבה . הוא לא ראה כאן לא פלסטינים, לא בוסתנים מוריקים, לא כפרים ערביים, לא ערים שוקקות. כלום. הוא ראה ומתאר עזובה, ביצות, כולרע, קדחת, חולות . "ארץ הבכא", כך הוא כינה את ארץ ישראל .