• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=290
• תגובות ב-RSS

11 תגובות לפוסט ”פריימריז הם אנטי-דמוקרטיה“

1. מאת יואב ספיר:
   

   דצמבר 13, 2008 at 19:15

   1. מדי שנה אני משלם לליכוד דמי חבר. למה שלא אהיה זכאי להצביע בפריימריס עבורם?

   2. אתה אומר שהעיקר הוא פירסומת. נכון שהרבה פונים לאפיק הזה. אבל הנה, דווקא פייגלין העני, השיג את כוחו באמצעות עבודה פוליטית מתמשכת: הרצאות ונסיעות מסניף לסניף, מחוג בית אחד למישנהו, לא רק לפני הפריימריס אלא גם, ובעיקר, בתקופה ״המתה״ שבין בחירות לבחירות.

   3. החסרון הגדול בצמצום מעגל הבוחרים הוא שחיתות. כאשר המועמדים לכנסת תלויים במעגל מצומצם וידוע מראש של בוחרים (למשל אנשי מרכז – גם אם המרכז עצמו נבחר באופן דמוקרטי על ידי כלל המתפקדים), הבוחרים יודעים שהם יכולים להעלות דרישות שאינן ממין הענין (למשל ג׳ובים). כנ״ל לגבי הבחירות בסניפים: מעגל די מצומצם של ביקורטים שיתפתו לדרוש תמורה כזו או אחרת בעד קולם.

   4. בליכוד ישנם ממילא נציגים למחוזות שבעקרון אמורים לרכוש אהדה באמצעות פעילות בסניפי המחוז שלהם. ואם אני לא טועה, הסניפים היו אחראים למינוי נציגי המחוזות גם בתקופה שבה המרכז קבע את הרשימה לכנסת.

   5. לסיכום: כן, פריימריס פתוחים, אבל בלי ״ועדי עובדים״ וכיו״ב. איך למנוע? להפוך תשלומים מרוכזים של מסי חבר לעבירה פלילית. הרי ציבור התומכים של שרון בליכוד ושל פרץ בעבודה, בזמנם, היה מורכב ממתפקדים שלא שילמו בעצמם את מסי החבר. אבל אם כל אחד יהיה חייב להתפקד בזכות עצמו, הגושים היחידים שיהיו הם גושים אידאולוגיים, של אנשים שהשתכנעו, כל אחד לבד ומסיבותיו הוא, שכדאי להם להתפקד למפלגה זו או אחרת.

2. מאת ארן:
   

   דצמבר 13, 2008 at 19:23

   הערה לסדר,

   גם בארה"ב למנגנון של המפלגה יש חשיבות. אני לא מספיק מעורה בנושא אבל לפעילים המפלגתיים יש השפעה על מי נכנס לפריימריס, למי יש סיכוי וכו.

   למשל העובדה שלאובמה היו פעילים בשטח במדינות שהצביעו בשיטת הועידות היה השפעה מכרעת על זה שהוא ניצח

3. מאת חומסקי:
   

   דצמבר 13, 2008 at 23:21

   מרכז הליכוד, שהוא דומה מאוד לרעיון שאתה מציע, היה שיטה נוראית. זוכר את נאומה של לימי?
   פריימריס הם הרע במיעוטו ופייגלין הוא דוקא אדם שאולי אתה לא מסכים איתו אבל הוא לא מנהל פוליטיקה של סיסמאות

4. מאת סתיו בסר:
   

   דצמבר 14, 2008 at 2:02

   מי לא כוחני- לא עובק מסך אצל הכוחניים,לדוגמא מי שלא פוליטיקאית וחייבת להיות מנת הרוח של קדימה

   http://www.reader.co.il/article/21793/חכ-תירוש-עברה-בהצלחה-את-בחינות-הבגרות
   לינק לעיונך

5. מאת אבנר:
   

   דצמבר 14, 2008 at 5:04

   רעיון גרוע.

   בפועל גדי מציע להחזיר את מרכז הליכוד ,דהיינו שקבוצה של כמה אלפיי אנשים תקבע את הרשימה לכנסת.

   הדבר הזה יצר שחיתות איומה ושיתוק כללי. למעשה השלטון נאלץ לעבוד אך ורק על מנת לספק את צרכיהם של מספר מצומצם של חברי מרכז ובני משפחותיהם.

   נדמה לי שאריק שרון אמר לפני ההחלטה על הקמת קדימה את הדברים הבאים:" נוצר פה מצב בלתי אפשרי ,אתה מדבר עם חבר מרכז על ביטחון ןהוא דורש שגיסו ימונה לדירקטור בדואר ישראל אתה מדבר איתו על שלום והוא שואל למה מרכז ההשקעות לא נותן לו הלואה,ככה אי אפשר היה לעבוד.

   את זה גדי טאוב רוצה להחזיר.

6. מאת פנחס:
   

   דצמבר 14, 2008 at 11:14

   אני מבין שלשיטתך אילו פייגלין לא היה זוכה במקום ה20 הכל היה בסדר עם הפריימריז(ובנתיים הוא ירד למקום ה36)
   אתה בדבריך אלה מיצג את עמדת השמאל בכללותו. דמוקרטיה זה דבר טוב בתנאי שאנחנו השמאל מנצחים. חופש ביטוי זה ערך נעלה בתנאי שאנחנו מחזיקים בידינו את כל המיקרופונים.
   פייגלין מציג את העמדה הנכונה האומרת שלמעשה גם אם הימין זוכה בבחירות הרי השמאל על ידי שליטתו בתקשורת בעליון בתרבות ובאקדמיה קובע את השיח הציבורי וכופה כך את עמדתו על הימין.
   אני חושב שאנחנו רוב העם שלא מוכן להכנע לתודעה הציבורית אותה יוצר וכופה עלינו השמאל באמצעות שליטתו בתקשורת באמנות באקדמיה ובעליון שמחים שפייגלין נכנס למקום ה20 בפריימריז בליכוד ומצטערים שהוא נדחק למקום ה36

7. מאת שיר:
   

   דצמבר 15, 2008 at 7:30

   הו פנחס, מה עשו לך העיתונים.
   באמת שמעתי אומרים שהימין הקיצוני עבר לשיח של זכויות הפרט כדי להגן על משנתו, אבל מה שאתה מציג זו כבר רטוריקה של מסגור הלאומנות הגזענית בתור "האחר" של הדמוקרטיה, אשר מודר ממוסדות ההגמוניה… פייגלין המסכן שהממסד הדמוקרטי מתנכל לדעותיו הפאשיסטיות, בחיי שהצביעות זועקת לשמיים, אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.
   בעצם אני לא מדייק, זה מצחיק גם עכשיו.

8. מאת שרון:
   

   דצמבר 15, 2008 at 13:45

   שמעתי לא מזמן הצעה יותר גרועה מפריימריז שתהרוס לגמרי את המפלגות. רוני מילוא הציע שביום הבחירות עצמו נבחר גם את המפלגה וגם את הרשימה שלה. נניח נבחר את העבודה בפתק אחד ובפתק השני נסמן 10 שמות. שיטה כזאת בכלל לא נותנת משמעות למנגנון מפלגתי.

9. מאת אהד:
   

   דצמבר 16, 2008 at 5:23

   אתה צודק, אבל לא לגמרי.
   ראשית, אם ניתן את עיקר הכח לעסקנים ואפילו לפרלמנטרים טובים – לא יוותר מספיק מקום לאנשי רוח ומנהיגים שחייבים לעשות את המסלול המקצועי שלהם מחוץ לפוליטיקה.
   לא רק קצינים, אלא אנשי מדע, תרבות ורוח – שאין ולא יהיה להם קשר עם עסקנות, ובטח שלא עם קבלני קולות ו"שטח".
   שנית, לגבי פייגלין – לא רציני להביא דוגמא שנראית טוב למרות שהיא לא מאומתת. החבורה של פייגלין איננה חדשה בכלל, וכל החבורה הזו הם מצביעי ליכוד מתוך אידאולוגיה.

10. מאת פנחס:
    

    דצמבר 17, 2008 at 9:29

    הו שיר מה שהאקדמיה והתקשורת הסמולנים עשו לך. בטוח שלעולם לא קראת את פייגלין עצמו אלא רק מה שהתקשורת הסמולנית כתבה עליו.
    אשר למלל הפוסטמודרני שלך על האחר והמידור ופאשיזם וגזענות ולאומנות הרי הדברים ברורים כל יהודי אוהב עמו וארצו הוא בעיניך לאומן גזעני פאשיסט.צריך להיות ליהודי מנה גדולה של שנאה עצמית על מנת שימצא חן בעיניך
    ואשר לכבוש הרי יש רק כבוש אחד. הכבוש הערבי מוסלמי של ארץ ישראל שלנו במאה ה7

11. מאת דניאל:
    

    מאי 7, 2009 at 14:50

    גדי, דווקא הערכתי אותך אבל בעצם אתה עוד חלק מן הפסיפס הגדול של רודנות השמאל.