• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=294
• תגובות ב-RSS

11 תגובות לפוסט ”הצלחת המבצע בעזה – תנאי לחלוקת הארץ“

1. מאת יוסי:
   

   ינואר 16, 2009 at 21:56

   הטענה שלך היא שישראל, בימי ברק, הסכימה לנסיגה לגבולות 1967, אבל ערפאת סירב כי הוא דרש זכות שיבה. על זה ועל העמדות המוצהרות של החמאס מבוססת הטענה שלך שישראל רוצה לסגת אבל הפלשתינאים רוצים יותר מנסיגה. אז למה ישראל ממשיכה להרחיב את ההתנחלויות? למה היא לא ממשיכה לפנות את ההתנחלויות? (היא יכולה להשאיר את הצבא בשטחים, אם היא חוששת מבעיות בטחון, עד אשר יבוא פירוז אמין).

   כשאני כותב מאמר מדעי, אני מסתכל על הראיות שיש לי ובוחן האם הן תשכנענה את ה-reviewers. לפעמים, למרות שהראיות חלשות, אני בכל זאת כותב את המאמר ומגיש אותו, ולפעמים הוא אפילו מתקבל. נו, הנזק לא נורא, והקידום המקצועי חשוב. אבל מה האינטרס שלך? למה אתה מבסס את העמדות שלך על כל כך מעט ראיות?
   (אני יודע בדיוק מה האינטרס שלי, אגב, אני לא מוכן לחיות על חרבי. אני לא מוכן להיות חלק מקבוצה שהורגת ומקלגסת. אם יגיע היום שבו אאמין שהאלימות היא הדרך היחידה להשגת בטחון במדינת ישראל, אז אחזור לארה"ב, שם האקדמיה והיאוש נוחים יותר).

   הפלשתינאים לא פועלים כמי שרוצים שתי מדינות, אתה כותב, אבל האם אתה חושב שהחמאס ניצח בבחירות מתוך התנגדות של הפלשתינאים להקמת מדינה פלשתינית בגבולות 1967? האם אתה חושב שהאינתיפאדה השלישית התחילה מתוך רצון בזכות השיבה, או מתוך זעם על כך שהכיבוש בשטחים נמשך?

   מה היה קורה אם היינו מפסיקים את הטילים בעוד הסכם שמגיע מתוך הידברות עם החמאס? איך הדבר היה פוגע בסיכוי שלנו לסגת מהשטחים יותר מאשר הריגת משפחות שלמות יום אחרי יום? האם לא הגיוני יותר לקשור את ידי החמאס בעבותות מעשיות, כמו דאגה לאזרחיהם ופיתוח הכלכלה שלהם? הרי על הימין שלנו זה עובד לא רע.

   מה קורה אצלנו אחרי פיגוע? האם גובר הרצון לפנות את השטחים ולהפסיק את הכיבוש? נדמה לי שלא. מה אתה חושב היא ההשפעה של הרג משפחות יום אחרי יום על תושבי עזה?

   ראית את השיחה של שלומי אלדר עם הגניקולוג הפלשתיני? אני מניח שכמוני לא יכולת לעצור את הדמעות. אתה צריך להבין שהפלשתינים נחשפים לסיפורים כאלו כל יום. איך אתה חושב שהחשיפה הזו תשפיע על הסיכויים לחיות איתם יום אחד בעתיד בשלום?

   ובכלל, אתה חושב שהטילים הגיעו בגלל שסירבנו להחזיר את הפליטים, או בגלל הכיבוש? איך הגענו למצב שבו החמאס כל כך חזק? אין לזה קשר לפעולות שלנו בשנות השמונים והתשעים? האם כשארגונים דמויי אל-קעידה יעלו בשטחים תגיד שזה מוכיח שהערבים תמיד היו קיצוניים אלימים, או תכיר בכך שחלה הסלמה בעקבות הפעולות שלנו?

2. מאת יגאל לביב:
   

   ינואר 16, 2009 at 23:33

   אתה לא יכול להחליט שרירותית כי הסיכסוך התחיל כאשר העזתים התחילו לירות קסאמים.הבעיה נוצרה ב-1967 בכיבוש השטחים,כולל עזה והחזקתם תחת כיבוש ומצור עד היום.בלי החסרת השטחים הכבושים הבעיה לא תיפתר לעולם. ראה גם:

   http://www.on-the-left-side.co.il/23941/הביצה-או-התרנגולת-יגאל-לביב-15012009

3. מאת ד:
   

   ינואר 17, 2009 at 2:39

   הבעיה נוצרה ב-1967???

   מה, לפני כן כולם חיו כאן בהרמוניה?

4. מאת א.הקשיבו לשפטאן.:
   

   ינואר 17, 2009 at 4:34

   וכי מצרים אינה חפצה בתושבי-עזה?- ענו לי :מדוע??!!
   למה נחפוץ בם אנו??!!
   תושבים אלימים,רוצחים,מפגרים-מדוע לחיות עמם?!!
   שחררנו אותם מאיתנו…וראו מה קרה שם…האינכם מבינים שלעולם לא תהיה שם מדינה?….תמיד הם ימצאו תירוץ להורגנו..
   והסמולצ'יקים רוקמים חלומות על "דו-קיום בשלום".שהם, הערבים , אינם רוצים בו. היהודים היו הופכים את עזה למונטה -קארלו..נפלאה…ואילו הערבים…רק שואפים להשמידנו..הם אינם רוקמים שלום ,אלא מלחמה ודם רב. הם קבלו את חפצם !!

5. מאת אילן:
   

   ינואר 19, 2009 at 4:01

   באמת שמאוד בקלות כולם מתעלמים כאן מהצעדים שישראל עשתה לסיום הסכסוך.

   למרות שאף אחד מהצדדים לא צדיק, ולמרות שיש בישראל שאיפה ציבורית אימפריאלית לא קטנה, רוב גדול מבין הישרלאים מעוניינים בהפרדה. הם לא רוצים מדינה פלסטינאית מעבר ל'הפרדה' הזאת, אבל מוכנים לקבל אותה. והם עשו צעדים כדי לקבל את זה גם ב2005 וגם ב2000.
   אז נכון, הם לא צדיקים. נכון, השנאה לפלסטינאים כאן היא עזה. אבל חשוב לזכור ששני הצעדים האלה – משמעותיים מאוד, בסך ההתקדמות מאז 67 – נתקלו באקטים מלחמתיים פלסטינאיים, ואלו האקטים האלה שחסמו את הדרך להמשך שלהם.
   ב2006 ישראלי בחרה באופן מובהק ממשלה שתפנה את הגדה. אין לזה משמעות?

6. מאת אמיר:
   

   ינואר 21, 2009 at 14:45

   הדברים נכונים בהנחה שהמלחמה אכן תרתיע את החמאס לטווח רחוק מירי טילים. הם הסכימו הרי לחצי שנה של רגיעה גם לולא המלחמה. מאכזב אותי שמי שמגדיר את עצמו כאיש שמאל לא מתייחס ולו במילה אחת לשיטות הפעולה משולחות הרסן של צה"ל בנוגע לירי כלפי מבנים בהם עלולים להיות אזרחים. גדי, אתה כל כך עסוק במתקפות על עשרה-עשרים פוסט-ציונים שהשפעתם שולית, עד שאתה שוכח שהסכנה לישראל היא של אובדן אופיה הדמוקרטי בעקבות עליית הלאומנות, הליברמניזם ותאוות ההרס והמלחמה.
   ישראל שלא תבדיל את עצמה מאוייביה בתחום המוסרי, תאבד את אהדת המערב וגם את אהדת ממשל אובמה החדש, ולמעשה עלולה להוביל את עצמה לאבדון.
   אנא ממך השקע קצת אנרגיות גם בהגנה על אופייה הדמוקרטי של המדינה ולא רק על אופייה היהודי. מגיני הדמוקרטיה צריכים כותבים מוכשרים כמוך.

7. מאת ניר רייזלר:
   

   ינואר 23, 2009 at 11:08

   אופיה היהודי הוא אופיה הדמוקרטי של המדינה, במובן זה שהמדינה מנוהלת על ידי הדמוס שהוא הקולקטיב הלאומי היהודי. אל תבלבל בין זה לבין מחויבות להלכה היהודית או פגיעה כלשהי בזכויות הפרט של בני מיעוטים.

8. מאת פנחס:
   

   ינואר 23, 2009 at 15:13

   האם יוסי הוא נאיבי או שהוא בעל שנאה עצמית? אני חושב שהוא לא נאיבי. הוא לא מוכן לחיות על חרבו אבל רוצה שכולנו נמות על הזיותיו.
   מלחמת הטרור של אוסלו שאתה קורא לה אינטיפאדה פרצה כתוצאה מהפגנת החולשה של ישראל(ויתורי ברק) שהביאו את ערפאת למחשבה שעל ידי טרור הוא יסלק אותנו וזאת הוא אמר במפורש לעיתונאי מצרי.
   היתה תהדייה והחמאס אמר שהוא לא רוצה לחדש אותה אלא רק בתנאיו שפרוש הדבר היה טילים על תל אביב והשתלטותו על יו"ש. האם הדברות זה מין כשוף שתמיד מצליח?
   ישראל ירתה לעבר בתים שמהם נעשו פעולות מלחמה נגדה. על פי חוקי המלחמה אסור לבצע פעולות לחימה מתוך אוכלוסיה אזרחית ומשנעשו רשאי הנפגע להגן על עצמו ולהשיב אש למקורות הירי גם אם מצויים שם אזרחים והאחריות לפגיעה באזרחים היא על הנלחם מתוכם
   מאחל לך כל טוב באמריקה מקומך שם פה אינך רצוי

9. מאת יוסי:
   

   ינואר 29, 2009 at 15:49

   אולי אני נאיבי, ואולי יש גם קצת שנאה עצמית. לא נורא. אבל אם תקרא לכך הזיות תוך התבססות על משהו שערפאת אמר לעיתונאי מצרי, לא תשכנע אותי שבמקרה הזה אני נאיבי או שונא את עצמי ואת קבוצתי.

   לא נראה לי הגיוני שהחמאס התנה את המשך התהדיה בטילים על תל-אביב. הרי זו אינה תהדיה. ברור שהחמאס הוא אלים ומסוכן, ובכל זאת לא ברור ששיחה איתו היא פחות יעילה מנסיון לפגוע בו באופן אלים.

   אבל מה שמעניין הם הטיעונים שלך, פנחס. אתה אומר שערפאת יזם וניהל את אינתיפאדת אל-אקצה כדי לסלק אותנו. כלומר, לדעתך הוא חשב שככה הסיכויים שלו להשיג את כל השטחים ואת פינוי ירושלים יגדל. זה טיעון מופלא, אבל מילא. השאלה היא מה לעשות בנידון. התשובה שלי היא לפנות את ההתנחלויות מיד ולפנות את הצבא בהסכם. לדעתי, ללא ההתנחלויות ניתן לנהוג באופן פייסני כלפי הפלשתינים, ולהגביר את הרצון שלהם בפיוס איתנו. אלימות לא תגביר את הרצון שלהם בפיוס איתנו.

   טיעון נוסף הוא לגבי המוסריות של הפעולות של ישראל. כולל חוקי המלחמה. לא היה לי שום טיעון מוסרי. דיברתי על ההשפעה של הפעולה שלנו עליהם והסיכוי של הפעולה הזו לקדם בטחון ואיכות חיים בישראל.

   מה שאתה עושה, עם הטיעונים שלך, זה לנסות להוכיח שהחמאס לא מוסריים ואנחנו כן מוסריים. שהפעולה שלנו מוצדקת מבחינה מוסרית. זו חשיבה שאינה מועילה לשיפור המצב שלנו. זו חשיבה שמובילה גם אותם לפעולות אלימות (הרי ברור שפעולות לא אלימות, אך רחבות היקף, היו עוזרות להם הרבה יותר). אני מבין איך צעדים התקפיים יכולים לעזור למנהיגים משני הצדדים, אבל לא איך הם מועילים לאזרחים, מלבד מעט פורקן רגשי. גם הרווח הרגשי קצר מועד, כי עוד יבוא הפסד רגשי נורא כשאני, אתה, והערבים, נאבד את כל היקר הלנו במלחמות שהימין מביא עלינו.

10. מאת אורי ברייטמן:
    

    פברואר 3, 2009 at 5:15

    למה צריך לקוות שהמבצע "הצליח"?
    מהי "הצלחה", בכלל?
    ממתי מלחמה היא משהו מוצלח?

    מלחמה היא הדבר האחרון שמותר לעשות. ישראל לא ניסתה לסגת, ישראל לא הפסיקה את מדיניות הסגר והמצור, ישראל לא פירקה התנחלויות בגדה המערבית, ישראל לא כיבדה את הסכמי אוסלו, ישראל ניתקה את הגדה מן הרצועה, ישראל חיסלה את רוב ההנהגה הפלשתינאית, ישראל לא נסוגה מן הגולן.

    מלחמה היא דבר שאסור לעשותו – רק במקרה של הגנה עצמית ברורה ומיידית. ומכיוון שאין פתרון צבאי לנושא הרקטות, המלחמה היתה בלתי חוקית לחלוטין. נושא הרקטות הוא חלק מן הכיבוש הצבאי והמצור שאנחנו הטלנו על הפלשתינאים – הוא לא קשור למלחמה או ל"מבצעים" צבאיים.

11. מאת דורון:
    

    פברואר 9, 2009 at 1:02

    יוסי אומר: "אתה אומר שערפאת יזם וניהל את אינתיפאדת אל-אקצה כדי לסלק אותנו. כלומר, לדעתך הוא חשב שככה הסיכויים שלו להשיג את כל השטחים ואת פינוי ירושלים יגדל. זה טיעון מופלא, אבל מילא."

    מי שמופלא בטיעוניו הוא לא אחר מאשר אתה. האם לדעתך אחרי שהונחו לפתחו הצעות לא רעות בכלל ערפאת פתח באינתיפדה כי היתה לו עצירות? (כן, כן, ע"י ראש ממשלה אטום ולא נחמד, וגם לא הצעות משהו כי חסרו בהן זכות השיבה ועוד כמה דברים קטנים שאנחנו האנשים שלא רוצים לחיות במדינה דו-לאומית לא מקבלים).

    הנה עומד העם הפלשתיני רגע לפני ההשג הגדול ביותר שלו ב-100 השנים האחרונות, ניצב לפני *התחלה* של תהליך בו הוא יכול להקים את מדינתו, כל העולם מכיר בו, ערפאת מחזיק פרס נובל לשלום, ו…

    טול את התער של אוקאם ונסה לחשוב אם כך מדוע באמת נפתחה האינתיפדה השניה. אשמח לשמוע תשובה מנומקת שאינה חזרה על המנטרה: "הכיבוש".