• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=30
• תגובות ב-RSS

7 תגובות לפוסט ”מעולם לא היה מצבנו, וגו’“

1. מאת אריאלה:
   

   אוגוסט 25, 2006 at 6:11

   נתניהו הוא כמו אקס שנפרדים ממנו כי הוא לא מתאים בכלל לתפקידו, אבל כל פעם שיוצא להכיר גבר גרוע ממנו, פתאום עולה התהיה, "בעצם, מה היה כל כך גרוע בו?" בד"כ חזרה לאותו אקס עונה לשאלה בצורה הכי טובה: כי הוא לא מתאים.
   חבל שאי אפשר לנהל מדינה כמו משק אקסים.

2. מאת יהודה כץ:
   

   אוגוסט 25, 2006 at 11:38

   יחד עם זאת, בקשר לנתון שפורסם בידיעות ביחס לתמיכה של כ-45% בנתניהו, כשנתוני תמיכה דומים עולים מסקרים נוספים, עולה מתוך סקרים אלה קיום של מעל לחמישים אחוזי התנגדות מפורשים לקוסם. בסוגיה זו מן הראוי גם לציין את "מחאת המילואימניקים" וכוונתי לזו הדורשת התפטרות מיידית של רוה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל. בנוסף לטענת 'הדרג הפוליטי לא נתן לצה"ל לנצח' המצויה ברקעה, הגרסה תוצרת בית לתקיעת סכין בגב, מסתבר לגירסת ערוץ 10 כי אנשים הקשורים בפיגלין היו מעורבים עמוקות במימון מחאה זו.
   יהודה כץ

3. מאת ילד ירוק:
   

   אוגוסט 25, 2006 at 13:50

   אף פעם לא הבנתי את התיעוב האינסטינקטיבי שיש לנתניהו. יוצא לי מדי פעם לדבר עם ידידי שהוא אפילו תומך כלכלת שוק חופשי ומסכים עם המדיניות הכלכלית של נתניהו, ועדיין הוא אומר שהוא שקרן שלא צריך להיות רה"מ.

   אני חושב שהתיעוב כלפי נתניהו (גם שלך), נובע בעיקר ממניעים אי רציונליים. אולי בגלל שהוא מקרין שחצנות (והוא אכן מקרין את זה), או בגלל רצח האופי המתמשך שנעשה לו בתקשורת. אני לא חושב שזה באמת בגלל משהו שהוא עשה.

   הוא משקר? אז מה, גם שרון אמר שדין נצרים כדין תל אביב ואיציק מרדכי אמר בעימות שלא יפרוש מהבחירות. כמעט כל פוליטיקאי שיקר נחרצות בשלב זה או אחר של הקריירה שלו, והיו שם גם שקרים הרבה יותר גרועים מאלו של נתניהו.

   עוד משהו שלא חיבבתי הוא המונחים מהכלכלה הפלקטית שבה אתה משתמש " היתה מלאכתו של נתניהו בתור שר אוצר. הפרטת הכל. לא נשארו שירותי רווחה, לא היו מוסדות שידאגו לחלשים בעורף, לא היה ציוד לצבא". מה לגבי העובדה שהוא הוציא את ישראל מאחד המשברים הכלכליים החריפים בתולדותיה? שבתקופתו ירדה האבטלה והצמיחה במשק עלתה. שישראל כמעט ולא נפגעה כלכלית בגלל המלחמה בגלל עתודות התקציב שנתניהו הצליח להשאיר עקב התנהלות נכונה.

   זה לא כל כך פשוט כפי שאתה מציג את זה, זה לא שחור ולבן. יש כאן עימות בין שתי השקפות כלכליות, וזה עימות שרוב המומחים הכלכליים עומדים בו לצידו של נתניהו. ולא בצד הפופוליסטי של קצבאות לכולם (כשאף פעם לא ברור מאיפה יבוא הכסף).

   נתניהו היה רה"מ הכי פחות מוכשר? מה לגבי ברק שבקדנציה הקצרצרה שלו הצליח רק לגרום למו"מ על הסכם שלא התממש ולנטוע את הזרעים של המדיניות הכלכלית שהובילה למשבר הכלכלי ב2002. שלא לדבר על כך שבתקופתו של ברק היו הרבה יותר הרוגים מבקדנציה של נתניהו.

   אני סבור באמת ובתמים שנתניהו על כל 180 ה-IQ שלו, הוא האדם הכי מבריק, והכי מוכשר שיושב בכנסת. וגם אם הוא פוליטקאי גרוע, הוא האדם שהכי ראוי שיהיה ראש ממשלה. במיוחד ובגלל שהאלטרנטיבות הם אנשים כמו פרץ ואולמרט.

4. מאת איפה הימים שלא היו:
   

   אוגוסט 25, 2006 at 16:04

   תתחדש!

5. מאת fietsen:
   

   אוגוסט 25, 2006 at 18:04

   בקשר לסקרים של הימים האחרונים רציתי לשאול אותך: לפני הבחירות קראתי מאמר מרתק שלך המשווה את תנועת קדימה לתנועה לחיסול העבדות בארה"ב. לא הסכמתי איתו אז,כי ראיתי בקדימה מפלגת יחצנים שהשיגה את כוכה על ידי דיבור בשני קולות, אבל מרתק אותי לדעת מה אתה חושב כיום על התזה הזאת שלך, כאשר הסקרים מדברים על קדימה בת 18-20 מנדטים ומפלגת העבודה בת 15-11 מנדטים, כלומר קדימה פחות או יותר מגיעה ל 8 המנדטים של פרס + 15 המנדטים של שינוי.

6. מאת fietsen:
   

   אוגוסט 25, 2006 at 18:57

   בקשר לאירופופוביה שאתה מפגין (כמו במאמר על 200 צרפתים). אחת הסיבות שצרפת חזרה בה מהחלטתה (והורידה את המספר ל 200) ואח"כ שוב חזרה בה – והעלתה את המספר לאלפיים, וכן הסיבה לתיאור ב בי.בי.סי של האו"ם כמגן על לבנון מפני ישראל הם כי הדיפלומטיה האירופית על פי רוב מתוחכמת יותר מהאמריקאית והישראלית אליה אנו רגילים. על מנת להכניס כח או"ם למדינה ריבונית, אין צורך שהמדינה הריבונית תזמין את הכח הנ"ל אבל כדי שתהיה לו לגיטימציה פנים לבנונית, שיראק חיכה להזמנה מפורשת מסניורה. את הלוקשים הללו סניורה מוכר ללבנונים בצורה שה בי.בי.סי. מוכר בסיפור של הפלאח המקומי – האו"ם יגן עלינו מפני הישראלים.
   ורק על מנת להמחיש זאת, נאמר שהכח בלבנון מצליח.
   מועצת הביטחון מתכנסת ומחליטה את החלטה 5656 שבה יגיע כח בינלאומי בן 40000 חילים לעזה וליו"ש(שעד כמה שידוע למשפט הבינלאומי הם למיטב ידיעתי ישות אחת). כעת, כיצד תמכור לפלסטיני את קיומו של הכח שם? הכח יהיה חייב להגיע בהזמנת אבו-מאזן וכנראה גם הנייה, מטרתו תוגדר כסיוע למשטרה הפלסטינית, והפלאחים בכפרים יצטרכו להיות משוכנעים שהכח של האו"ם בא להגן עליהם מפני צה"ל. כלומר – צה"ל יצטרך להבטיח לצאת מערים וכפרים המוגנים על ידי הכח. כל הצגה אחרת של העובדות תגרום בצדק לתחושת בגידה ומירמור על ידי הפלשתינאים בהנהגתם, וליצירת זירות טרור נגד הכח הזר כמו בעיראק ואפגניסטן-לשם הוא הגיע ללא הזמנה.

7. מאת איתי:
   

   אוגוסט 25, 2006 at 21:35

   לגבי ה"אם" חשוב לזכור משהו שלא מודגש כלל בתקשורת כאן וזה מה ישראל יכולה וצריכה לעשות בשביל שהשיטה תצליח. הדרישה הישראלית הפשטנית מסתכלת רק על מה אנחנו מצפים מהכוח לעשות, אך לא מגדירה כיצד על ישראל להתנהג מול הכוח כדי להפגו לאפקטיבי.

   דבר דומה קרה לנו עם אבו מאזן. ישראל שכנעה את כל העולם (במידה רבה של צדק) שערפאת לא פרטנר, שהוא תומך טרור וגם מושחת ומועל בכספי עמו (יותר מהמושחתים שלנו?). עוד היתה לנו החוצפה להציע רשימת מועמדים לראשות ממשלה ברש"פ.

   אח"כ כשקיבלנו את המועמד שרצינו, קראנו לו אפרוח בלי נוצות, לא הסתרנו את שמחתנו כל פעם שהוא נתן סיבה להתאכזב ממנו.
   כשהוא ביקש שחרור אסירים סירבנו ומרחנו, ובסוף נתנו אסירים לנסראללה, בעבור שלוש גופות ואחד סוחר סמים.

   האם זו סתם איוולת או קונספציה מובנית להריסת כל סיכוי ליצירת פרטנר חזק בצד השני? לא ברור

   אותו דבר עלול לקרות עם הכוח הבינ"ל – אם ישראל תציב ציפיות בלתי סבירות, תתאכזב מהר, ותתחיל לפעול "מעל לראשו" וכך רק תחליש אותו ותגחיך אותו עד שיסתלק.

   שורה תחתונה – אם ישראל טוענת שסיניורה אינו פרטנר, היא צריכה לראות בכוח הבינ"ל פרטנר. כזה שמעבירים לו דרישות תקיפות שעומדים עליהן אך גם מכבדים אותו וגם את מגבלותיו.