אפריל 28, 2009
גדעון לוי ביטל את השתתפותו בכנס “ישראל: פוליטיקה של רצח עם”
כנראה. הבטחתי שאם כך יקרה, נציין את האירוע בפוסט משלו. אכן, שמו נמחק מרשימת הדוברים, ואם הוא יהיה במועצה בסופ"ש זה, נוודא למה. אני משער שזה בגלל השתתפותו של האימאם עבדל-מאליק עלי, שיש לו כמה התבטאויות אנטישמיות קצת בולטות מידי. אבל זה שמר לוי משתתף בכנס כזה, אבל נסוג מפני עבדל-מאליק עלי, בכל זאת אומר משהו. כי לקרוא ככה לכנס ולהכניס את זה תחת הקטגוריה של "ביקורת על מדיניות ישראל" להבדיל מאנטישמיות, זו עצימת עיניים מכוונת. יש אנטי-ופוסט-ציונים רציניים. ויש ביקורת רצינית. אבל כל מי שרבע מצוי במחקר יודע שלטעון שלישראל היתה מדיניות של "רצח עם" זאת בדיחה. בניגוד לדמגוגים מובהקים (לוי, פפה, לאור, וכו') אלה שעוסקים במחקר ביושר (בני מוריס, למשל) הודו שעם כל רצונם למצוא בעברה של הציונות למשל תוכנית טרנספר, הם לא הצליחו. זה לא אומר שהציונות כולה תכלת ולבן. בכלל לא. אבל זה כן אומר שיש כמה סוגים של ניירות לקמוס להבדיל בעזרתם בין ביקורת על מדיניות ישראל לבין אנטישמיות. אחד מהם הוא זה: כשמשקרים במודע זו לא ביקורת על מדיניות.
חג עצמאות שמח לכולנו, ולזהבה גלאון בפרט.
אפריל 28, 2009 at 3:12
לי כבר די נמאס מדמגוגיה זולה – המכוונת כנגד גדעון לוי וזהבה גלאון. אם יש איזשהו ספק קטן לגבי טוהר כוונותיהם ואהבתם לארץ הנכחדת כאשר הם מבקרים את מדיניות/קומקומיותה של ישראל (קרדיט לד. רוזנבלום) – הבלוג משתמש בבמה הזו כדי לא להחמיץ שום הזדמנות ולבצע בהם לינץ' ציבורי. ברור כשמש שהכוונה הנסתרת היא להרוויח נקודות מוניטין למי שצריך להמציא את עצמו כאינטלקטואל ימני כדי ליצור בידול (וואו, איזה מיוחד אני, יותר קשה להיות אינטלקטואל שמאלני, שם צריך באמת להתאמץ).
אפריל 28, 2009 at 3:59
שלום אברהם,
גדי מעלה ביקורת מאוד ממוקדת. הוא טוען שמחקרים מדעיים רציניים הראו באופן מוחלט שלא היה רצח עם. הוא מוסיף ואומר שמי שממשיך לטעון את על אף המחקרים הנ"ל לא יכול לטעון שהוא "מביע ביקורת על ישראל", ועל כן יש טעם לפגם כאשר גדעון לוי הולך להשתתף בכנס שזה כותרתו.
עכשיו, אילו מהטיעונים הנ"ל אתה רוצה לתקוף כלא נכונים?
שחר