• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=36
• תגובות ב-RSS

4 תגובות לפוסט ”או! לזה (כנראה) התכוונתי. תודה לאסף.“

1. מאת אסף:
   

   אוגוסט 27, 2006 at 13:19

   טוב שאתה נותן קרדיט למקור, אבל זה לא המקור הנכון. מישהו קיבל את זה בדוא"ל, כמו שאני קיבלתי גם, והעלה לאתר. מי אחראי לכך במקור? לא יודע. ובבדברים כאלו (דוא"ל ויראלי), קשה לדעת.

2. מאת מיס סלוקום:
   

   אוגוסט 28, 2006 at 4:18

   אני רוצה להמר על הסטיקר הבא:

   "כן, ארזתי לבד"

3. מאת תמר תמר:
   

   אוגוסט 29, 2006 at 19:16

   לסוגיית הסטיקרים נדרש גם אמיתי סנדי (בבלוג שלו, בחודש יולי).

   http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=97762&year=2006&month=7

   אני כבר עכשיו מבינה שהלינקוק יתחרבש, אבל סומכת עליכם. חפשו אותו ברשת ("מהגנה למאבק" נקרא הבלוג), ולו רק כדי להתעצבן כהוגן מעמדותיו.

4. מאת כרמית:
   

   ספטמבר 1, 2006 at 14:33

   הסטיקר המקורי הרגיז אותי בשנייה שראיתי אותו. לא רק היהירות שעומדת מאחורי המשפט. לא רק הטיפשות בבסיס הנחת הנצחון במלחמה, כל מלחמה. גם, ואולי בעיקר, העובדה שמדובר בפרסומת מוסווית של חברה מסחרית. לוגו.

   אחותי עובדת בבנק המתחרה ובמשך כל המלחמה התנצחנו בשאלות כמו איפה צריך לעבור הגבול של הפרסום, האם ראוי שגוף מסחרי יכריז על "נצחון", והאם יש לגופים מרכזיים במשק הישראלי אחריות על המוראל של העם. אחותי עדיין חושבת שאני רדיקלית משוגעת (מה שנכון, בעצם). אני עדיין חושבת שהסטיקר מזוויע ביותר מדי רבדים.