איראן ומפגיניה

כמו שזה נראה עכשיו, משטרה הקלירקלי של איראן עומד להפעיל את מלא כוחו (הרב) נגד המפגינים, וזה נראה כמו הבטחה למרחץ דמים. כוחות רבי עוצמה התעוררו מנגד בהפגנות האלה עד עכשיו, ואולי צריך לקוות שהם לא יכלו את עצמם בהתנגשויות עם המשטר שעשויות להיגמר בדם רב ובדיכוי טוטאליטרי אפקטיבי יותר .
ואם יצליח הדיכוי הזה, יכול להיות שירד מסך על כוחות השינוי לזמן רב. העם האירני הוא עם פעיל פוליטית. הוא חולל כבר שתי מהפיכות במובן העממי של המילה. ברוב ארצות האסלאם, ובכל ארצות ערב, אין תופעות כאלה. מהפכות בארצות ערב הן בעצם תמיד הפיכות צבאיות, לא התעוררויות של המונים. לא כך באיראן. אבל את הכוחות האלה צריך לשמור להזדמנות שבה יש להם סיכוי. אולי כולנו טועים ויש להם סיכוי הפעם. אבל אם לאו, עדיף להם, לכוחות הקידמה, לשגת ולהתארגן מחדש. לא להתאבד על חומותיה היציבות בינתיים של משטרת מדינת האייאתולות. הלואי שאתבדה.

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=371
  • תגובות ב-RSS

תגובה אחת לפוסט ”איראן ומפגיניה“

  1. מאת שחר שמש:

    יש פה כל מיני נושאים שעושים את הסוגיה להרבה יותר מסובכת.

    דבר ראשון, לא ברור שהמנהיג שלמענו העם יוצא לרחובות רוצה את מה שהעם רוצה. בתור שכזה, לא ברור, מבחינת המפגינים, מה הם היו רוצים להשיג (כלומר – בחירות חוזרות, ברור, אבל גם אם מוסוואי יזכה, לא ברור שהם יקבלו את מה שהם באמת רוצים).

    בתור שכזה, לא ברור איך ההפגנות האלו הופכים לנסיון הפיכה אפילו לא ידוכאו.

    מצד שני, דיכוי של ההפגנות עשוי להיות בדיוק נקודת השבירה של העם האיראני, שיגרום לו להגיד שבין אם זה מה שמוסוואי רוצה ובין אם לאו, זו הנקודה שבה שלטון האייטולות מסתיים (גם אם זו לא היתה המטרה המקורית של ההתקוממות).

    לגבי "לשמור את ההפיכה להזדמנות טובה יותר", לא ברור שזה אפשרי, וגם לא ברור שזה רצוי. האם אתה באמת חושב שאפשר לעשות הפיכה בלי שפיכות דמים? יש מצב שפרידת ממלכת ישראל ממלכת יהודה היתה הפיכה שכזו, אבל אני לא מכיר הפיכות מוצלחות נוספות שעונות על ההגדרה הזו. במובן זה להגיד "אל תעשו הפיכה בגלל שיישפך דם" פירושו להגיד "אל תעשו הפיכה".

    אני יודע, ניתן לטעון שאפשר לעשות את ההפיכה לאט לאט, ע"י החדרת אנשים יותר מתונים לשלטון. העם יגיד לך שזה בדיוק מה שהוא ניסה לעשות הפעם, והאייטולות לא נתנו לו.

    הדבר האחרון שיש לי להגיד בנידון הוא הפגיעה המוראלית הקשה שלהרגיע התקוממות עושה. ראה את המקרים של מרדי הצרכנים בארץ. יחסית קל להוציא אנשים להחרים אינטרנט/טלפון ליום אחד פעם אחת, אבל נסה לגרום לזה להיות יום חודשי. בעיקר תראה מה קורה אם החברה שנגדה עושים את החרם אומרת "טוב, נפתח במשא ומתן – תדחו את התחלת החרם". התנועה מאבדת מומנטום ומתה.

    שחר
    נ.ב.
    מישהו יודע איך הצליחה ההפיכה האיסלמית באירן לקחת את השילטון בלי עזרת הצבא?