אוגוסט 28, 2006
תוכנית ליברמן – כמה עובדות שכדאי לדעת
מאחר שאביגדור ליברמן הולך ומסתמן ככוח פוליטי עולה, ומאחר שהאג'נדה שלו מבוססת על הטענה שערביי ישראל, ולא רק הפלסטינים, הם הסוגיה הבוערת על סדר יומנו, הנה כמה עובדות שימושיות על תוכנית חילופי השטחים שלו.
על פניו הרעיון להעביר את הגבול כך שיהיו מקסימום פלסטינים ומינימום יהודים בצידו האחד, ומקסימום יהודים ומינימום פלסטינים בצידו השני, הוא סביר. ההגיון שלו לאומי, ולא כפי שנוהגים עכשיו לומר "גזעני", וזה הגיון מוצדק ככל שהוא יכול למנוע מלחמת אזרחים אינסופית בעתיד. כל הצעות החלוקה משנות השלושים ואילך התבססו על ההגיון הזה. אבל תוכניתו של ליברמן לעשות טרייד-אוף, לספח חלק מן ההתנחליות לישראל, ולספח חלק מהישובים הערבים בישראל לפלסטין, היא לא רק זה.
אמנם לא מדובר בטרנספר, מפני שאנשים ישארו על אדמתם. אבל לבטל בכפיה אזרחות של חלק מאזרחי המדינה, זה רעיון בעייתי, חוקית ומוסרית. אפשר היה לבלוע אותו מוסרית אם, נאמר, הוא היה מבטיח לחסוך שפך דם בעתיד, או למנוע את התדרדרותנו למצב בוסני. אבל לא נראה שזה מה שהוא יעשה.
ראשית, על פי מחקר של שאול אריאלי, דובי שורץ והדס תגרי במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, הצעת ליברמן להעביר לצד הפלסטיני את יישובי ואדי ערה והמשולש, יכולה להעביר לכל היותר כ 148,000 איש לצד הפלסטיני. זה בערך עשירית ממספר ערביי ישראל, וחצי ממספר התושבים של מזרח ירושלים אם היא תהפוך לחלק קבוע מישראל. אם כך אמורה להיפתר הבעיה הדמוגראפית בתוך הקו הירוק, זו דרך במיוחד גרועה: במחיר עיוות המבנה החוקי של מדינת ישראל, מספר התושבים הערבים יפחת ב 10%, ובתמורה נזכה בתוספת ניכרת של שינאה אצל 90% הנותרים.
שנית, הבעיה הדמוגראפית של ישראל בתוך הקו הירוק איננה מה שהימין אומר עליה. יחד עם יהודה שומרון ועזה אנחנו נמצאים כפסע ממצב שבו יהיה בין הירדן לים רוב ערבי. עכשיו אנחנו פחות או יותר חצי חצי, ושיעורי הילודה בשטחים, בעיקר בעזה, הם מהגבוהים בעולם.
אבל בתוך הקו הירוק, בלי השטחים, ערביי ישראל הם כחמישית מאכלוסיית המדינה. עד 2050 – אמצע המאה העשרים ואחת! – שיעורם יגדל לבערך רבע, 26% אחוז. זה הכל. וכל זה נכון רק אם יימשכו המגמות הדמוגראפיות הנוכחיות, מה שלא בטוח בכלל מפני ששוויון זכויות לנשים, ומגמות אחרות, מקטינים את שיעור הילודה משמעותית.
במלים אחרות, תכנית ליברמן מציעה פתרון פיקטיבי, לבעיה פיקטיבית, וכל מה שהיא תוכל לעשות היא להשחית מידות וללבות שינאה.
אוגוסט 28, 2006 at 13:47
"להשחיט מידות וללבות שנאה"?
יש לך פתק מהרופא שאתה דיסלקטי?
אוגוסט 28, 2006 at 13:51
גדי,
יש לך אולי קישור לנתונים הדמוגרפים. הניתוח מעניין אבל הייתי רוצה להסתכל על הנתונים עצמם.
תודה
אוגוסט 28, 2006 at 14:00
את המחקר אפשר לקבל במכון פלורסהיימר. http://www.fips.org.il
וכן, האמת היא שיש לי פתק מהרופא, ואני באמת דיסלקטי. הגהות בהתנדבות יתקבלו בברכה.
אוגוסט 29, 2006 at 3:10
מאוד מעניין. רק שחיפשתי בתוך המחקר את החישובים הדמוגרפיים (שנראו לי מעט אופטימיים מדי) ומצאתי רק הכוונה למחקר של דה-לה פרגולה.
אז הקשתי בגוגל דה-לה פרגולה, וזה מה שקיבלתי:
http://www.demographyproblem.com/page47.asp
(נתונים הרבה יותר פסימיים מאלו שאתה הצגת כאן)
הנה עוד קישור למחקר די מפחיד של פרופ' ארנון מאוניברסיטת חיפה:
http://www.demographyproblem.com/page65.asp#מחקר%20מרתק
שמזהיר מתמורות המאוד מסוכנות הנובעות מהשינויים הדמוגרפיים. אני חושב שעוד נקודה שחשוב לזכור היא שהיהודים מצליחים לא להישאר מאוד מאחור (ביחס לאירופאים לדוגמה שנכחדים ממש) נובעת בגלל האוכלוסיות מרובות הילדים (החרדית והדתית לאומית). ככה שבעצם האוכלוסיה החילונית נמצאת אפילו במצב קשה יותר.
עוד נקודה שחשוב להזכיר היא שריבוי טבעי גבוה, ולא רק ספיציפית של ערביי ישראל, אלא באופן כללי הוא סממן שמתקשר חד חד ערכית עם מדינות עולם שלישי. איזורים עם ריבוי טבעי גבוה נגררים באופן מיסטי כמעט (עובדה זו מגובה במחקרים אמפיריים רבים) לעוני ולבעיות חברתיות.
כך שבעצם ככל שהאוכלוסיות שיש בהן ריבוי טבעי גבוה יותר נעשות חלק משמעותי יותר באוכלוסיה, כך הריבוי הטבעי גדל – זה סוג של תהליך אוטוקטליטי. ומעבר לסכנה של אובדן הרוב היהודי המוצק, ישנה הסכנה של הדרדרות ישראל למצב של מדינה נחשלת כפי שמזהיר פרופ' ארנון, שאגב חולק על האבחנה שהילודה של האשה הערביה פוחתת עם הזמן (והוא טוען שזה מגובה בעובדות).
ככה שיש בעיה דמוגרפית, מה שברור שלליברמן אין פיתרון אמיתי.
אוגוסט 29, 2006 at 3:18
מידע מבוסס תמיד מתקבל בברכה, תודה. תמכתי עד עתה בחילופי שטחים וזו היתה סיבה חשובה מדוע הצבעתי לישראל ביתנו. ייקח לי עוד קצת זמן לחשוב על זה, אבל אם לא אמצא נתון או נימוק נגדי, מה שלא נראה סביר כרגע, אסיר את תמיכתי מהרעיון.
הייתי צריך לבדוק את המספרים, אבל הנחתי שאם הנושא קיים בדיון הציבורי, אז הוא עובר סף מסוים של רצינות. העובדה שזו הפעם הראשונה שאני שומע על הנתונים הפשוטים האלה, שתוקפים את הרעיון באופן כל כך יבש וחד-משמעי, מעוררת בי מחשבות נוגות על איכות הדיון הציבורי בארץ.
הערות קטנות :
מספר ערביי המשולש הדרומי והצפוני על פי המסמך הוא 228,00 . מתוכו המחברים מחסרים על פי שיקולים שונים, שהם אכן שיקולים חזקים, ומגיעים ל 130,000 עד 162,000 , תלוי במידת השינויים שמוכנים לערוך.
בחישובי האחוזים, המחברים מחשבים מתוך 1,375,000 הערבים תושבי ישראל ולא מתוך הנתון הרלוונטי יותר : 1,144,000 אזרחי ישראל, ולכן מגיעים לאחוזים נמוכים יותר. אין צורך במניפולציה הזו, המספרים שהם מביאים קטלניים מספיק לרעיון גם ככה.
אני עדיין חושב שערביי ישראל יותר עוינים אלינו מכפי שרוב הציבור מעריך. אני עדיין לא מעריך את התרבות הערבית, ולא חושב שיש לנו מה ללמוד מהם באיזשהו תחום. אבל צריך לשקול את כל הענין מחדש.
אוגוסט 29, 2006 at 5:50
ירוק, ההבדלים בין הנתונים הכלליים שהבאתי, לבין מה שמצאת באתר הם בעיקר בגלל הספירה הנפרדת של עולים לא יהודים ועובדים זרים. אפשר לחשב כך ש 100% אינו כולל אותם, או לצרף אותם, כל אחד לפי עמדתו, לאחד המחנות. המחקר המצוטט, כמו האתר, נשען על דה-לה פרגולה, מהאוניברסיטה העברית, שהוא איש מקצוע, ולא איש תעמולה.
אוגוסט 29, 2006 at 8:26
נשמע די סביר פרט לעניין פעוט
"מספר התושבים הערבים יפחת ב 10%, ובתמורה נזכה בתוספת ניכרת של שינאה אצל 90% הנותרים."
למיטב והכרתי מי ששנאתם תבער בהם יהיו דווקא עשרת האחוזים שיעברו לחסות הפלסטינית. חלק לא מבוטל מהערבים הישראליים ובפרט אלו שאינם מוסלמים ישמחו למצוא עצמם ממשיכים לחיות ברווחה יחסית תחת שלטון ישראלי.
אוגוסט 29, 2006 at 13:00
לחוד התער (הידעת שסומרסט מוהם כתב ספר בשם "חוד התער"?), תהייה:
רמת העוינות של ערביי ישראל, ובכלל הרוחות המנשבות בקרבם לא לגמרי ברורה לי, אם לומר את האמת. אבל, אולי יש לנו מעגל מכושף פה? כלומר, ישראל התיחסה אליהם תמיד בחשדנות והפעילה אפליה חד משמעית (אין עוררין על כך, אפילו בימין), וזה דחף את מקצתם לטינה/שנאה? או להיפך, מעצם השתייכותם לאומה הערבית הם היו ראויים אכן למידת החשדנות שרווחת כלפיהם, ואולי אפילו למדיניות הזאת, שנועדה להנציח את פיגורם?
או, במלים אחרות, אילו היו משקיעים בהם משאבים רציניים, ואני מתכוונת ממש רציניים, האם לא סביר להניח שהיינו יוצאים מורווחים מזה?
איכשהו כפי שעניינים עומדים עכשיו, לא רק שהם לא למדים מאיתנו מי-יודע-כמה, אלא שאנחנו קצת למדים מהם את אותה תרבות שאתה (גם אני, אגב) לא ממש מעריך.
אוגוסט 29, 2006 at 16:16
אביגיל, דומני שברור לכל שאזרחי ישראל הערבים לעולם לא ירגישו "בבית" במדינה בעלת זהות יהודית, אדרבא , רבים מהם אינם מרגישים בבית גם במדינות אירופאיות ליברליות ו"רב-תרבותיות".
הזנחת הבעיה הדמוגרפית משמעה ויתור דה-פקטו על אופייה היהודי של המדינה ויתכן שאף על אופיה הדמוקרטי (לערבים אין רקורד טוב עם דמוקרטיה).
יהודים רבים יעזבו את ישראל לאירופה ולארה"ב ותיוותר עוד מדינה ערבית נחשלת במקום מדינתנו הקטנה והחמודה.
אוגוסט 30, 2006 at 22:17
דיון נחמד על אופי ערביי ישראל (/הפנים) בלי ערבי אחד. שיחה על נאמנותם, רצונותיהם, מחשבותיהם, בלי להכיר/לדבר איתם. מי צריך ערבי באמת, כשיש כל כך הרבה (מעוותים) כאלו בתקשורת? הרי חברי הכנסת הערבים נותנים דימוי בשבילם לא? חשבתם פעם למה יותר מחצי מהערבים לא מצביעים למפלגות "ערביות" אלא לציוניות?
http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200608/20060825121324.htm?inter=1
ם בתוך המדינה, עם כל התקשורת והקירבה, יש כזו אי הבנה, מה נגיד על אי ההבנה בינינו לבין הלבנונים?
תחשבו על זה כשאתם קוראים דברים כמו "אני עדיין חושב שערביי ישראל יותר עוינים אלינו מכפי שרוב הציבור מעריך. אני עדיין לא מעריך את התרבות הערבית, ולא חושב שיש לנו מה ללמוד מהם באיזשהו תחום. אבל צריך לשקול את כל הענין מחדש."
אוגוסט 31, 2006 at 2:50
אורי,
הבעיה הדמוגראפית היא עם ערביי ישראל ועם הציבור החרדי, ואולי אף עם הציבור הדתי היהודי בכלל, ואולי אף עם הציבור הדתי הישראלי, בני שתי הדתות העיקריות פה.
מה שמסתמן, נכון לעכשיו, זו תפנית משמעותית באופי האוכלוסיה פה לכיוון הדת.
אז בעצם, מדינתנו הקטנה והחמודה כבר בתהליך שקיעה, הרבה לפני שערביי ישראל הפכו לרוב. ירושלים נראית כמו עיר חרדית-ערבית, ולא מזכירה אפילו את מה שאמור לאפיין את מדינתנו הקטנה והחמודה.
ובכלל, בזמן האחרון נראה לי שמי שקשרו כתרי הצלחה למפעל הציוני, לא לקחו בחשבון את הגורם הדתי.
כשאתה אומר "אופיה היהודי" של המדינה, אתה מתכוון יהודי וחילוני? כי יהודי הוא אולי יהיה, אופיה, אבל אולי לא בדיוק מה שחשבת. גם ליהודים האלה אין רקורד מי-יודע-כמה בדמוקרטיה, כידוע לכל.
ולמשתמש האנונימי: לא לשכוח שערביי ישראל (בהכללה, כמובן) מתעקשים לשמור על הפרדה לא פחות מיהודי ישראל. ההפרדה קיימת ברוב המקומות, אבל לא עליה קובלים ערביי ישראל, לא עכשיו ולא בעבר. הם קובלים על תקציבים מופחתים, על חינוך לקוי, על הזנחה, על אפליה בקבלה למקומות עבודה וכיו"ב. לא על הריחוק החברתי.
ספטמבר 2, 2006 at 9:35
אפשר להעביר שטחים למדינה אחרת, אבל לא לשלול אזרחות מאנשים נגד רצונם.
כמו שהרש"פ נראית כרגע ובעתיד הנראה לעין, ערביי ישראל לא יסכימו להמיר את אזרחותם באזרחות פלשתינית, ויעדיפו ברובם לעבור לישראל (ולקבל פיצויים כמו מתנחלים) אם נעביר את המשולש לרש"פ.
ינואר 22, 2009 at 14:16
לדעתי זה יגביר את השנאה אליכם
אני חושב שדי מספיק את היחס שאנחנו שמקבלים כערבי חיי
בבית שלא רצוי להיות בוא
ינואר 17, 2011 at 3:09
רק מעניין גדי שדווקא אתה לא מוסיף עוד נתון מעניין:
הידעת?
שוויץ – המדינה ששמאלנינו היקרים לא מפסיקים לזעוק למה ישראל לא כמוה – יודעת לעשות הפרדה בין אזרח לבין תושב (אזרח שלא יכול לבחור ולחהיבחר).
מה לדעתך תהיה תגובתם אם יאמר להם ליברמן "רוצים שוויץ? אתן לכם שוויץ עד הסוף" – אבל תודה שלראות את הבעת פניהם של שמאלנינו וערביינו יהיה די משעשע