• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=381
• תגובות ב-RSS

16 תגובות לפוסט ”ציטוט – מאמר המערכת של הארץ“

1. מאת יוסי:
   

   יוני 28, 2009 at 2:33

   ברור לחלוטין שכשהם אומרים ש"לא די וגו'" הם מתכוונים שדמוקרטיה אינה רק שיטת משטר, אלא גם אידיאולוגיה של שוויון וזכויות אדם. לדעתי זו טעות סמנטית, כי דמוקרטיה היא דווקא כן רק שיטת משטר, והארץ מדבר כאן על דמוקרטיה ליברלית. ובכל זאת, לא נראה לי שהארץ קורא לרשות שופטת חזקה יותר, רק לרשות שופטת מוסרית יותר. לבית המשפט היתה סמכות למנוע פגיעה בזכויות אדם והוא ויתר עליה. כלומר, הוא לא השתמש בכוחו המאזן, כנראה משום שהשופטים הם באמת בסך-הכל מר"צניקים טיפוסיים – מדברים גבוהה על שוויון וחירות, אבל מתים מפחד מהערבים ולגורל המפעל הציוני, ולכן מיישרים קו עם הכובש הציוני, כשמגיע רגע האמת.

   לגבי ההתעקשות שלך על כך שרוב הישראלים לא בחרו במפלגת טרנספר, אז בסדר, הם לא עשו את זה. אבל מי שחי במדינה גזענית וכובשת ומקדיש את עיקר מרצו לזעוק שהיא מדינה קצת גזענית וכובשת ולא מאוד גזענית וכובשת, יש לו בעיה בסדר העדיפויות המוסרי שלו.

2. מאת ניר רייזלר:
   

   יוני 28, 2009 at 7:44

   אני מסכים איתך לחלוטין, יוסי. סדר עדיפויות מוסרי אמיתי צריך להתבטא, בעיניי, בלחיות במדינת ישראל הגזענית והכובשת, וליהנות מהביטחון הקיומי והשירותים שהיא מציעה מבלי לנקוף אצבע פוליטית או אזרחית למען הבטחתם (זו לא חובה, אבל רצוי גם להיות אמיץ ולסרב לשרת בצה"ל- שאחרים יגנו עליך במקומך, במקום שתזדהם במלאכת הכיבוש הזאת).

   בית המשפט העליון, אם לא היה לאומני כפי שהוא, היה צריך מזמן לצדד בגלוי בחורבן המדינה שהוא מהווה חלק ממנה. זה הרי המצב בכל מדינה נורמלית. יש גם להודות שהקולוניאליזם האירופאי בן מאות השנים, האפרטהייד בדרום אפריקה ואפילו תורות הגזע השונות מחווירות אל מול הרשע הבלתי נתפס שבמדינה קטנה שנאבקת על שטחים זעירים, והייתה מוכנה לוותר עליהם מזמן אלמלא הנהגה פלסטינית הנחושה לחבל בכל הזדמנות לזכות בעצמאות.

   מי שתודעתו סותרת במידה כזו את ההוויה שבחר לעצמו – יש לו בעיה לא רק בתפיסת המציאות שלו, אלא גם בסיס ערכי מעורער מאד לשטוח את טענותיו.

3. מאת יוסי האחר:
   

   יוני 28, 2009 at 12:32

   מאמר המערכת החנפני והמתבטל של עיתון הארץ בפני האדמו"ר לא הצליח להסתיר את שיעור הקומה הזערורי שנשקף מדבריו של אהרון ברק.
   לא רק שעמדותיו הפשטניות והאינפנטיליות הציגו באור מגוחך את מי שביקש להכתיר עצמו כמלך-הפילוסוף אלא שגם לשונו הגסה ("היהודים רוצים לזרוק את הערבים לים" – וואו, איזה עומק) מלעיגה את הנסיונות לכפות על המשפטוקרט הטרחני והעילג תפקיד של רועה רוחני.

4. מאת איתמר:
   

   יוני 28, 2009 at 13:54

   כתבתות כאלה טובות לנו (מגרד בחזה)..

   אם יש עוד מיעוט ישראלים שחשובים שיש משהו עיתונאי בעיתון המפלגה הזה, כתבות כאלה ופוסטים חשובים כאלה עוזרים בהפצת האמת.

5. מאת אודי פסמון:
   

   יוני 28, 2009 at 13:59

   אאל"ט רשות, לא ראשות.
   מאמר יפה!

6. מאת הקורא בקפה:
   

   יוני 28, 2009 at 15:24

   תמונת מראה זאת לא התנועה הפלשתינית וסבלותיה,אלה סבלות המיעוט היהודי בתימן,זאת תמונת המראה אם נהפוך למיעוט.

7. מאת ברק:
   

   יוני 28, 2009 at 16:37

   עזרה: האם למישהו יש קישור לתוכן הנאום המדובר של אהרון ברק ? הייתי רוצה לקרוא בעצמי (בדר"כ, ברק זהיר מאד בדבריו)

8. מאת נתי:
   

   יוני 28, 2009 at 23:22

   משהו על סמכותו של ביהמ"ש העליון – האם אין זה לגיטימי שהעליון יבצר זכויות אדם ואזרח אם הכנסת והממשלה נכשלות בכך? האם פסיקות בית המשפט העליון האמריקאי בנושא ההפלות, נישואי הומואים ולסביות, זכויות השחורים וכן הלאה גם הן ניסיון של הדמוקרטים לגנוב לימין את השלטון גם כאשר הם אינם בשלטון?

   ככל שאני רואה את העליון, יש לו הסמכות לפסוק נגד חקיקה רגילה כאשר היא נוגדת חוקי יסוד/חוקה. ההתייחסות לכוחן של בחירות דמוקרטיות כאבסולוטי, על אף שהבחירות הדמוקרטיות עצמן נובעות מערכי יסוד דמוקרטיים והומניסטיים, כמו זכותו של כל אזרח להציע מועמדות (אא"כ אנחנו רוצים להיות דמוקרטיה איראנית/רוסית/סינית), נראה לי שגוי. כי אחרת, על פי היגיון זה, הכנסת גם יכולה למשל לחוקק חוקי גזע ולביהמ"ש לא תהיה סמכות לעשות דבר בנדון.

   הנה, בעזה, ניצח החמאס בבחירות דמוקרטיות, ובכל זאת ישראל וארה"ב לא הכירו בכך ועשו הכל כדי לטרפד את התוצאות הנובעות מכך. ונניח שלא היו מטרפדות – האם לגיטימי שתנועה כמו חמאס, שהינה סותמת פיות וטרוריסטית ביחס לאוכלוסיה שבה היא שולטת, תנופף בבחירות הדמוקרטיות כחזות הכל, על אף שיש בכוונתה להופכן לבחירות הדמוקרטיות האחרונות? לדעתי לא, ונראה לי שגם תורות המשפט ומדע המדינה שמות סייגים על מציאות כזאת, ולא במקרה מכונה היחס בין הרשויות השונות "איזונים ובלמים".

   אני לא משפטן, אבל יש לי ספק גדול אם הטיעון המופיע כאן נגד העליון בישראל בהקשר זה תופס.

9. מאת תמר:
   

   יוני 29, 2009 at 1:11

   לעניין היחס כלפי ערכים דמוקרטיים כעליונים על הפרוצדורה הדמוקרטית: מאמר מעניין של יולי תמיר שפורסם ב"זמנים" כרך 13 50/51, עמ' 28-41, או בקישור: http://meyda.education.gov.il/files/Owl%5CHebrew%5CSaratHhinuch%5Cmahamarim%5CMetziotHerahit.doc

10. מאת אהרן פ:
    

    יוני 29, 2009 at 1:11

    האם יורשה לי להזמין אותך להציץ בבלוג המצויין של נעמה כרמי ובפוסט שלה על כנס בטורנטו בנושא הסכסוך.
    http://www.notes.co.il/carmi/57893.asp

11. מאת יוסי:
    

    יוני 29, 2009 at 7:48

    לניר רייזלר: זו כזו שטות לתאר את השמאלנים כמי שלא איכפת להם מהמדינה והם לא תורמים למדינה. זו כזו שטות לחשוב שאנחנו נגד הכיבוש מתוך פריזיטיות או שנאת המדינה שלנו.
    אנחנו פשוט מסוגלים להרגיש את כאבם של אנשים מקבוצות אחרות, ומסוגלים גם לראות שלפעמים האשמה היא בקבוצה שלנו. בנוסף, אנחנו גם נוטים לחשוב שפייסנות היא דרך טובה יותר להפסיק סכסוך מאשר אלימות. אפשר לא להסכים עם הטענות האלו, אבל להגיד שהשמאל הם פריזיטים שלא נוקפים אצבע למען בטחון וכו' זה קשקוש מקושקש.
    .
    גם הטענה כאילו אם בית-המשפט היה פועל נגד הכיבוש היה בזה פעולה להביא לחורבן המדינה היא כסילות גמורה. ההיפך, רפה שכל יקר, ההיפך.
    .
    קצת מזכיר את המצביא המבריק שלפני זמן מה טען שתל-אביבים לא תורמים בכלל למדינה, או משהו כזה. אני רוצה לראות את המדינה הזו שורדת בלי התרומה של השמאלנים. בלי תשעים אחוז מהמדענים שלה, מעובדי ההיי-טק, מהיזמים. בקיצור, נא לא לקשקש.
    .

    אגב, הטענה כאילו ישראל היתה מוותרת על השטחים אם רק ההנהגה הפלשתינית היתה מסכימה לקבל אותם היא עוד קשקוש מקושקש. האם שמעת על מאות אלפי המתנחלים שחיים בשטחים שנכבשו? האם שמעת ממשלת ישראל כלשהי שאי-פעם התחייבה לפנות אותם בתמורה לויתור על מימוש זכות השיבה? מה אתה חושב סביר יותר, שהפלשתינים יצליחו להצהיר על ויתור על מימוש זכות השיבה לפני או אחרי שנבהיר שכל ההתנחלויות יפונו? בקיצור, נא לא לקשקש.

12. מאת משה:
    

    יוני 29, 2009 at 8:30

    1. ליוסי – ממשלת ברק?
    2. לגדי – אי תמיכה בטרנספר ורצון שכל הערבים יזרקו לים הם שני דברים שונים.

13. מאת ניר (לא רייזלר):
    

    יוני 29, 2009 at 14:24

    במלים אחרות, יוסי, אנחנו השמאלנים "מסוגלים להרגיש את כאבם של אנשים מקבוצות אחרות, ומסוגלים גם לראות שלפעמים האשמה היא בקבוצה שלנו", ומתוך ראייה אמפטית אנו קובעים ש"תשעים אחוז מהמדענים שלה, מעובדי ההיי-טק, מהיזמים" הם שמאלנים (במקרה אני עובד בהי טק עם יזמים – פשוט מופרך לחלוטין), המדינה הזו לא היתה שורדת בלי השמאלנים, מי שלא שמאלן, או שמאלן פחות, הוא "רפה שכל" וטענותיו הן "קשקוש מקושקש". למה? ככה. אתה לא מרגיש איזה צורך להוכיח את הדברים האלה יותר מאשר הרגשת צורך לנמק את הקביעה שישראל גזענית. מה, לא ברור?

    שימו לב ילדים: כך (וכך: http://notes.co.il/carmi/57894.asp ) נראה פרי של עשרות שנים של גלוי עריות רעיוני.

14. מאת עידו לם:
    

    יוני 29, 2009 at 16:05

    לניר(לא רייזלר) ש
    תגובה מצויינת והניסיון של השמאל להציג את עצמו כ"אינטיליגנציה" היא לא פחות מעליבה ואם נודה על האמת חלק גדול מהאינטיליגנציה(אנשים כמו יובל נאמן,ישראל אומן,האחים קציר ואחרים) נעו מהימין עד השמאל הביטחוניסטי אבל בטח ובטח לא היו בשמאל הרעדיקלי כמו פושקי השפתיים של היום.

15. מאת יניב:
    

    יוני 29, 2009 at 22:50

    אני לא בטוח ששווה לענות למי שמכנה את בני הפלוגתא שלו בתואר רפי שכל, אלא ששוב העניין מזכיר לי משהו: לפני כמה שנים, בעיצומו של מבצע חומת מגן, הקשבתי לראיון עם עמית קדיש (??) דובר הסרבנים. אותם 500 סרבנים, שני פרומיל מכלל המשרתים במילואים (ו-90% מכלל יזמי ההי-טק), שסרבו להתגייס ולשרת במבצע שמטרתו היתה בלימת גל פיגועי התאבדות שגבה מאות הרוגים. לשיטתו של אותו דובר 500 המופלאים היו למעשה בקו החזית למען מדינת ישראל (להציל אותה מעצמה וכדומה).

    רציתי כבר אז להסביר לאותו דובר שגם החרדים סבורים שהרבה יותר חשוב ללמוד תורה מלשרת בצה"ל. גם הם סבורים שהם עומדים באיזשהו קו חזית מדומה למען העם היהודי. לשיטתי אין שום הבדל עקרוני בין מקרי ההשתמטות האלו.

16. מאת ניר רייזלר:
    

    יוני 30, 2009 at 4:58

    משעשע, יוסי, שתפסת את מה שכתבתי כמכוון נגד "אנחנו השמאלנים". הוא מכוון נגד פוסט-ציונים א-פוליטיים, שהפגם העיקרי בעמדותיהם הוא בעיניי חוסר יכולת לקדם את האגנ'דה של השמאל הציוני- הן כלפי חוץ (סיום הסימביוזה הממארת ביננו לבין הפלסטינים, שעתידה להמיט קץ על המפעל הציוני בתוך עשרות שנים אם לא נכפה על הצד השני הפרדה), הן כלפי פנים (שיקום החברה הישראלית מהמגזור, האינדיבידואליזציה הקיצונית, הניכור האנושי והפערים הכלכליים – כולם פרותיה הבאושים של מהפכת ההפרטה- הימנית, אגב – שנישאה על גלי הפוסט-ציונות הפסיאודו-שמאלית שאתה מייצג).

    מאחר וגם ממשלת נתניהו הראשונה, נטולת כוונות טובות ככל שתהיה, הציעה להנהגה הפלסטינית פחות או יותר את מה שמציעים השמאל והמרכז, טענתך לפיה הצד הישראלי הוא האחראי העיקרי לכיבוש אמנם נאורה ומלאת אמפתיה לכאבו של האחר, אך מנותקת לחלוטין מהמציאות. אל תתן לזה להפריע לך.

    התירוץ שהסרבנות העקבית של ההנהגה הפלסטינית לשלום מספק לימין להמשיך במגמתו האובדנית לבנות התנחלויות חדשות ולהרחיב את הקיימות, משול לצידוק שחולה סרטן מחפש על מנת לא לגדוע אבר נגוע. המסקנה היא בהחלט שלא תהיה הפרדה אלמלא תהיה דעת רוב שתכפה אותה על השוליים המתנגדים לה בתוכנו, ויוזמה מדינית שתכפה אותה על הצד השני. אבל מסקנה זו יכולה לנבוע רק מראייה מפוכחת של המציאות, ולא מרומנטיקת "שלום עכשיו" פשטנית מראשית שנות התשעים, מעורבבת בקלישאות אנטי-ציוניות הממוחזרות כבר למעלה ממאה שנה.

    ואגב, השקפת עולם שמאלית מוגדרת בדרך כלל באמצעות חתירה פוליטית לתיקון החברה, להגברת יסודותיה הסולידריים ולכינונה על יסודות של חירות ושוויון האדם, על כל המשתמע מכך. לא באמצעות מיומנויות רגשיות נדירות (מה זה אומר בכלל "כאבן של קבוצות"?) מהסוג שאתה מייחס לשמאל.