• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=389
• תגובות ב-RSS

7 תגובות לפוסט ”צעקות במועצת החכמים (גדעון לוי 2)“

1. מאת עידו לם:
   

   יולי 4, 2009 at 1:21

   אני לא מבין אותך גדי למה אתה חייב לריב עם גדעון? גם אם יש בו צדקנות מעצבנת הדעות של המתנחלת ארליך הרבה יותר מסוכנות ואתה יודע את זה אז לא חבל?

2. מאת הדאון:
   

   יולי 4, 2009 at 2:30

   "ג‘יזז, אנא אנו באים?" – צריך להיות 'אנה' (מהמילה 'לאן').

3. מאת יעל:
   

   יולי 4, 2009 at 2:52

   שמעתי אותך אתמול ברדיו עם יצחק לבני. אם כבר מדברים על חשפניות… אני מסכימה שלא צריך להכליל,אבל בכל זאת, האם אתה באמת חושב שהפמיניסטיות הרעות, זהבה גלאון סטייל, הן חבורת נשים צדקניות שאינן מכירות את המציאות ומזלזלות באינטליגנציה ובאפשרות לבחירה חופשית של החשפניות או הזונות?

   המצב באמת יותר מורכב ממה שאומרות לנו לפעמים הפמיניסטיות. אבל אין לשכחו שאנחנו עדיין חיים בחברה פטרריארכלית שבה הנורמות מוכתבות ברובן על ידי גברים. אני חושבת שגם אתה יכול להסכים לכך, בלי להיות "פמיניסט". או שמא לא?

   בכל מקרה, נראה שטראומות ילדות ירושלמית לא מתות–הן רק מתחלפות. וגם אהבת תל אביב מאוחרת אחרי רתיעה ממנה בילדות משותפת לביוגרפיות שלנו.

   אז נסכים לאהוב את תל אביב על יופיה המכוער..

   אין עיר כמוה בעולם. ואני לא מאמינה שאני מצטטת את נעמי שמר אבל היא כתבה כמה מהשירים היפים ביותר שאני מכירה: מקצף גל ועננה בניתי עיר לי לבנה. כמותם קוצפה כמותם שוטפה. כמותם יפה.

   נדמה לי שאני זוכרת נכון, אבל מוכנה לקבל תיקונים.

4. מאת גדי טאוב:
   

   יולי 4, 2009 at 3:13

   תודה, הדאון. תיקנתי.

5. מאת החתולה של שרודינגר:
   

   יולי 4, 2009 at 6:05

   באמת רציתי לשאול: אני לא מבינה גדולה בלוגיקה, אבל זה לא אד הומינם כל ההתקפות האישיות, ההדדיות של כולם שם על כולם, כל הזמן?
   חשבתי שבמועצת חכמים, באמת יישבו כאלה שידונו לגופו של עניין ולא לגופו של הטוען (אפרופו חשפניות).

6. מאת אסף:
   

   יולי 4, 2009 at 12:12

   עזוב, גדי. זה לא יכול להיות בריא לך. חבל. אנחנו צריכים אותך בריא. זה פשוט מדהים שאותו כותב של הטור הנבון והרגיש על ה"כניסה" מסוגל לקטטות המילוליות האלו.
   ניסיתי ככה על בערך לבדוק עם שעון מה החלק של שלושת החלקים הבאים:
   1. טיעונים לעניין. טובים או לא – לעניין.
   2. טיעונים לא לעניין. דוגמא – האם בג"צ צריך להתערב בפסק הדין של בית המשפט הצבאי? טיעון: למה גדעון לוי לא מדבר נגד ההפגנות בבלעין.
   3. צעקות. נטו. לא טיעון בקול רם. לא התפרצות לדברי אחר כדי לסתור את הטיעון שלו. צעקות ריקות נטו.
   מישהו רוצה לנחש את התוצאות? זה באמת, לא בצחוק, באמת מדכא.
   אגב, שאלה רצינית. זה (ראו לינק) לא יכול ללכת בארץ? אני חושב ששווה לנסות:
   http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=104326317

7. מאת שיר:
   

   יולי 5, 2009 at 1:17

   מסכן הסאונדמן.