• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=391
• תגובות ב-RSS

9 תגובות לפוסט ”ועוד פרטים על הרפורמה להפרטת האדמה שאנחנו יושבים עליה“

1. מאת מאיר הכוכב:
   

   יולי 5, 2009 at 9:22

   אני למדתי שמה ששייך "לכולם" בעצם לא שייך לאף אחד.

2. מאת אסף:
   

   יולי 7, 2009 at 23:37

   או.קי.
   התאפקתי, אבל אחרי שקראתי את אבירמה גולן היום בהארץ, נשברתי. אז בואו נעשה רגע סדר.
   לפי מה שאני מבין יש ברפורמה חמישה דברים שנגדם רוב הדוברים מדברים:
   1. העברת קרקע שהייתה בבעלות המדינה לבעלות פרטית. זה כשלעצמו נורא ואיום. לא ההשלכות. הדבר עצמו. זה שנכס שהיה בבעלות ציבורית יעבור לבעלות פרטית.
   2. שהמהלך יביא לאובדן שליטה של המדינה על האופן שבו נעשה שימוש בקרקע. שהמדינה תאבד את כוחה להחליט איפה יהיה מה.
   3. שהמהלך יביא להגדלת פערים, כלומר, המהלך יעשיר אנשים עשירים ולא יועיל לאף אחד אחר, ולכן הפערים, הבלתי נסבלים ממילא, יגדלו.
   4. שהמהלך לא יצליח להביא למטרה שאליה הוא מכוון – הורדת מחירי הדיור, אלא עלול להביא דווקא את ההיפך. ויתר על כן – יש דרכים אחרות להביא להורדת מחירי הדיור.
   5. נימוקים מטעמי דת שלפיהם אין למכור קרקע לצמיתות.
   אז ככה:
   אין לי מה להגיד על נימוקים דתיים.
   כל השאר הם נימוקים חצי אפויים במקרה הטוב, ותמוהים לחלוטין במקרה הפחות טוב. אני מתקשה להאמין, בחיי, מתקשה להאמין, שמי שבא בראש פתוח ללמוד את הנושא של הרפורמה הזו יכול להתנגד לה בכזה שצף קצף. להתנגד – אולי. יש על מה לדבר, יש את מה לשפר. אבל המלחמה הכוללת עם הרטוריקה האפוקליפטית, וכותרות כמו "שוד הקרקעות הגדול" נראית לי כמושפעת מדברים לא לגמרי קשורים. אולי זה סוג של פוליטקלי קורקט חדש שקובע שברגע שעולה המילה הפרטה זה בהכרח נושא שיש ללחום בו, ושבכלל, כנראה שהוא חלק מקונספירציה להעשיר את העשירים. אם יש משהו שאני מפספס – אני אשמח לקרוא איפה טעיתי. ועכשיו – לחדשות בהרחבה:

3. מאת אסף:
   

   יולי 8, 2009 at 20:44

   1. העברת נכס ציבורי לבעלות פרטית: טוב שיש בציבור אינסטינקט שמתנגד למהלכים כאלה. הרבה פעמים יש סיבות טובות להעדיף שנכסים או מוסדות שבידי הציבור ישארו כאלה. אבל וואלה, לא צריך להיות ליברטריאן גדול כדי להגיד שהקרקע שעליה בנוי הבית של מישהו, או שעליה מצוי בית העסק שלו יכול, ואפילו ראוי, שיהיה בבעלותו של אותו אדם. אני מזכיר, הרפורמה הנוכחית מדברת רק על קרקע בנויה או קרקע שכבר אושרה לבנייה. השטחים הפתוחים, החופים, שמורות הטבע, כל אלה לא במשחק, ואין סימנים שהם עומדים להיכנס אליו (יש כמה סימנים שקרקע חקלאית עומדת להיכנס למשחק). אלו – מובן מאליו, אסור שיעברו לבעלות פרטית. כיום, רוב גדול של משקי הבית בישראל גרים בבתים שבבעלותם. אני לא רואה סיבה ערכית עקרונית שהם לא יהיו הבעלים גם של הקרקע שהבית שוכן עליה. כפי שאגב, מקובל כמעט בכל המדינות המפותחות, כולל הסוציאל דמוקרטיות ביותר. ועכשיו, להשלכות –
   2. המדינה תאבד שליטה על ייעוד הקרקעות: קודם כל, כדאי להבהיר – מי שמחליט על ייעוד הקרקע הוא לא בעל הקרקע, אלא גופי התכנון והרגולציה. אלא מאי, טוענים הטוענים, כאשר המדינה לא תהיה בעלי הקרקע, אלא אנשים פרטיים, הם יוכלו להפעיל לחץ על גורמי התכנון ולשנות את ייעוד הקרקע.
   הטענה הזאת תמוהה משתי סיבות: אחת היא שהרפורמה מדברת רק על קרקע שכבר בנויה או מתוכננת לבנייה. אין צורך ללחוץ, הקרקע כבר בנויה או מותרת בבנייה. או.קיי. תגידו, זה רק שלב בדרך להפרטה של עוד קרקעות. נניח קרקעות חקלאיות. אבל מדוע בעל קרקע יתנהג בצורה שונה מחוכר הקרקע? הרווח הגדול לקבלנים מגיע ממכירת הדירות שהם בונים, לא ממכירת הקרקע. כל הלחץ, כל העוצמה, כל האינטרסים כבר שם. מה ההבדל הגדול?
   עכשיו, אם הביקורת והמאבק הציבורי היה מתרכז בדרישה לחיזוק גורמי הרגולציה והתכנון, שכבר מזמן היה צריך לחזק אותם, בד בבד עם הרפורמה – מצוין. אני הייתי עומד בקו הראשון של ההפגנות. אבל הטענה שהמדינה מאבדת שליטה בגלל שהקרקע תעבור לבעלות פרטית היא לא ברורה.
   אכן, יש הרבה אמת בטענות נגד ההרכב המוצע של הרשות למקרקעין שתחליף את המנהל. הרשות הזאת, בניגוד לכותרות של הפרטה, תהפוך להיות לגמרי ממשלתית, וחסרה נציגי ציבור חשובים. אני מאמין שכנראה, בין השאר, כדי לבנות "בלי בג"צ ובלי בצלם" ובלי רשות שמורות הטבע (אגב, שימו לב שכאן, זה לא יעזור לנו שהבעלות היא של המדינה). אני מסכים לגמרי עם החלק הזה של הביקורת. חבל שהוא הולך לאיבוד בים של נבואות אפוקליפטיות. צריך לשנות את ההרכב הזה. זה מאבק ראוי שמתפספס.
   3. הגדלת פערים – יש בזה משהו, אבל שוב חסר דיוק. יצירת נכסים פרטיים חדשים אכן יכולה להביא לרווחים של מי שיסחרו בנכסים האלה. וגם, כפי שבוודאי ייקרה לחלקם, להפסדים. האם יווצרו ברוני קרקעות? יכול להיות. אבל שוב אני חוזר לטעות המתודית המרכזית של הביקורת – מה ההבדל בין המצב שיתפתח לאחר הרפורמה והמצב הנוכחי? כרגע יש לקרקעות חוכרים לטווח ארוך מאוד. הביקורת לפעמים מציירת באופן סמוי מצב שבו הקרקע היא בבעלות אקטיבית של המדינה, ויש מי ששוכר אותה פחות או יותר על בסיס חודשי. זה מטעה. ההבדלים בין חכירה למכירה קיימים, אבל הם ניואנסיים. מי שרוצה להתעשר על ידי ספסור בקרקעות יכול לעשות את זה גם עכשיו על ידי ספסור בקרקע מוחכרת. מי שרוצה להיות ברון קרקעות יכול לעשות את זה גם עכשיו. בכל מקרה הכסף הגדול איננו בקרקע עצמה, אלא בנכסים שנבנים עליה. אם יש הבדלים רלוונטיים לעניין זה בין קניה לחכירה, אני אשמח (לא בהסתלבטות, באמת) להבין אותם. כרגע, אני לא מבין אותם.
   4. המהלך עלול להביא לעליית מחירי הדיור: עוד טענה מבולבלת. החשש שמעלים המבקרים הוא שבעלות על הקרקע תפתה אנשים להחזיק בה לא בנויה ולחכות לעליית הביקושים. ותנחשו מה אני עומד לענות? נכון. שוב. אותה טעות מתודית – ומה בדיוק ההבדל הרלוונטי בין מכירה לחכירה לעניין הזה? כרגע קבלנים מקבלים הוראות ממישהו מתי להתחיל לבנות? כרגע הם לא מגיבים למגמות של ביקוש? רק בגלל שהקרקע מוחכרת ולא בבעלותם, הם בונים בצורה מקרית בלי לערוך מחקר שוק רציני? אם הרפורמה אכן תוביל לירידת מחירים קשה לקבוע בוודאות, אבל המנגנון יהיה פישוט תהליכים בירוקרטיים, לא שינוי מהותי של כללי המשחק.
   יתר על כן, יש מספיק קבלנים בארץ כך שסביר להניח ששוק הדיור יישאר תחרותי יחסית, ובעלי קרקע לא יוכלו לעשות מניפולציות גדולות במחירים על ידי צמצום היצע הקרקעות. חוץ מהחשד, הבריא, שיש לנו כלפי חמשת משפחות ההון בישראל, אני לא מוצא סיבות טובות לחשוש מקרטליזציה של שוק הקרקעות, ובכל מקרה, בפעם האלף, אין סיבה שמעבר מחכירה למכירה ישנה משהו בסיפור הזה.
   זהו. לשני הקוראים שאשכרה הגיעו עד לסוף הטוקבק הארוך, ארוך מדי, הזה – תודה על ההקשבה. אני הייתי אסף, ואני כאן כל יום שלישי. תנו טיפים נדיבים למלצרים שלכם. אני ממליץ על הקנלוני.

4. מאת אוהד:
   

   יולי 9, 2009 at 4:22

   חבל שאף בעל עמדה מנוגדת לא הגיב לאסף. נותרתי אחרי הכל די מבולבל.

5. מאת דרור קמיר:
   

   יולי 9, 2009 at 23:05

   לאוהד – יש פוסט נוסף בנושא הזה, ובתגובות שם תמצא התייחסויות לנקודות שהעלה אסף. אני פשוט לא רואה טעם לחזור על דברים שנאמרו שם, כי ממילא יש לינק מהפוסט הזה לפוסט ההוא.

6. מאת אסף:
   

   יולי 10, 2009 at 9:04

   אפשר להתנחם בכך שהתומכים ברפורמה כותבים שטויות לא פחות גרועות:
   http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1099195.html

7. מאת דרור קמיר:
   

   יולי 10, 2009 at 19:48

   טוב, אני בכל זאת אחזור על כמה דברים שכתבתי בתגובה לפוסט הקודם בנושא הזה:
   1. אסף צודק, יש הרבה בעיות בשיטה הנוכחית, אבל השיטה החדשה לא תתקן אף אחת מהן בצורה משמעותית. כשמציעים לי רפורמה שלא מעלה ולא מורידה, הנטייה שלי היא לומר: בואו נישאר עם מה שיש. אם יש לי פנצ'ר בגלגל הקדמי של האופניים, אין טעם "לתקן" אותו על-ידי החלפת הגלגל הקדמי בגלגל האחורי.
   2. מה פתאום מציע משרד האוצר רפורמה שלא משנה הרבה? האם משרד האוצר הפך לאקדמיה ללשון והוא מוטרד מכך שאומרים "חכירה מהוונת לדורות" במקום "מכירה"? יש למשרד האוצר, ככל הנראה, יעדים נסתרים. נראה לי (ולא רק לי) שמשרד האוצר מנסה להכין תשתית חקיקתית להפרטת קרקעות ולא רק קרקעות לבנייה אלא גם קרקעות חקלאיות ואולי גם נכסי נדל"ן ציבוריים אחרים.

8. מאת אסף:
   

   יולי 11, 2009 at 10:28

   אוהד,
   אם יש לך הרבה סבלנות, אני ממליץ לקרוא את הפרוטוקול של ישיבת וועדת הכלכלה של הכנסת בנושא:
   http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/2009/07/Protocol.pdf

   אני מודה שמצאתי שם הרבה נקודות מעניינות שלא חשבתי עליהן, וזה בהחלט גרם לי לחשוב מחדש על כמה נושאים. חבל שאלו טיעונים שנעלמו בדיון הציבורי לטובת נבואות זעם.
   צריך סבלנות גם כי זה מסמך ארוך, וגם כי לצד הרבה טיעונים מעניינים ומושכלים, יש רעש רקע של קשקשת איומה.
   בקיצור, אם אתה רוצה קריאה יעילה, הנה כמה כללי אצבע:
   אם מישהו מתחיל לצטט את אוסישקין, או משהו כזה – דלג.
   אם מישהו מתחיל לדבר על גורל המפעל הציוני – דלג.
   מי שמתחיל ב – "הנכס היקר ביותר שלנו" – דלג. (אגב, ממתי אדמה היא הנכס היקר ביותר שלנו?! מה קרה להון האנושי?)
   כל הריב של חנא סוויד עם העולם – אוסף קלישאות. דלג.
   אם יש מספרים – קרא בעיון.
   אם זה בעל מקצוע שהוזמן לוועדה – רובם שווים קריאה.

   וכמובן, שים לב מי הדובר – יש בדיון לוביסטים בתשלום (למשל נציג ארגון השמאים, שמתנגד לרפורמה). הם אומרים דברים מעניינים, אבל, תזכור למה הם שם.

9. מאת אסף:
   

   יולי 17, 2009 at 9:39

   עוד משהו ששווה בהחלט לקרוא למי שמתעניין:
   http://alterman.technion.ac.il/admin/files/article22.pdf