גדי טאוב

שתי מדינות זה כבר לא רק עמדת השמאל או המרכז, אלא הקונצנזוס הציוני ממר"צ עד הליכוד. ואף על פי כן, לא נוכל להגיע לשם כל עוד בשני צידי הקונצנזוס דוגלים במשא ומתן כדרך הבלעדית. ישראל זקוקה לכן, למפלגה שמטרתה המוצהרת היא חלוקה, גם בלי הסכם, ובתוך זמן קצר ככל אפשר. היתה לנו כזאת לזמן מה – קראו לה קדימה – אבל ספק אם עדיין יש לנו, מפני שעכשיו גם קדימה לקתה מחדש בהזיית המשא ומתן.
 
אם למישהו חסרה תזכורת לכך שאין למשא ומתן שום שחר, וועידת הפת"ח סיפקה אותה.

בשמאל הממוסד, מעשה רפלקס, הכריזו מיד ש"יש פרטנר". אבל אין קשר בין ההכרזה לבין מה שכתוב בהחלטות. מילא ההתנגדות המזוינת, וכל ההצהרות הבומבסטיות שבאו איתה בנאומים. התכנית הפוליטית שאישרה הוועידה חוסמת כל אפשרות להסכם שישראל יכולה לקבל, אפילו אם יוסי ביילין יהיה ראש הממשלה.

ההחלטות דוחות את הליגטימיות של המדינה היהודית, ועומדות על זכות השיבה. ולמי שלא יודע לעשות את הקישור, כך נאמר שם: "צריכה להיות התנגדות מוחלטת, שממנה אין כל נסיגה, להכרה בישראל כ'מדינה יהודית', כדי להגן על זכויות הפליטים וזכויות בני עמנו בצד השני של הקו הירוק [כלומר בישראל]." לכל מי שניסה לומר לנו שאפשר לפרש את החלטה 194 של עצרת האו"ם, כאילו מדובר בפתרון בעיית הפליטים שלא באמצעות יישובם בתוך ישראל, באה הוועידה והסבירה שאין לפרק את מחנות הפליטים בשום אופן, עד אשר יישבו הפליטים בבתיהם הקודמים. אולי אפשר לפרש את 194 אחרת – אם גם בדוחק – אבל הפת"ח לא מתכוון לעשות זאת. את זה מכרו לנו בעיתונות הישראלית כ'יש פרטנר'.

אפילו הפת"ח כנראה לא באמת חושב שיש פרטנר: הם יודעים שישראל לא תסכים לתוכנית התאבדות כזאת. לכן באה הוועידה והסבירה שבהעדר הסכם אפשר יהיה להסתפק במשהו אחר: חתירה למדינה אחת גדולה בין הירדן לים. זה יהיה, כמובן, אפקטיבי בהרבה להשגת המטרה שתקנון הפת"ח אישרר בוועידה: השמדת היישות הציוני.

משא ומתן הוא אם כן לא מכשיר לחלוקת הארץ, אלא מכשיר למניעתה. על התובנה הזאת קמה פעם מפלגת מרכז אחת, קדימה שמה, ועל אובדן התובנה הזאת היא תיפול אם לא תתעשת במהרה.

מה האלטרנטיבה למשא ומתן? לא הפסקתו. מפלגת חלוקה רצינית צריכה להודיע שתקבל את תכנית אובמה אבל תדרוש בצידה שלטון בינלאומי בגדה בתוך אם לא יהיה הסכם חלוקה בתוך שנה או שתיים. מפלגת חלוקה רצינית תצא בתקיפות ונחרצות נגד ההתנחלות ביהודה ושומרון, שמקדמת את תכנית פלסטין המאוחדת של הפת"ח. היא תקדם חוק פינוי פיצוי עכשיו לא אחר-כך. היא תציע תכנית להעברת כל התשתיות ביהודה ושומרון מידי רשויות אזרחיות וחברות פרטיות לידי צה"ל ומשרד הביטחון. ואחרונה, היא תשאף לחלוקה חד-צדדית גם עם הקהילה הבינלאומית לא תיקח על עצמה את הביטחון בגדה עד ש"מתוני" הפת"ח יזנחו את תכוניות חיסול הציונות שלהם. צה"ל יכול להישאר שם גם אחרי פינוי ההתנחלויות, אם צריך, וכפי שהזכירו לנו מבצע "עופרת יצוקה" ומלחמת לבנון השנייה, אם מגיבים בתקיפות על ירי טילים הוא נפסק.

אם נבחרנו יקראו את החלטות הפת"ח ולא את מה אומרים להם עיתוני ישראל, אולי יפול להם האסימון הזה.

הרשימה פורסמה בידיעות אחרונות, ב 23.8.2009.