אוקטובר 18, 2009
פשעי מלחמה והאינטרס הישראלי
סימפטומאטי לתגובות של השמאל הקיצוני האוטומאטי, הגדעון לוים והניב גורדונים למיניהם (וכן כמה מהתגובות כאן בבלוג לעדותו של קמפ), שאם יש מישהו שמעיד לטובתה של ישראל – למשל שהיא הקפידה ככל יכולתה שלא לפגוע באזרחים – הרי שהמעיד שייך לכוחות החושך. כי ישראל עצמה וצבאה הטמא ודאי שייכים לכוחות הרוע.
את הויכוח על אם היו או לא היו פשעי מלחמה, אני מקווה שנוכל להכריע אחרי שישראל עצמה – באיחור קטסטרופאלי – תחקור כבר את אירועי מבצע עופרת יצוקה. אבל ההנחה המובנת מאליה בחוגים האלה, שישראל תפעל בצורה שפלה ולא אנושית, תמיד הריחה בעיני מא-פוליטיות משונה.
ג'ורג' וושינגטון אמר פעם שהוא סומך על ידידותה של כל מדינה בדיוק עד גבול האינטרסים שלה. אפילו נאמץ את הגישה הצינית הזאת, הרי ברור לכל פוליטיקאי חצי בר-דעת, שאנחנו תחת המקרוסקופ. וגם אם הוא אדיש לשאלות של מוסר, וגם אם הוא לא מבין מה לא בסדר בסוויטות של 2500 יורו, הוא עדיין יודע, לכל הפחות, שמה שעושות מדינות מערב אחרות לא עובר אצלנו. שכדאי לנו – אני מדגיש כדאי, זה עוד לפני ששואלים אם זה מוסרי – לשמור על חיי אדם ככל שנוכל. ההאשמה שישראל ביצעה במתכוון רצח אזרחים לפני הכל לא מתיישבת אם האינטרסים הבסיסיים שלה, גם אם היא צינית לחלוטין.
ועוד לא דיברנו על זה שיחס ההרוגים הממשי היה דומה לקרבות אחרים באפגניסטן, בקוסובו, בעיראק, וזאת למרות העובדה שהחמאס עשה ככל יכולתו למשוך אש לכוונם של אזרחי עזה.
אוקטובר 18, 2009 at 20:57
האוטומטיות האנטי-אנחנו של השמאל הקיצוני היא הרגל קוגניטיבי בריא. לאדם יש מוטיבציה גדולה להצדיק את עצמו ואת הקבוצה שלו. לכן, יש צורך במאמץ אדיר לחשוב את ההיפך, כדי לאזן את נקודת ההתחלה. אבל זו חייבת להיות נקודת ההתחלה בלבד. לאחר הקליברציה הזו, חשוב לנסות להתחשב בעובדות ולבסס עליהן את העמדה.
.
באשר לעניין המלחמה ופשעיה, בעזה כמו גם בקוסובו, עיראק, אפגניסטן, הירושימה ודרזדן, צבאות המערב פגעו בחפים מפשע רבים וגרמו סבל רב מאוד. לכן, חשוב מאוד לבצע פעולות מלחמתיות שכאלו רק כמוצא אחרון.
כפי שהגבתי כאן מספר פעמים, השאלה הגדולה היא אם היינו חייבים לצאת למבצע בעזה, הן מבחינה מעשית (ראו מאמר של שאול אריאלי היום בהארץ), והן מבחינה מוסרית. לאחר ההחלטה לצאת למבצע הזה, אין לי ביקורת קשה על הפגיעה הנוראה בחפים מפשע, כי אני יכול להבין אותה – לו הייתי חייל במבצע ההוא, הייתי מוכן שיימחקו שכונות שלמות בעזה, ורק שלא אאבד רגל (זה היה פשע מוסרי מזעזע, ובכל זאת, אני מסוגל להבין אותו).
אותי מטרידה בעיקר העובדה שאני לא מצליח לראות שם אצל תומכי המבצע כאב על ההרס שחוללנו. זה אומר שהם עלולים להיות בעד מבצע דומה גם כשהמחיר לא שווה את זה (ויש שיאמרו שקהות זו היא שגרמה להם להיות בעד המבצע ההוא, מבלי לשקול את מחירו כיאות).
אוקטובר 18, 2009 at 21:10
אנשים לא תמיד פועלים בהיגיון. שנאת זרים ואמונה בארץ ישראל השלמה הם מניעים קיימים, והם משפיעים במודע ושלא במודע על החלטותיהם של חיילים פשוטים ועל מדיניותם של מנהיגינו.
לא כל המגן על ישראל טועה, ולא כל התוקף אותה צודק, כמובן. למיטב ראייתי, ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעופרת יצוקה, וההכחשה הגורפת שלה את דו"ח גולדסטון חסרת בסיס עובדתי.
יאמרו שגם החמאס מבצע פשעי מלחמה – אומר שדאגתי הראשונה לאחר שמירת על בטחוננו, היא שמירה על מוסריותנו.
יאמרו שיחס ההרוגים דומה לקרבות אחרים – אומר שהשוואות לא עושים על נתון אחד.
גילוי נאות: אני רואה עצמי ציוני.
אוקטובר 18, 2009 at 21:54
לומר שלא יתכן שישראל ביצעה במודע פשעי מלחמה מפני שזה נוגד את האינטרסים שלה זו בחירה קצת תמוה בקו טיעוןשגובל בהנחת המבוקש (לא בדיוק, אבל בערך). ישראל לא תמיד פועלת באופן שתואם את האינטרסים שלה כפי שמבין אותם בעל הבלוג, או כפי שאני מבין אותם או אף היושב במרומים. לעיתים האינטרסים של ישראל משתנים לפי דעתו של הפרשן, ולעיתים קרובות – זו לא ישראל שפועלת, כי אם חיילים ומפקדים ופלוגות וחטיבות שפועלות בשטח לפי שיקול דעתן (או במקרים מצערים יותר העדרו).
אוקטובר 18, 2009 at 22:26
ידעתי שזה יבוא. והבאת את זה, שיר. לא טענתי שבגלל שזה האינטרס של ישראל "לא יתכן" שהיא ביצעה פשעי מלחמה. טענתי שלא סביר, לא לא יתכן, ומה שלא סביר אינו שבוצעו פשעי מלחמה, אלא שהיתה מגמה מכוונת להרוג אזרחים.
אוקטובר 18, 2009 at 23:10
"כמובן. למיטב ראייתי, ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעופרת יצוקה, וההכחשה הגורפת שלה את דו“ח גולדסטון חסרת בסיס עובדתי."
בוודאי שהרבה הרבה יותר קל לדעת שנעשו פשעי מלחמה כשרואים את המבצע דרך עיניהם האוהדות של כתבים זרים.
רוצה לחלוק איתנו חלק מאותם הדברים שאתה מגדיר כפשעי מלחמה? כי בד"כ כשמישהו אומר את זה מסתבר די מהר שאין לו מושג מה נחשב פשע מלחמה ומה נחשב סתם פעולה מלחמתית. סלח לי שאני חושד בך ע"פ ניסיון העבר, כן?
אוקטובר 19, 2009 at 0:09
אני רוצה להעלות נקודה שקצת חסרה לי בדיון הזה וגם בקודם. מה התוקף של "פשעי מלחמה"? הרי זה ידוע שחמאס (ואני משער שכל ארגון טרור כיום), לומד את אותם פשעי מלחמה ופועל בצורה כזו שהוא מחייב את הישות מולה הוא נאבק להפר אותם. כך הוא יוצר את האפקט המתבקש בדעת הקהל העולמית. למעשה, פשעי המלחמה המוגדרים הם אלו אשר מכתיבים את הלחימה מול ארגון טרור. אם לא יהיה חוק בינלאומי שאוסר על ירי אל מרכזי אוכלוסיה, אני לא אתפלא אם ארגוני הטרור יזנחו את שיטת הפעולה הזו. בהגדרה, לא ניתן להילחם בארגון טרור ולא לעבור על "פשעי מלחמה" שכן כל פעולת הטרור מכוונת לכך. ברגע ש"פשעי מלחמה" נקבעים, הברירה היחידה שיש למדינה הלוחמת בטרור היא להפר אותם או להיכנע.
אני ממליץ למדינת ישראל וצה"ל, ולכל מדינה הנאבקת בטרור, לפעול על פי שיקול דעתן המוסרי בלבד. לא נעים, אבל זו מלחמה. אולי ככה יהיה פחות טרור בעולם (וגם כך אני מאמין שצה"ל יהיה הצבא המוסרי בעולם).
אוקטובר 19, 2009 at 3:10
"רוצה לחלוק איתנו חלק מאותם הדברים שאתה מגדיר כפשעי מלחמה?"
אני לא KW, אבל הנה ההתחלה:
הפגזת טחנת הקמח (היחידה שהיתה פעילה ברצועה), הפגזת חוות התרנגולות בזייתון, פיצוץ מאגרי המים בג'בלייה.
ההאשמה היא שאילו מבנים שמהם לא התבצעה כל פעילות צבאית של החמאס, והם הופגזו במכוון על מנת ליצור לחץ (הרעבה) על האוכלוסייה האזרחית.
אוקטובר 19, 2009 at 3:14
אולי כדאי גם לזכור משהו לפני כן? יש כללים דיפלומטיים ויש התנהגות מקצועית שחברה הועדה (והאו"ם) היו אמורים לנקוט כדי לבקש מישראל לשתף פעולה, ואלו אדון גולדסטון וחבריו עשו הכל הפוך, רצו ישירות לידיהם של החמאס כדי להקשיב לעדות שחלקן הלא קטן מפוברק. אגב, מה לעזאזל הגדה עושה בדו"ח? לא זכור לי שנלחמנו שם…
עם הטכנולוגיות הצבאיות שיש לצה"ל, אפשר להראות במדויק מהיכן נורו טילים ושאר אמלחי"ם. זה לא שחיליק התותחן ראה טיל מגיע מדרום מזרח והוא מבקש אישור מהמפקד שלו ומתחיל להפגיז חופשי. יש מערכות שיודעות מהיכן נורו טילים ובמקרים רבים יש תיעוד וידאו של זה (בדיוק כמו שיש תיעוד של הפצצות חיה"א).
הדו"ח עצמו חסר שיניים והוא מיסודו נגוע בצביעות כמעט מקסימלית ותו לא. לקחו עדויות של אלה מ"שוברים שתיקה" (עדויות שחלק לא קטן מהם מומצאות וכבר ראינו את זה), לקחו עדויות של חמאס, התעלמו מחקירות קודמות – והנה לנו דו"ח מצוין שישרת נאמנה את לוב, לבנון ושאר המדינות החולירות שמחפשות את ישראל בכל פינה.
שהאמריקאים עשו מה שעשו בעירק (ולא עומד בשום סטנדרט הומניטרי כלשהו) ועושים עכשיו באפגניסטן, באו"ם שותקים. שרוסיה קרקפה את גאורגיה, באו"ם מילאו פיהם מים ומה קורה להחלטה 1701 האומללה שחיזבאללה מפר אותה שיטתית כל יום וממלא מחסנים בטילים? גם כאן האו"ם שותק. בישראל מישהו מפליץ, באו"ם רצים להכין דוח"ות ולחפש איך לנקנק אותנו.
צה"ל היה סופר מוסר ב"עופרת יצוקה" ואפשר לשאול גם חיילים וגם מפקדים שהיו בשטח. מישהו שמע שהאמריקאים הרימו טלפונים לבעלי בתים לפני שהצבא האמריקאי פיצפץ את אותם בתים? לא. בישראל עשו זאת. פה גם עצרו כל יום את המלחמה ל-3 שעות בשביל להעביר אספקה. האמריקאים או הרוסים עשו דברים כאלו? נאדה, אבל זה לא מפריע לחבורת יבבנים (מקומית ובינלאומית) לבכות שצה"ל הוא "לא צבא מוסרי".
כן, היו פאקים ואנחנו אפילו שילמנו על כך בחייהם של חיילים שלנו שספגו "אש ידידותית" ונהרגו ונפצעו, אבל בכל מלחמה דברים כאלו ואחרים יכולים לקרות ובשביל זה אפשר וצריך לקיים חקירה, אבל מי שצריך לחקור זה ישראל, לא האו"ם הצבוע. כאן אצלנו צריך להקים קול צעקה שתורם ועדת חקירה רצינית על עופרת יצוקה. לא שם.
אוקטובר 19, 2009 at 3:19
האם ישראל הגיבה באיזו שהיא צורה ספציפית לגבי ההאשמות בדו"ח גולדסטון?
ומה לגבי השימוש שחמאס עשו/לא עשו בפלסטינים כמגינים אנושיים? דו"ח גולדסטון טוען שהוא לא מצא ראייות לכך וכולל בכך גם את כל החומר שישראל פרסמה בנושא. למשל, לגבי אחד הסרטים שישראל פרסמה נטען שהוא מ-2007. למה ישראל הרשמית לא מגיבה עם עדויות משלה (וידאו, תדפיסים של ההודעות בקשר, משהו)?
אוקטובר 19, 2009 at 3:51
אם הבנתי נכון את גדי הוא אומר "עדיף להיות חכם מאשר צודק". כלומר הוא מתנגד לגינוי המוסרי של פעולת צה"ל בעופרת יצוקה אך חושב שדרך ניהולה היתה חסרת אחריות מכיוון שהביאה להדרדרות במעמדה הבינלאומי של ישראל. פרופ' יחזקאל דרור כותב דברים דומים ב"הארץ" שכדאי לקרוא:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1121779.html
אוקטובר 19, 2009 at 5:34
אמיר – זה ממש לא נכון שלא ניתן להילחם בארגוני טרור מבלי לבצע פשעי מלחמה. לא כל פגיעה באזרחים עקב פעולה צבאית משמעותה כי בוצע פשע מלחמה. כדי שפעולה כלשהו תהיה פשע מלחמה, עליה להיות בלתי-מידתית בצורה קיצונית לעומת המטרה הצבאית אותה רוצים להשיג. למשל, אני מניח שזה יהיה פשע מלחמה להרוג 50 אזרחים כדי לפגוע במשגר קסאם אחד. לעומת זאת, הרג של 50 אזרחים כדי לחסל את אוסאמה בן-לאדן יכול להחשב מידתי (אם כל הגרוטסקיות של הדוגמאות האלה). סוג אחר של פשע מלחמה הוא הרג מכוון של אזרחים לשם הרג ללא כל מטרה צבאית. ירי באזרחים שנושאים דגל לבן הוא פשע מלחמה ללא קשר לשאלה האם נלחמים בארגוני טרור או בצבא הסורי. יש יותר מדי שמועות מפה לאוזן לגבי הסוג הזה של הפשעים ב"עופרת יצוקה" (ולא רק כפי שעולה מהדו"ח), ומן הראוי שהרשויות יתייחסו לזה ברצינות.
אוקטובר 19, 2009 at 7:37
אני רוצה להציע נקודה שלצערי לא מקבלת דגש מספיק בדיון הציבורי בנושא.
אנחנו יודעים איכשהו איך לחשוב על הטקטיקה של שימוש במגנים אזרחיים. אנחנו מתווכחים על זה, אבל יודעים בגדול על מה אנחנו מדברים. מגן אנושי זה לא רעיון חדש. זה נמצא בחקיקה הבינלאומית כבר ממזמן. כמעט כל הטיעונים בנושא מתייחסים לטקטיקה הזו של שימוש במגנים אנושיים.
אבל החמאס, וארגונים דומים אחרים בעולם עושים יותר מזה. מה שאנחנו רואים הוא התפתחות של *אסטרטגיה* של שימוש במגנים אנושיים. לא רק טקטיקה.
כן, לפעמים חמאס, או אלקעידה, או הטליבאן מסתירים נשק בבתים באמצע כפר מלא אזרחים. לפעמים הם יורים מתוך ריכוזי אוכלוסייה. מגנים אנושיים זה חלק מרכזי בטקטיקה שלהם.
אבל הם עושים הרבה יותר מזה. האסטרטגיה, לא רק הטקטיקה, של החמאס היא לעשות באזרחי עזה שימוש כמגן אנושי.
מה, למען השם, חשב חמאס שהוא ישיג בירי קסאמים? שהוא יעלים מדינה של 7 מיליון איש עם ארסנל גרעיני? שבסוף יבוא הקסאם שבעקבותיו ביבי יצהיר שהוא מקבל את זכות השיבה? מה? תגידו לי אתם, מה? צריך להזכיר לחמאס שמדינת ישראל, רגע לפני שהיא תרים דגל לבן מרוב קסאמים, יכולה להפסיק את החשמל בעזה?
קשה לי לחשוב על מטרה אחרת שהחמאס קיווה להשיג חוץ מפעולה נרחבת של צה"ל, שתביא למהומה בנילאומית. וזה אכן קרה.
לא, אני חלילה לא אומר שמישהו בחמאס נהנה, או אפילו אדיש להרג של פלסטינאים. כל אומה ששולחת את בניה ובנותיה לחזית נקרעת מכאב על כל הרוג. אבל כשהמטרה מצדיקה את זה – סובלים את הכאב. כך, להערכתי, גם חמאס ויחסו להרוגים ברצועה.
אנחנו, הדיון הציבורי, וגם החוק הבינלאומי, מתמקדים בטקטיקה של מגן אנושי. כל עוד אנחנו מתעלמים מזה שזו אסטרטגיה – אנחנו מפספסים חלק חשוב מאוד מהסיפור.
אוקטובר 19, 2009 at 8:38
אני רואה כאן אנשים שכותבים על תוצאות עופרת יצוקה בלשון אורירית של מוסר וערכים. צריך לחשוב על הדברים בצורה קצת יותר קרה ולא בחשיבה הילדותית של צודק /לא צודק. חשיבה רגשנית שכזו יותר מתאימה לימין. בחשיבה קרה שכזו אפשר לראות במבצע הזה הזדמנות, ובדוח גולדסטון ברכה גדולה.
אני מתייחס למשפט של גדי "את הויכוח על אם היו או לא היו פשעי מלחמה, אני מקווה שנוכל להכריע אחרי שישראל עצמה – באיחור קטסטרופאלי – תחקור כבר את אירועי מבצע עופרת יצוקה". נדגיש שעלינו לדחוף לכך שהחקירה תיעשה ע"י ועדת חקירה בלתי תלויה. מצד אחד צריך להצדיק אותה בטענות מוסריות, ומצד שני באיום מנומס לפיו אם לא תוקם ועדה שכזו ישראל תצטרך להתמודד עם גורמים עוינים (שאנחנו כמובן לא רוצים יותר מלעזור בהדיפתם).
אם לתרגם לעברית אז ועדה בלתי תלויה זה אנשים שפחות או יותר הם אנשי שמאל שמתנגדים לכיבוש. כל הרכב אחר לא יחשב ל'בלתי תלוי' ולכן לא יהדוף את הלחצים על ישראל. אם כך יוצא שועדה כזו תהיה מורכבת מאנשים שמקובלים עלינו, שיחקרו ויפסקו וידיחו בהתאם לערכים המקובלים עלינו ועל האירופאים התומכים בנו. כתוצאה מכך שליטתנו בצבא, ומתוך כך במדיניות הביטחונית של ישראל, תגדל. יכול להיות שהממשלה תתן הוראות לצבא, אבל הרמטכ"ל ידע שבסוף הדרך מחכה לו חוקר בלתי תלוי. מסיבה זו, דרך אגב, עלינו לשאוף שכל פעולה מלחמתית משמעותית של ישראל תיחקר. כמו כן, חשוב להקפיד על טיעון הועדה הבלתי תלויה שכן עם טיעון זה אפשר להדוף נסיונות להקים ועדה כמו ועדת וינוגרד.
לדעתי חשוב מאוד שבסיום החקירה היא תדיח כמה ראשים וזה בלי קשר לשאלה אם המבצע היה מוצדק או לא, שכן בלי הדחת אנשים אין שלטון (זה מה שגביזון לא הבינה. זה מה שאהרון ברק הבין), אבל הדבר איננו הכרחי. בהחלט מספיק שהיא תקבע נהלים שלא יאפשרו פעולות אפקטיביות של צה"ל כל עוד ישראל לא נסוגה מהשטחים.
יכול להיות שממשלת הימין תקים ועדה שכזו. הסיכויים לכך טובים, והם עוד יגדלו אם הלחץ על ישראל יגדל, אבל גם אם לא הרי שכמו שקבע דן מרגלית, מבקר המדינה לא צריך לחכות לרשות מהממשלה. כמו כן, שופטי בג"צ כבר קבעו שיש בסמכותם להורות על הקמתה של ועדת חקירה.צריך רק להבהיר להם שועדה כזו רצויה לפי גוש מצביעי השמאל, ושהם לא לבד.
אני מעריך שאם הייתי אומר כאלו דברים לגדי טאוב או דן מרגלית הרי שהם כאנשים מאוד חכמים היו מלטפים לי את הראש, קורצים בעין, ואומרים לי שאת מה שאני עוד לא למדתי הם שכחו מזמן. אבל נראה לי שיש רבים שמתבצרים בעמדתם לפיה עופרת יצוקה היה מבצע מוצדק ולכן לא תומכים ברעיון ועדת החקירה. לאנשים האלה אני פונה ואומר- לא רלוונטי. מה שכן רלוונטי זה שמדיניות כזו של ועדות חקירה בלתי תלויות תקדם את השליטה שלנו בצה"ל ומתוך כך במדיניות הביטחונית של ישראל.
אוקטובר 19, 2009 at 9:43
מאת יוני:
אוקטובר 19, 2009 at 3:10
"”רוצה לחלוק איתנו חלק מאותם הדברים שאתה מגדיר כפשעי מלחמה?“
אני לא KW, אבל הנה ההתחלה:
הפגזת טחנת הקמח (היחידה שהיתה פעילה ברצועה), הפגזת חוות התרנגולות בזייתון, פיצוץ מאגרי המים בג‘בלייה.
ההאשמה היא שאילו מבנים שמהם לא התבצעה כל פעילות צבאית של החמאס, והם הופגזו במכוון על מנת ליצור לחץ (הרעבה) על האוכלוסייה האזרחית. "
—
וואלה?
וחוץ מבנבכי דמיונך הפעיל, היכן בדיוק *בדו"ח גולדסטון* הנתונים המראים על כוונה להרעבה, והיכן ההוכחה שבמבנים אלה 'לא התבצעה כל פעילות צבאית של החמאס'?
עמוד ופיסקה, בבקשה?
למרות שהייתי שולח אותך בכיף לחרוש עכשיו את כל הדו"ח, אחסוך ממך את המאמץ –
נתונים כאלה לא תמצא, מאחר ומניתוח ישיר של העדויות בפני הוועדה עולה שחבריה לא טרחו בכלל לחקור, אלא בעיקר רשמו מה שרצו לשמוע.
אלה מאיתנו *שבאמת* רוצים לבדוק את העובדות ולא לחצרץ מהטריבונה, כבר עשו את העבודה –
קבל קודם בכללי, את רון בן ישי:
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3782260,00.html
"למה הופצצו הבארות וטחנת הקמח
מקריאת הדו"ח אפשר להתרשם בבירור כי ניתן היה למנוע, או לפחות לרכך, חלק ניכר ממסקנותיו הגורפות, אילו רק הייתה מדינת ישראל נענית להפצרותיו של גולדסטון ושולחת את נציגיה להתעמת בנחישות עם הוועדה. כך למשל, יכלו קצינים ומשפטנים מוכשרים להוכיח כי חישוף השטחים החקלאיים ברצועת עזה לא התבצע כדי להעניש קולקטיבית חקלאים תמימים, כדי שילחצו על חמאס להפסיק את הירי, אלא כדי למנוע מחוליות משגרי הקסאם שימוש בצמחייה החקלאית כמסתור נוח.
אפשר היה גם להוכיח בקלות יחסית כי צה"ל הפציץ את מתחם בארות המים וטחנת הקמח לא כדי למנוע מזון ושתייה מהאוכלוסייה, אלא משום שאותו מתחם שימש מחסן לאמצעי לחימה ואתר שיגור רקטות מצינורות שנקברו בקרקע, ואילו טחנת הקמח הייתה עמדת תצפית וצליפה פעילה של לוחמי עיז א-דין אל-קסאם. אילו שיתפה מדינת ישראל פעולה עם הוועדה, היה אפשר להוכיח גם כיצד נלחם חמאס מתוך בתי-ספר ובתי-חולים ומסביבתם המיידית. אפשר היה לדרוש שגביית העדויות על-ידי הוועדה תיעשה במקום ניטרלי, למשל במה שהיה פעם אזור התעשייה הסמוך למעבר ארז, ואז יכלו גם נציגי ישראל לשמוע את עדויות הפלסטינים מכלי ראשון ואף לחקור אותם נגדית ולהזים את מרבית סיפורי הזוועה ש"מכרו" לוועדה."
ומהכלל אל הפרט:
יונתן ז. הלוי הוא יועץ בכיר לשעבר במשרד החוץ וראש ענף מידע לשעבר במשרד דובר צה"ל. היום הוא מנהל מחקר ב- Orient Research Group וחבר מחקר ב"מרכז הירושלמי לענייני ציבור":
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3779353,00.html
"בכל העדויות כפי שפורסמו באתר האו"ם לא דיווחו הפלסטינים ולו במקרה אחד על הימצאות פעילים פלסטינים חמושים, או סיפקו עדות ראייה לירי של חמושים פלסטינים לעבר ישראל או לעבר כוחות צה"ל שפעלו ברצועת עזה. בכל העדויות טענו הפלסטינים כאיש אחד, כי במהלך הלחימה לא הייתה כל התנגדות לפעילות כוחות צה"ל וחברי ועדת הבדיקה של האו"ם מצידם לא היקשו על העדים הפלסטינים בסוגיה זו ולא עימתו אותם עם דיווחים של ארגוני הטרור הפלסטיניים עצמם, שפירטו כאמור את מהלך הלחימה באופן הסותר את טענותיהם.
לשם המחשה, בפרשת תקיפת מסגד איבראהים אל-מקאדמה התמקדו חברי ועדת גודלסטון בבירור פרטים על נוהל חיבור תפילת מנחה וערבית ובנושאים שוליים להבנת האירוע (המרחק בין המסגד לבית החולים וכיוצא באלה), אך לא התעניינו לדעת אם במסגד היו פעילים חמושים של ארגוני הטרור, אם נורתה אש מהמסגד וסביבתו לעבר כוחות צה"ל או לעבר יעדים בישראל ואם שימש המסגד מקום לאחסון נשק ותחמושת.
גישת "הבורות מדעת" המשתקפת בעדויות הביאה את חברת הוועדה קריסטין צ'ינקין להביע תנחומים מעומק ליבה בפני שלושת העדים ממשפחת סילאווי על קרוביהם שנהרגו במסגד. לו הייתה מבררת את זהות ההרוגים, היא הייתה למדה שהם היו פעילי טרור בגדודי אל-קסאם של חמאס והיו מעורבים בלחימה נגד צה"ל ובשיגור טילים לעבר ישובים ישראליים.
מהמקורות הפלסטינים ניתן אף ללמוד, כי המסגד שימש באותה עת מקום מפגש לפעילי טרור ועשוי להעיד על כך המספר הגבוה יחסית של פעילי הטרור מקרב ההרוגים.
צ'ינקין הביעה תנחומים גם בפני פעיל החמאס ח'אלד אבו עסכר על מות שני בניו בתקיפת צה"ל. לו בדקה צ'ינקין את המקורות הגלויים, הייתה יכולה לדעת כי אבו עסכר אינו אדם תמים כלל ועיקר. צה"ל הפציץ את ביתו כיוון ששימש מחסן תחמושת של גדודי אל-קסאם. בנו ח'אלד שנהרג בתקיפה היה אחראי על אספקת הנשק לגדודי אל-קסאם. בן אחר (אחמד) היה אף הוא פעיל טרור ונהרג בלחימה ב-2006, ובן טרוריסט אחר (אוסמאה) נפצע באורח קשה בלחימה נגד צה"ל שנתיים קודם לכן.
כאן ( http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-3037.htm )
אתה יכול לקרוא ניתוח יותר מפורט, גם בנושא טחנת הקמח 'שלך':
"לטענת הלוי, חברי הוועדה לא שאלו את העדים הפלסטינים שאלות לגבי פעילויות החמאס ושאר ארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה עצמה, שהן בגדר פשעי מלחמה ובעלות פוטנציאל לפגוע בתושבים פלסטינים חפים מפשע. למשל:
ניצול מחסה בבנייני מגורים לשיגור טילים לעבר יישובים ישראלים, או בסמוך להם.
ירי פצצות נ"ט, אש נק"ל ומקלעים לעבר בתים, שעלה החשד שכוחות צה"ל נכנסו אליהם.
תפיסת בתים כעמדות צבאיות לצורך ביצוע מארבים נגד כוחות צה"ל.
חברי הוועדה כלל לא שאלו שאלות כאלה ולא עימתו אותם עם דיווחים של ארגוני הטרור הפלסטינים עצמם, שפירטו את מהלך הלחימה, שעמדו בסתירה לעדויות העדים הפלסטיניים. כמו כן, העדים הסתירו פרטי מידע חיוניים מהוועדה, כגון, שפעילי טרור חמושים היו בזירת האירוע או על חילופי אש במקום. בקיצור, יש מקום להטיל ספק במהימנות העדויות."
"מה חסר , לדעת הלוי, בשאלות ובעדויות שהובאו כאן:
עדות מס.1 – כל משפחת אל- סילאווי חברה פעילה בארגון החמאס. 4 בנים חברים פעילים בגדודי אל- קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, והשתתפו כלוחמים בחטיבת צפון רצועת עזה בפעילות צבאית נגד כוחות צה"ל. 2 בנים אחרים חברים בג'יהאד האסלאמי ופעילים בזרוע הצבאית של הארגון. הבן ה- 7 בן ה- 16 הוא סטודנט פעיל בארגון הסטודנטים של החמאס, המהווה מקור לגיוס לגדודי אל- קסאם וכבר נטל חלק בפעילויות צבאיות. המסגד נוצל למטרות צבאיות והטיפו בו לפיגועי טרור נגד ישראל. במסגד היה מאגר של נשק ושימש אתר לפעילות של גדודי אל- קסאם. ההרוגים, כולל בני משפחת אל- סלאווי היו אנשי גדודי אל- קסאם.
עדות מס.2 – אבו עסכר הוא פעיל חמאס ואף נעצר בעבר ע"י ישראל. הוא פעיל בגדודי אל- קסאם. כמה מבניו קשורים לגדודי אל- קסאם, קשר שכלל אספקת נשק ותחמושת ללוחמים. בין ההרוגים בביה"ס היו חברי גדודי אל- קסאם. 2 מבניו נהרגו , אחד בביה"ס, בהפגזה ושני בלחימה נגד צה"ל ביולי 2006 ובן נוסף נפצע קשה בלחימה נגד צה"ל באוקטובר 2004 . בן נוסף, סטודנט, היה פעיל בארגון הסטודנטים של החמאס וניסה להתגייס לגדודי אל- קסאם, ועסק בפעילות צבאית, ונהרג בינואר 2009 בהפגזה על ביה"ס. עוד 3 מבין ההרוגים זוהו בשמם כחברים בגדודי אל- קסאם,ו- 2 הרוגים נוספים היו פעילים ב"חזית הדמוקרטית" והיו אב ואח של אחד מבכירי המפקדים של גדודי אל- אקצא של ארגון הפת"ח שנרצח בלינץ של החמאס בקיץ 2006.
עדות מס.3 – העדים ממשפחת אל- סמוני לא נשאלו כלל אם היו פעילי טרור בקרבם, בעוד שלפחות 5 מהגברים שהיו בבית היו פעילים בג'יהאד האסלמי. כמו כן, עפ"י דיווחי ארגוני הטרור עצמם היו חילופי אש ביניהם ובין צה"ל באזור של הבית. בהודעה רשמית דווח על פעילות בשכונת זייתון, כמו פיצוץ טנק לא רחוק מבית המשפחה, וכן הפעלת מטען נפץ ליד כוח צה"ל בשכונת זייתון. אחד מבני המשפחה זכה לציון שבח לאחר מותו, מהג'יהאד האסלאמי על פיצוץ טנק שהביא למותם של מספר ציונים. הבת סיפרה, בניגוד למה שמסרו העדים, בעדות לנציג "בצלם", שהחיילים כן הגישו עזרה רפואית. במשפחה היה גם שהיד. הוועדה לא בדקה כלל את העדות לגבי האדם שנפצע, כביכול,ברגלו ומת .
עדות מס.4 – המקורות הפלסטינים דיווח על פעילות של חמושים באזור סמוך לביתו של עבד רבה ועל חילופי אש עם צה"ל, בעוד שהעד טען שבנותיו שנהרגו ואשתו שנפצעה, נפגעו לאחר כניסת הפסקת אאש לתוקפה. באזור הבית נהרגו 4 לוחמים, 3 מהם של גדודי אל- קסאם, ועוד הרוג אחד מה"חזית העממית לשחרור פלסטין", שזוהו בוודאות בשמותיהם ע"י המשטרה הצבאית שחקרה את האירוע.
עדות מס. 5 – הוועדה לא שאלה את הפסיכיאטרים מהי השפעת שלטון הטרור והפעילות של ארגוני הטרור על מצבם הנפשי של הילדים והחברה הפלסטינית. כיצד משפיעים על הילדים תרבות המוות של החמאס וארגוני הטרור האחרים. כיצד המלחמות בין הארגונים משפיעים עליהם. ובקיצור, האם הכיבוש הוא הגורם היחיד המשפיע על נפשות הפלסטינים.
הם גם לא נשאלו אם הפלסטינים אינם עושים דה- הומניזציה לישראלים, ומהו מצבם הנפשי של החיילים הישראליים, לדעתם, ומה מניע אותם, אם הם יורים, כפי שהם העידו, על ילדים.
באשר לטענה על ירי על ילדים, נשאלו העדים האם הילדים אינם סובלים מהטראומה שהם משמשים כמגינים אנושיים, ולא ניתן הסבר מדוע היה עיכוב בהגשת עזרה לפצועים ע"י צה"ל.
עדות מס. 6 – בניגוד לטענת העד, אל- עג'רמי, ארגוני הטרור הפלסטינים דיווח על לחימה בבית לאהיה, היכן שעומד ביתו. ב- 9 בינואר 2009 שוגרה פצצת RPG לעבר נגמ"ש של צה"ל סמוך לביתו של מחמוד וחיילים נפגעו.
*******************************************************
עדות מס.7 – חברי הוועדה לא שאלו את העד, חמאדה, אם היו חמושים פלסטינים בקרבת הטחנה. העד עצמו העיד שלא היה במקום בזמן התקיפה מהאוויר, אבל עדותו נתקבלה.
*******************************************************
עדות מס.8 – חברי הוועדה לא שאלו את הדייג נידאל אם סירות דייגים היו מעורבות בפיגועי טרור, ושימשו סירות "תמימות" כביכול. הוא לא נשאל אם הדייגים עסקו בהברחת אמצעי לחימה ועל פעילות מלחמתית באזור החוף בין כוחות צה"ל לחמושים פלסטינים.
עדות מס.9 – חברי הוועדה לא שאלו את גברת זכות על הפגיעה בזכויות הנשים ע"י השלטון החמאסי, האסלאמי המיישם את חוקי השריעה לגבי נשים. הוועדה לא שאלה כיצד משפיע על הנשים חינוך ילדיהן לשמש מתאבדים. הוועדה לא בדקה קיומו של מעבר למצרים לטיפול רפואי, ללימודים, לעלייה למכה ועוד.. העדה לא גילתה לוועדה שבן אחיה הפרמדיק היה פעיל בגדודי אל- אקצא של הפת"ח.
עדות מס.10 – חברי הוועדה לא שאלו את החקלאי סמיח על ההכנות של החמאס בג'בליה שכללו הטמנת מוקשים, חפירת מנהרות, מילכוד בתים, הקמת עמדות ירי. הם גם לא שאלו אם באזור הבית הייתה פעילות צבאית ואם לא ראה חמושים באזור הבית ובזמן שהלך דרומה לרפיח. העד לא סיפר שהפצוע שמת מפצעיו היה פעיל בג'יהאד האסלמי.
לסיכום, הוועדה שאלה שאלות אישיות בלבד ולא בדקה את זהות העדים, את פעילותם, ואילו פעילויות של לוחמים פלסטיניים היו בסביבתם שהביאו את צה"ל לפעול שם. עפ"י תיאורי העדים לא הייתה כל פעילות צבאית של לוחמים פלסטינים וחיילי צה"ל פגעו באוכלוסייה אזרחית ללא סיבה והצדקה. למותר לציין שב"מדינת משטרה" של החמאס לא יעיז אדם לומר דבר בניגוד לקו הרשמי של החמאס. די לזכור מה עשה החמאס לאנשי פת"ח:הוצאות להורג ללא משפט ויריות בברכיים כדי להפוך אנשים לנכים לכל חייהם, רק בשל השתייכותם לארגון מתחרה)
עדות ארגון PCHR (ארגון זכויות האדם הפלסטיני)
חברי הארגון העידו אף הם בפני הוועדה. חברי הוועדה שאלו :
על קציני המשטרה שהארגון קבע שאינם לוחמים
על ההתקפות הישראליות על דייגים.
על חקירת חולים במעבר ארז.
על סוגי המזון שישראל מרשה להכניס לעזה.
על השלכות המתקפה הישראלית על הסביבה.
הוועדה לא שאלה על:
אם הפעילות הצבאית של החמאס וארגוני הטרור האחרים (נגד ישראל) אינם פשעי מלחמה.
על ההוצאות להורג עשרות של פעילי פת"ח או גרימת נכות קשה במתכוון.
תוספת של כותבת המאמר: מידע על חברי הוועדה
א. פרטים אישיים על ריצ'רד גולדסטון:
היה עד לאחרונה חבר בחבר המנהלים של ה- HRW , ה- Human Rights Watch. . ארגון זה זכה לביקורת במספר תחומים:
נגד שיטות המחקר הבלתי מספקות והדוחו"ת הלא- מדוייקים.
נגד משוא הפנים המבוסס על משוא פנים אידיאולוגי נגד ישראל והתעלמות מתופעת האנטישמיות.
על מקורות המימון שלו: קבלת תרומות מסעודיה תוך ניצול רגשות אנטי- ישראליים ואנטישמיים.
גולדסטון היה התובע הראשי לשעבר מטעם האו"ם במשפטי האג בעניין רואנדה ויוגוסלביה.
גולדסטון המליץ להעמיד לדין בהאג את אריק שרון על הטבח בסברה ושתילה ב- 1982.
גולדסטון יזם משפט- דמה באוניברסיטת ניו יורק בנוגע לחוקיות גדר ההפרדה
לאור עובדות אלה ספק אם השופט גולדסטון הוא מועמד ניטרלי לעמוד בראש ועדת חקירה בנוגע למבצע "עופרת יצוקה"?
ב. החלטת האו"ם S-9/1 על הקמת ועדת חקירה מה- 11.1.09: מועצת זכויות האדם של האו"ם, הידועה במשוא הפנים שלה כלפי ישראל( ועידות דורבן, בהן הושם דגש בדיונים על ה"גזענות הישראלית", 1/3 מהגינויים של המועצה הם נגד ישראל ועוד…) החליטה לשגר ועדה דחופה, עצמאית, לקביעת מימצאים, שתמונה ע"י נשיא המועצה, כדי לחקור את כל ההפרות של החוק הבינלאומי לזכויות אדם ולמשפט הומניטרי שבוצעו ע"י כוח כובש, ישראלי, נגד העם הפלסטיני. הוועדה סימנה מראש מיהו הצד האשם במלחמה.
חברי הוועדה:
יו"ר, השופט ריצ'רד גולדסטון
פרופ' בריטית לזכויות אדם, כריסטין צ'ינקין
עו"ד פקיסטנית, הינה ג'ילאני
קצין אירי בדימוס, קולונל דזמונד טרברס.
פרופ' כריסטין צ'ינקן – מרצה למשפטים בביה"ס לכלכלה בלונדון. היא חתמה ב- 11בינואר 2009 על מכתב פומבי ב"טיימס" בו האשימה את ישראל בפשעי מלחמה בעזה.
היא כתבה שההפגזות הישראליות על עזה אינן הגנה עצמית אלא פשע מלחמה. התקפות הרקטות של החמאס, מצערות ככל שתהיינה, אינן מצדיקות את תגובת ישראל ופעולותיה הן תוקפנות ולא הגנה עצמית. דברים אלה נאמרו יום לפני שהמועצה לזכויות אדם של האו"ם החליטה על הקמת הוועדה כדי לחקור את פשעי המלחמה של ישראל.
50 עורכי דין בקנדה ובריטניה חתמו על מכתב מחאה פומבי, יחד עם ה- UN Watching Group נגד מינוייה בטענה שמינוייה "compromises the integrity of this inquiry and its report"
גלדסטון עצמו אמר לעיתון "סאות אפריקה ביזנס דיי" באוגוסט 2009 ,שלו היה מדובר בחקירה משפטית רשמית היא לא הייתה מועמדת ראוייה.
ע"וד הינה ג'ילאני, הפקיסטנית, פעילה בנושא זכויות אדם, בפאקיסטאן ובמישור הבינלאומי.
הקולונל האירי דסמונד טרברס, הוא וטרן של הצבא האירי וכיום מנהל ה- Institute for International Criminal Investigation בהאג.
גלדסון, צ'ינקן, ג'ילאני וטרברס חתמו ב- 16 במרץ 2009 על מכתב פומבי למזכ"ל האו"ם באן קי- מון בו הביעו זעזוע עמוק על מה שארע בעזה ודרשו לחקור את ה"פשעים שנעשו נגד אזרחים ע"י שני הצדדים".
כלומר, עוד לפני שהחלה החקירה הם כבר גמרו אומר שמדובר בפשעי מלחמה. החקירות במשרדי אונר"א של העדים נערכו בסוף יוני 2009 והוועדה פירסמה מסקנותיה ב- 15 ספטמבר 2009.
לסיכום: ספק אם היו"ר וחברי הוועדה היו האנשים המתאימים ביותר מההיבט של דעותיהם הנחרצות בנושא החקירה, להיות חברים בוועדה."
גולדסטון עצמו בראיון ל-CNN:
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3785317,00.html
"גולדסטון עומת גם עם הטענה הישראלית שאנשי החמאס הציבו עצמם בבתי חולים ואילצו את ישראל לתקוף שם. "אנחנו לא פסלנו את כל הטענות האלה, לא יכולנו", השיב. "היה לנו לוח זמנים צפוף והיו לנו משאבים מוגבלים. אנחנו חקרנו תקריות ספציפיות ולא מצאנו שבתקריות האלה, שהטענות הישראליות מוצדקות. אך אנו לא יכולים לשלול אותן לחלוטין".
הוא התבקש להשוות את התרשמותו מהמצב ברצועה לקונפליקטים בינלאומיים אחרים שחקר. "אני לא אוהב לעשות השוואות משום שכל מצב שונה לגמרי", ענה. "אך אין ספק שלא ניתן להשוות את מה שאירע כאן למצבים שחקרתי ביוגוסלביה לשעבר, של רצח עם. אני לא חושב שהמצב בעזה מתקרב בכלל למה שקרה שם. זה שונה מאוד. אנשים רבים אוהבים להשוות את מה שקורה בשטחים הכבושים לאפרטהייד בדרום אפריקה. אני לא אוהב את ההשוואה הזאת. יש דמיון מסוים, אך יותר הבדלים"."
אוקטובר 19, 2009 at 12:23
יוני:
פיצוץ מאגרי המים היה כדי להטביע את האזור ולהקשות על ירי רק"ק ממנו [לפי אלג'אזירה, לפחות – http://avner51.wordpress.com/2009/01/01/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%A7%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%5D
על האחרים גוגל לא שמע, אז אין לי איך להגיב אליהם. אבל תזכור שכדי להוכיח פשע צריך להוכיח כוונת זדון – כלומר הפצצה של תחנת קמח מכיוון שנורה ממנה טיל או בשוגג אינה פשע מלחמה.
אוקטובר 19, 2009 at 12:31
גדי- דו"ח גולדסטון ומשמעותו הפוליטית, והעליהום שיש עלינו בעולם מאז "עופרת יצוקה", לא מעמידים בספק את יעילותה של נסיגה חד צדדית?
הרי מכך נובע שהמחיר שאנחנו עלולים לשלם על המעשה הדמוקרטי המתחייב של פינוי התנחלויות (כדי למנוע את הכיבוש והאפלייה שיש בשטחים) הוא הפקרת בטחון אזרחי המדינה שבתוך הקו הירוק בלי יכולת להגיב.
אוקטובר 19, 2009 at 14:16
"ה, למען השם, חשב חמאס שהוא ישיג בירי קסאמים? שהוא יעלים מדינה של 7 מיליון איש עם ארסנל גרעיני? שבסוף יבוא הקסאם שבעקבותיו ביבי יצהיר שהוא מקבל את זכות השיבה? מה? תגידו לי אתם, מה? צריך להזכיר לחמאס שמדינת ישראל, רגע לפני שהיא תרים דגל לבן מרוב קסאמים, יכולה להפסיק את החשמל בעזה?
קשה לי לחשוב על מטרה אחרת שהחמאס קיווה להשיג חוץ מפעולה נרחבת של צה“ל, שתביא למהומה בנילאומית. וזה אכן קרה."
אני לא חושב.
לחמאס ולחזיבאללה יש אינטרס לקיים מצב קבוע של לחימה בעצימות נמוכה (התנגדות), לא יותר מדי כדי לא לסכן את עצמם, וזאת על מנת לבסס ולחזק את מעמדם הפוליטי גם במערכת הפנימית (הפלסטינית או הלבנונית) גם במערכת הדיפלומטית (כגורם משפיע שיש להתחשב בו) וגם בין הארגונים האיסלאמיים השונים (לכן יש תחרות בין אל-קאידה לחמאס למשל). הם לא צריכים לנצח, הם רק צריכים להילחם כדי להראות שהם ארגונים הנאבקים נגד ישראל, דבר שמחזק את המוניטין שלהם. כל הזמן שהלחימה לא מסכנת את מה שחשוב להם (המעמד והכבוד שלהם, השלטון בשטח, חיי המנהיגים) השיטה הזו טובה מאד. סבל אמנם נגרם לאזרחים ולפעילים הזוטרים, אבל הוא לא שובר אותם אלא רק מחזק את הנחישות שלהם בזמן שהוא מוסיף עוד הזדמנות לפגוע בישראל בזירה התעמולתית.
המטרה השניה של צורת הלחימה הזו היא שחיקה לאורך זמן באמצעות התשה מתמשכת, מתוך תקווה שלאורך זמן או שישראל תאלץ לעזות עוד ויתוריעם כתוצאה מהשחיקה, או שתישבר באופן טוטאלי, או שהקהילה הבינלאומית תשרת את נאינטרס הפלסטיני. ואם לא, אפשר להמשיך עם זה ובכך לשמור את רוח המאבק חייה עד לימים טובים יותר. זה בוודאי לא האינטרס לשמור על שקט. שקט הוא רפש, כמו שאמרו מי שאמרו. זה לא מקרה שמאז 67, ובוודאי מאז 73, הערבים מעדיפים התשה על פני מלחמה מלאה. זה גם לא מקרה שגרילה מועדפת על ידי ארגונים איסלאמיים בכל העולם כדרך להימנע ממלחמה מלאה מול אויב בעל כח צבאי עודף.
החיזבאללה לא רצו שצה"ל יפלוש. זה כבר איום גדול מדי על הדברים שחשובים להם. עד המלחמה היה נוח לתקוף את ישראל כל כמה זמן, לחזק את מעמד החיזבאללה בלבנון אבל מבלי ליצור התנגדות מצד הגורמים האחרים. כל היתרונות של לחימה, בלי החסרונות. החיזבאללה בנה מערך של בונקרים בעיקר כדי להגיע למאזן כוחות עם ישראל בתנאים שלו, כלומר שליטה מלאה בדרום לבנון ומתקפות על ישראל מדי פעם. אבל בניגוד לישראל הוא גם היה מוכן לאפשרות הלא רצויה של מתקפה יותר אגרסיבית מצד ישראל, וגם הצליח להתאים את עצמו כאשר התגובה הייתה יותר גדולה ממה שקיווה. למרות זאת, אחרי המלחמה החיזבאללה איבד את הלגיטימיות לתקוף את ישראל מלבנון, אז הוא נאלץ להסתפק בדרכים אחרות כדי לשמור את רוח המאבק ואיתו את מעמדה של החיזבאללה.
בחמאס פעל בצורה דומה, פחות או יותר. היה להם יסוד לקוות שצה"ל לא יגיב יותר ממה שהוא כבר הגיב (לפני עופרת יצוקה) ולכן הסיכון היה שווה את זה מבחינתו. הם גם יכלו לקוות שבאמצעות הלחץ המשולש של קסמים + גלעד שליט + לחץ בינלאומי על רקע המצור על עזה, הם יוכלו לכפות על ישראל ועל מצרים ועל הפתח תנאים יותר נוחים עבורם בלי לוותר על דברים שחשובים להם (שליטה, אי הכרה בישראל, המשך ההתנגדות). כמו החיזבאללה הם היו מוכנים צבאית גם לפלישה, למרות שלא רצו בה. אבל נראה שהלוחמים שלהם לא היו מוכנים כל כך טוב וצה"ל היה מוכן יותר טוב. לכן עכשיו הם מנסים לשמור את הלחימה בעצימות עוד יותר נמוכה, המיניצום האפשרי, וממקדים את עיקר המאבק בתחומים אחרים כמו גלעד שליט במקום בירי קסמים. הם לא רוצים עוד מלחמה בשלב זה כנראה. אבל הם עדיין הצליחו לעשות עבודה לא רעה בזירה התעמולתית גם אם הם שלמו מחיר על עופרת יצוקה שהי מעדיפים לא לשלם.
"לא, אני חלילה לא אומר שמישהו בחמאס נהנה, או אפילו אדיש להרג של פלסטינאים."
מבחינת התפיסה התעמולתית שלהם את עצמם החמאס והפלסטינים בכלל מצטיינים היכולת שלהם להיות אדישים למוות ולסבל, וביכולת העמידה העיקשת שלהם. קשה לדעת איך הם מרגישים באופן אינדיבידואלי, אבל מבחינה אסטרטגית יש להניח שההחמאס והפלסטינים יעדיפו תמיד להיראות כמי שלא נשברו כתוצאה מלחץ חיצוני ובפרט ישראלי לא משנה מה התוצאות. במקרה שהם כן נכנעים ללחץ הם יעדיפו שזה לא יראה כאילו זה מה שקרה. חומת מגן נתנה מכה קשה לפלסטינים שהקטין את המוטיבציה שלהם להילחם נגד ישראל, אבל הם לא הצהירו על כניעה, אלא בהדרגה ובכפוף לשיקולים אחרים הלגיטימיות ללחימה ירדה. סוריה בוודאי לא הכריזה על כניעה, אבל אחרי 67 ו-73 הם לא רצו להיות במצב לחימה ישיר נגד ישראל ומצאו דרכים אחרות להיאבק בישראל בלי לסכן דברים שחשובים להם באמת.
(אני לא מומחה בתחום הזה, זוהי הערכתי האישית בלבד מתוך התבוננות במצב וממה שקראתי במקומות אחרים, אבל היא נראית לי די מובנית מאליה)
אוקטובר 19, 2009 at 21:22
הנה משהו מעניין:
לפי דו"ח בצלם, שעליו בין היתר הסתמך גולדסטון:
http://www.btselem.org/Download/20090909_Cast_Lead_Fatalities_Heb.pdf
ציטוט:
"כוחות הביטחון הישראליים הרגו 1,387 פלסטינים לפי ההתפלגות הבאה :
לא השתתפו בלחימה 773
מהם נשים (מעל גיל 18 כולל) 107
מהם קטינים וקטינות מתחת לגיל 18- 320
השתתפו בלחימה 330
מהם קטינים מתחת לגיל 18- 19
מהם נשים 0
שוטרים בתחנות משטרה 248 (גברים)
לבצלם לא ידוע אם השתתפו בלחימה 36
מהם נשים 0
מהם קטינים מתחת לגיל 6- 18
סה"כ 1387
קטינים שנהרגו( לא השתתפו בלחימה ):
עד גיל 5 כולל: בנות-27 בנים-33 סה"כ-60
עד גיל 10 כולל: בנות-51 בנים-68 סה"כ-119
עד גיל 16 כולל: בנות-95 בנים-195 סה"כ-290
עד גיל 17 כולל: בנות-99 בנים-221 סה"כ-320
התפלגות לפי מין ( בגירים שלא השתתפו בלחימה ):
גיל:
18-29 : נשים-35 גברים-141 כולל-176
30-39 : נשים-19 גברים-55 כולל-74
40-49 : נשים-21 גברים-69 כולל-90
מעל 50: נשים-32 גברים-81 כולל-113 "
כבר במבט אינטואיטיבי ראשון ניתן לראות בקבוצת אלו שלא לחמו, הפרש במספר ההרוגים של הבנים לעומת הבנות והגברים לעומת הנשים, שהולך וגובר ביחס לקבוצת הגיל הנבדקת, והוא משמעותי ביותר בגילאי 16 ו-17, ובקבוצות הבוגרים.
בקבוצת הלוחמים אין נשים ולכן גם נתוני ההרוגים בקרבם כוללים רק גברים.
אך הסטיות הללו לא יכולות להיות טבעיות בקבוצת האזרחים שנהרגו, האמורים להיות קבוצה מעורבת גברים-נשים 'רגילה', רנדומלית.
זה דו"ח של ה-CIA לגבי אוכלוסיית רצועת עזה:
https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gz.html
…ולפיו יחס הגברים לנשים הממוצע באוכלוסיה ברצועת עזה הוא כ-1.04 גברים לכל אישה, בסטיות קלות לפי גיל.
(*- הערה: אני לא רוצה להביא כאן את החישוב המדויק, ממילא יכול כל אחד לעשות אותו בעצמו – ולכן אציג את הדברים קצר ככל האפשר מאחר והעיסוק בסטטיסטיקה של גופות הוא מקאברי, נורא, והלוואי ולא הייתי צריך לעסוק בו –
אך מי שיזם מלכתחילה את החשבון ועורך אותו יומם ולילה הם ארגוני השמאל הקיצוני, ומשעשו זאת לא ניתן להתעלם מהמספרים – צר לי על המספרים שיובאו להלן).
בסיכומו של חישוב מתגלה הפרש גדול של 355 הרוגים 'לא לוחמים' בין נתוני בצלם למספר סה"כ ההרוגים אותו צופה הסטטיסטיקה – הפרש זה הוא הרבה מעבר לסטיית התקן.
לפי החישוב מספר ההרוגים הנחזה עפ"י הסטטיסטיקה הוא 418 -+ סטיה סטטיסטית, שהם 214 בגירים ו-204 קטינים (-+ סטיה סטטיסטית בהתאמה), במקום המספר 773, שהם 453 בגירים ו-320 קטינים שמציג בצלם.
לפי נתוני צה"ל באותו הדו"ח, נמנו 709 מחבלים מתוך 1166 הרוגים סה"כ.
על פי הודעת דובר צה"ל, לגבי חלק מה'לא מחבלים' אין ידיעה לגבי השתייכותם לקבוצת הלוחמים או לקבוצת האזרחים, ולכן יכול להיות שמספר ה'לא לוחמים' אפילו *נמוך* יותר.
*** 457 = 1166-709 ***
ז"א:
לפי עמדת בצלם מספר ההרוגים ה'לא לוחמים' הוא 773
לפי החישוב לעיל מספר ההרוגים ה'לא לוחמים' הוא 418 (+- סטיה).
לפי נתוני צה"ל מספר ההרוגים ה'לא לוחמים' הוא 457 ואולי פחות מזה.
לדעתי הנתונים בדו"ח בצלם תומכים יותר בנתוני צה"ל, וההסבר היחידי שעולה על הדעת הוא מספר משמעותי של קטינים שלקחו חלק בלחימה, יותר מכפי שצוין בדו"ח, ובנוסף גם זיהוי של מחבלים הרוגים כאזרחים דווקא.
אוקטובר 19, 2009 at 23:46
מגבניק: קודם כל, תודה על התגובה המפורטת (למרות לא אהבתי את הטון). זה בדיוק מה שהייתי מצפה מממשלת ישראל לעשות, בצירוף הראיות המאימות. אני מקווה שאתה צודק, ומצפה בקוצר רוח לראות את ישראל חושפת את ההוכחות לכך שנואו עליה קליעים מהמבנה.
"וחוץ מבנבכי דמיונך הפעיל, היכן בדיוק *בדו“ח גולדסטון* הנתונים המראים על כוונה להרעבה, והיכן ההוכחה שבמבנים אלה ’לא התבצעה כל פעילות צבאית של החמאס‘? עמוד ופיסקה, בבקשה?"
דמיוני, לצערי, כבר לא כזה פעיל.
פסקה 50:
The nature of the strikes, in particular the precise
targeting of crucial machinery, suggests that the intention was to disable the factory in terms of its productive capacity.
פסקה 917:
The Hamada brothers rejected any suggestion that the building was at any time used for any purpose by Palestinian armed groups. They pointed out that all of the buildings and factories were surrounded by a high wall and manned by at least one guard at night. In addition, the Israeli authorities knew them as businessmen and they would not have been given Businessman Cards had there been any reason for the Israeli Government to suspect that they were involved with or supported armed groups. They were both adamant that their interest was and always had been industrial and commercial, and that the last thing they were prepared to do was put their business at risk.
פסקה 918:
The Mission found the Hamada brothers to be credible and reliable witnesses. It has no reason to doubt the veracity of their testimony. The information they provided was corroborated by other representatives of the Gaza business community with whom the Mission discussed the context and consequences of the strike on the flour mill.
פסקה 926-7:
There is also no suggestion that the Israeli armed forces considered the building to be a source of enemy fire.
The nature of the strikes on the mill and in particular the precise targeting of crucial machinery on one of the mid-level floors suggests that the intention was to disable its productive capacity. It thus appears that the only purpose was to put an end to the production of flour in the Gaza Strip.
יש כמובן עוד, שם.
לגבי בארות המים, פסקה 971:
The Mission found no grounds to suggest that there was any military advantage to be gained from hitting the wells. There was no suggestion that Palestinian armed groups had used the wells for any purpose.
ויש עוד. אם יש עדויות לכך שנורו משם קליעים הן צריכות להיאמר ולהיות מגובות בראיות המתאימות. ברור שאי-אפשר לצפות לראייות כאלו עבור כל מקרה בזמן מלחמה, אך כשמדובר במוסדות בסדר גודל כזה שלהפצצתן יש השפעה מיידית על כלל האוכלוסייה האזרחית, ישראל צריכה בהחלט לספק סיבות טובות להפצצתם.
אני אבחן את הלינקים שציינת.
אוקטובר 20, 2009 at 6:43
…כולי התנצלות על טעות סופר, הקלדתי תוך קריאה מדף בכתב ידי – לא שזה משנה את התמונה אבל למען הדיוק:
מספר הבגירים הנכון הוא 219 (107 נשים + מספר הגברים שהוא '107 נשים כפול 1.05'), ובצרוף 204 הקטינים (99 בנות + מספר הבנים שהוא '99 כפול 1.06') המספר הכולל הצפוי הוא 423 +- סטיית התקן.
לכן:
לפי עמדת בצלם מספר ההרוגים ה‘לא לוחמים‘ הוא 773
לפי החישוב לעיל מספר ההרוגים ה‘לא לוחמים‘ הוא 423 (+- סטיה).
לפי נתוני צה“ל מספר ההרוגים ה‘לא לוחמים‘ הוא 457 ואולי פחות מזה.
אוקטובר 20, 2009 at 8:18
הסבר אחר אפשרי לתופעה הוא שהוראות הפתיחה באש הצה"ליות היו ליברליות יותר ביחס לגברים לעומת הנשים.
אוקטובר 20, 2009 at 10:03
מאת יוני:
אוקטובר 19, 2009 at 23:46
"
”וחוץ מבנבכי דמיונך הפעיל, היכן בדיוק *בדו“ח גולדסטון* הנתונים המראים על כוונה להרעבה, והיכן ההוכחה שבמבנים אלה ’לא התבצעה כל פעילות צבאית של החמאס‘? עמוד ופיסקה, בבקשה?“
דמיוני, לצערי, כבר לא כזה פעיל.
פסקה 50:
The nature of the strikes, in particular the precise
targeting of crucial machinery, suggests that the intention was to disable the factory in terms of its productive capacity."
"פסקה 926-7:
There is also no suggestion that the Israeli armed forces considered the building to be a source of enemy fire.
The nature of the strikes on the mill and in particular the precise targeting of crucial machinery on one of the mid-level floors suggests that the intention was to disable its productive capacity. It thus appears that the only purpose was to put an end to the production of flour in the Gaza Strip.
אין בפיסקאות אלה כל הוכחה כמובן, רק רוח ורעש סטטי.
כמו במקרה המחקר ההבלי הקובע שישראלים הם גזענים מכיוון ש*אינם* אונסים פלסטיניות, אני רואה מגמה פסולה שהתחבבה על השמאל הקיצוני לאחרונה – לטעון להוכחה מחמת *היעדרו* של דבר, מבלי להוכיח ש*הימצאותו* של הדבר היא מחוייבת המציאות ב-100%.
כך למשל אפשר גם 'להוכיח' אפילו שג'ונסון ידע מראש על התוכנית לרצוח את קנדי, שהרי עובדה – הוא נמנע מלהגיע לדאלאס באותו יום.
וכך גם טוענת הוועדה:
"There is also no suggestion that the Israeli armed forces considered the building to be a source of enemy fire."
הגיון צרוף – מכיוון שלא *הובא* אף עד ראיה, אין מי שיציע שהישראלים אולי זיהו אש מהמקום –
מי בדיוק לדעת הוועדה אמור 'להציע' ועוד בניגוד לאינטרס 'השלטון הפלורליסטי' – הפלסטינים (?), ועוד דווקא אלה ש*לא* היו במקום?
המילה "suggests" הרי מעידה על השערה ולא על הוכחה, כמו ההשערה שמכיוון שנפגע ציוד 'קריטי' המדובר בכוונה תחילה כביכול, השערה שבעצם "suggests" את ההפך:
אם צה"ל היה רוצה לפגוע ביצור המזון הוא היה טוחן את הטחנה עצמה לקמח דק אם תסלח לי על האלגוריה, ולא 'משחיל פגז למכונת הפיתות מתוך זהירות שלא לפגוע בבקבוקי הזעתר', ועוד בצורה שלומיאלית המעידה על כוונתו –
:-), מילא שקוראים לנו 'פשיסטים' – אבל 'פשיסטים אהבלים'?
ובנוסף מנדט הוועדה היה לבחון את פעולות ישראל ולא החמאס, ולכן אין מי ש"suggests" שאם מאפיה ובאר הם 'מקומות בעלי משמעות הומניטרית', אז הרי כל מפקד חמאסי שסיים בי"ס עממי יזדרז להציב את כוחותיו *במיוחד* במקומות אלה, גם מכיוון שמקומות כאלה מוגנים יותר, וגם מפני שאם יותקפו יזכה חמאס בנצחון הסברתי –
והם אכן עשו ועושים כך – בתי ספר, מסגדים, אמבולנסים, בתי חולים ויו"ב הם אופציות החביבות עליהם –
שלא לדבר על הנוהג האיזורי הותיק וה*אסטרטגיה* הידועה והמוכרת עד זרא של פרובוקציות לשם הפרובוקציה בלבד המתואמות עם צבא של צלמים ועיתונאים, ללא כל אירוע במציאות.
חשוב על זה – דו"חות כאלה, מחאות כשלך ותועלתם לקוזאק הנגזל, *הם-הם* בעצם הגורם להחרבת עוד טחנות קמח ובארות מים בעתיד.
…
"פסקה 917:
The Hamada brothers rejected any suggestion that the building was at any time used for any purpose by Palestinian armed groups. They pointed out that all of the buildings and factories were surrounded by a high wall and manned by at least one guard at night. In addition, the Israeli authorities knew them as businessmen and they would not have been given Businessman Cards had there been any reason for the Israeli Government to suspect that they were involved with or supported armed groups. They were both adamant that their interest was and always had been industrial and commercial, and that the last thing they were prepared to do was put their business at risk."
כאן אנחנו למדים שהאחים חמאדה 'הם אנשי עסקים מכובדים' ו'מעולם לא עסקו בפעילות חבלנית', ו'הצהרתם זו נתמכת ע"י אנשי עסקים נוספים', ו'אין *להם* אינטרס חבלני' –
רק המיקוד ההזוי והניסוח עצמו לבדם "suggests" שרק *הפעילות החבלנית של האחים חמאדה עצמם* היא שהטרידה את הוועדה – ולא הפעילות החבלנית *של החמאס*, ולא אם החמושים *אכן היו שם בפועל* – כאילו שהחמאס נזקק להסכמתם החייכנית של האחים חמאדה לירות מהבניין שלהם (??!??!).
אם זה לא היה טרגי זה היה קומי – ועדת 'מומחים' מסלסלת בשפמה ורושמת 'המקום מוגן בחומה גבוהה ושומר', כאילו ש'חומה גבוהה' ו'שומר אחד' יעצרו חמושים יותר מהדלת באמצע המדבר בסרט 'אוכפים לוהטים' של מל ברוקס.
סלח לי, אתה נשמע לי אדם אינטיליגנטי – אבל אם היה שומר עד ראיה במקום, אז למה אתה לא שואל *איפה עדות השומר* בדו"ח?
מי חוקר בחקירת הצתה רק את בעל הבית *כתחליף* לעדותו של שומר הלילה, אדון גולד-א-סטון?
…ותחליף הבדיחה הזול הזה מובא לדיון לא פחות מלמועצת הביטחון של האו"ם, ריבון העולמים.
ראה תשובתי המפורטת:
האחים חמאדה כמובן לא היו במקום, ואם היו עדי ראיה כפי שהוועדה "suggests", הרי אי-הבאתם מעידה יותר על גרסת צה"ל מאשר עדותם החלקלקה של העדים הלא רלוונטים:
"עדות מס.7 – חברי הוועדה לא שאלו את העד, חמאדה, אם היו חמושים פלסטינים בקרבת הטחנה. העד עצמו העיד שלא היה במקום בזמן התקיפה מהאוויר, אבל עדותו נתקבלה".
—
"יש כמובן עוד, שם."
אם יש – תביא.
'עוד' זה לא טיעון.
—
"לגבי בארות המים, פסקה 971:
The Mission found no grounds to suggest that there was any military advantage to be gained from hitting the wells. There was no suggestion that Palestinian armed groups had used the wells for any purpose.
ויש עוד. אם יש עדויות לכך שנורו משם קליעים הן צריכות להיאמר ולהיות מגובות בראיות המתאימות. ברור שאי-אפשר לצפות לראייות כאלו עבור כל מקרה בזמן מלחמה, אך כשמדובר במוסדות בסדר גודל כזה שלהפצצתן יש השפעה מיידית על כלל האוכלוסייה האזרחית, ישראל צריכה בהחלט לספק סיבות טובות להפצצתם."
…
עוד טענה להוכחה מחמת *היעדרו* של דבר, מבלי להוכיח ש*הימצאותו* של הדבר היא מחוייבת המציאות ב-100%.
אין מי שהעיד שאחותך (האלגורית, לא שלך) לא זונה – אז כנראה שזה נכון, בלשונו של שמעון כאסח אסקוויר לשופט יהויכין פנדלוביץ' (מפנתיאון הגשש).
"ישראל צריכה בהחלט לספק סיבות טובות להפצצתם" אבל ישראל לא נשאלה, בוועדה שחברים בה צעקו במקהלה שישראל בצעה פשעי מלחמה *עוד לפני שמונו*, שחמישים עורכי דין חתמו כעל עצומה נגד מינוי חברה בה, שגולדסטון עצמו מודה ש"שלו היה מדובר בחקירה משפטית רשמית *היא לא הייתה מועמדת ראוייה*" –
וועדה שהוסמכה *מראש ובכוונה תחילה* לבדיקת מעשיה של ישראל אך לא של החמאס, ואפילו לא מצאה לנכון להרחיק את העדים מאיום החמושים לפחות למחסום ארז, באזור בו ההסברה לאזרח משודרת בצרור קלאץ' אל פיקות הברכיים.
כי מה לדעתך הייתה כותבת במקרה ההופכי וועדת 'סטונגולד', שהייתה מוסמכת במנדט הפוך?
"…The Mission found no grounds to suggest that there was NOT any military advantage to be gained from hitting the wells. There was no suggestion that Palestinian armed groups had NOT used the wells for any purpose."
ועכשיו תסביר לי בבקשה – מדוע וועדת גולדסטון צודקת, אך ווועדת סטונגולד טועה.
אוקטובר 20, 2009 at 11:34
"מאת יוני:
אוקטובר 20, 2009 at 8:18
"הסבר אחר אפשרי לתופעה הוא שהוראות הפתיחה באש הצה“ליות היו ליברליות יותר ביחס לגברים לעומת הנשים. "
—
ב-טח, והסבר עוד יותר אחר ואפשרי הוא שמול הציוד הצה"לי המשוכלל הפלסטינים הגברים פשוט מתאבדים בהתקפי קינאה.
אוקטובר 20, 2009 at 12:30
"מאת יוני:
אוקטובר 20, 2009 at 8:18
”הסבר אחר אפשרי לתופעה הוא שהוראות הפתיחה באש הצה“ליות היו ליברליות יותר ביחס לגברים לעומת הנשים. “
—
במחשבה שניה אני רוצה גם להסביר ולא רק לשלול:
מעבר לכך שאם חייל יכול לזהות אם המדובר בגבר או אישה הוא גם מסוגל ממילא להבחין בין לוחם לאזרח, הכמות הגדולה של הנפגעים היא מנשק שלא מבחין בין המינים – הפצצות אוויר, טילים, פגזים וכד', וכשאתה משיב אש אתה לרוב לא רואה את האויב בעיניים – זו הסיבה לנפגעים אזרחיים מלכתחילה.
התגובה הקודמת שלי באה מכיוון שבטענתך מוצנע רמז לכך שחיילי צה"ל יורים כביכול באזרחים *שזוהו*, להנאתם –
כביכול אם האזרח הוא גבר אז 'זה בסדר', ואם האזרח הוא אישה אז 'חראם'.
לחיזוק טענתי הבאתי כמה וכמה דוגמאות של 'אזרחים' בדו"ח בצלם כולל קטינים, שזוהו לאחר מכן בהשוואה עם אתרי החמאס כשהידים לוחמים לכל דבר ועניין.
הגוף האמין *האחרון* שיש להאמין לו בספירת גופות הוא ארגון שמאל קיצוני, ולא רק בענייני גופות –
הרבה דברים שהפלסטינים אומרים בגלוי, השמאל הקיצוני מפרשן ל'מערבית' מאחר והם (הפלסטינים) כידוע, 'תרבות לא בשלה עדיין'
או כל פוזה אחרת שאותם פסאודו-שמאל מציגים.
אוקטובר 21, 2009 at 9:57
מגבניק: קודם כל, בשום מקום לא טענתי שלגולדסטון יש הוכחות שישראל ביצעה פשעי מלחמה. השאלה שעניתי עליה היתה "מהם הדברים שאתה מגדיר כפשע מלחמה".
יש לראות את גולדסטון כמי שבודק אם יש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום. לגולדסטון מן הסתם לא היתה דרך לדעת בוודאות (גם אם היה חוקר "עדים") אם אנשי חמאס עשו שימוש במבנים הנ"ל או לא, בוודאי ללא שיתוף הפעולה של ישראל. בחלל הזה הוא מדווח על מה שנראה לו הגיוני בהתבסס על העדויות שאסף. אתה מוחה ובצדק שאיסוף העדויות הוא לא רציני. אני מסכים – לגולדסטון אין הוכחות, אבל יש לו מידע חלקי עליו הוא מבסס האשמות, ולהאשמות האלו ראוי שתינתן תשובה.
טחנת הקמח ובארות המים הופצצו וחוות התרנגולות נהרסה – זו עובדה. אלו מבני תשתית אזרחיים במהותם שאם נהרסו במכוון (ומבלי שהיוו בסיס פעילות של חמאס) הרי שזהו פשע מלחמה. אין ראייות לכך שנורו משם קליעים (אבל אין הוכחה שלא). לשיטתך, זה מספיק בשביל להתעלם מן המקרה? ואתה, אתה לא רוצה לדעת שיש סיבה טובה להריסתם של המבנים הללו? ישראל הרשמית לא חקרה, ולא הגיבה. מה היה על גולדסטון לעשות?
אוקטובר 21, 2009 at 17:54
מאת יוני:
אוקטובר 21, 2009 at 9:57
"מגבניק: קודם כל, בשום מקום לא טענתי שלגולדסטון יש הוכחות שישראל ביצעה פשעי מלחמה. השאלה שעניתי עליה היתה ”מהם הדברים שאתה מגדיר כפשע מלחמה“."
—
לא נכון. השאלה שענית עליה הייתה "אילו פשעי מלחמה ביצעה ישראל לטענתך" והיא הופנתה כלפי KW שטען:
……………………………………
מאת kw:
אוקטובר 18, 2009 at 21:10
"למיטב ראייתי, ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעופרת יצוקה, וההכחשה הגורפת שלה את דו“ח גולדסטון חסרת בסיס עובדתי."
……………………………………
על כך נשאל KW:
”רוצה לחלוק איתנו חלק מאותם הדברים שאתה מגדיר כפשעי מלחמה?“
וכך ענית במקומו על הטענה לפיה ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעופרת יצוקה:
……………………………………
מאת יוני:
אוקטובר 19, 2009 at 3:10
אני לא KW, אבל הנה ההתחלה:
הפגזת טחנת הקמח (היחידה שהיתה פעילה ברצועה), הפגזת חוות התרנגולות בזייתון, פיצוץ מאגרי המים בג‘בלייה.
ההאשמה היא שאילו מבנים שמהם לא התבצעה כל פעילות צבאית של החמאס, והם הופגזו במכוון על מנת ליצור לחץ (הרעבה) על האוכלוסייה האזרחית. “
……………………………………
——————————————
ציטוט:
"יש לראות את גולדסטון כמי שבודק אם יש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום. לגולדסטון מן הסתם לא היתה דרך לדעת בוודאות (גם אם היה חוקר ”עדים“) אם אנשי חמאס עשו שימוש במבנים הנ“ל או לא, בוודאי ללא שיתוף הפעולה של ישראל. בחלל הזה הוא מדווח על מה שנראה לו הגיוני בהתבסס על העדויות שאסף. אתה מוחה ובצדק שאיסוף העדויות הוא לא רציני. אני מסכים – לגולדסטון אין הוכחות, אבל יש לו מידע חלקי עליו הוא מבסס האשמות, ולהאשמות האלו ראוי שתינתן תשובה."
—
נו? ואתה כליברל עוד מקדם טענה כמו "יש תשתית ראייתית, מכיוון ש*לא* מצאתי הוכחות שהחשוד *לא* עשה את זה"?
אני רוצה לראות את החוקר או התובע (במדינה מתקדמת) שיציג לבית משפט טענה כזו, ואת בית המשפט (במדינה מתקדמת) שלא יזרוק אותו מכל המדרגות –
חובתו של כל חוקר או תובע היא להציג אישום בפני הציבור *אך רק אם מצא ראיות שיש בהן סיכוי סביר להרשעה*, שהרי אחרת כל חוקר או תובע ירכז בידו כוח אבסולוטי לרדת לחייו של כל מי ש'לא בא לו טוב'.
יש סיבה לדברים, והיא בין היתר למנוע האשמות נקמניות, קנטרניות, חסרות בסיס או למען אג'נדה –
שהרי אחרת לא איש ולא מדינה לא יוכלו לעשות *כל* מעשה שהוא מבלי להצטרך להשיב יומם ולילה לטענות כמו "אתה חשוד ברצח ובאונס של 200 ילדות בנות 4 – לא מצאתי ראיות לחפותך וגם לא כל כך התאמצתי למען האמת, אז עכשיו תוכיח שנתיים בבית משפט שלא".
ולכן תפקידו של חוקר תשתית ראייתית הוא *למצוא ראיות*, ולא לפנטז על החשוד בחסרונן.
התקיפה בעזה הייתה לגיטימית, החמאס היה התוקפן ולא ישראל –
משהוכרה חוקיותה של הפעולה הרי כל מקום שישראל מזהה תוקפנות ממנו הוא מטרה לגטימית, כל עוד היא נוהגת בזהירות סבירה, ועדות ניתנה בפני הוועדה שישראל נקטה בזהירות מעל ומעבר לכל סטנדרד מקובל.
לכן גם אם בנק המטרות לא לטעמך, טענה בדבר פשעי מלחמה על החוקר *לבסס* ו*על הטוען* להוכיח, ולא על ישראל 'להוכיח שלא'.
ואם לא נמצאו ראיות חד-משמעיות ישראל זכאית, נקודה –
ולא 'אשמה מחמת הספק' (אני לא מאמין לאיזה אבסורדים אני צריך להגיע כדי להסביר לך את זה).
על פי כתב המינוי אליו מקשר ד. למעלה תפקידו של גולדסטון הוא "לחקור את כל הפרות חוק זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי על ידי המעצמה הכובשת, ישראל, נגד העם הפלסטיני ברחבי בשטחים הכבושים, במיוחד ברצועת עזה הכבושה, בשל התוקפנות הנוכחית".
המנדט של ועדת חקירה גולדסטון מצוטט מהחלטה S-9 / 1, שכותרתה: "הפגיעה החמורה בזכויות האדם בשטחים הכבושים כולל התוקפנות האחרונה ברצועת עזה הכבושה".
שים לב (או איך שאומרים המשפטנים 'ודוק'):
לא 'חשד להפרות' אלא 'הפרות'.
לא 'רצועת עזה שישראל פינתה' אלא 'רצועת עזה הכבושה'
לא 'מדינה מתגוננת' (ואלו עובדות המוכרות ע"י האו"ם עצמו לעזאזל) אלא 'מעצמה כובשת'
ואיך לא – לא 'הגנה עצמית' אלא 'תוקפנות':
אחרי כתב מינוי נלעג כזה עוד לחזור עם 'ראיות' עאלק לפיהן 'אין ראיות אבל כולם אומרים שהם עשו את זה, אז כנראה שזה נכון' מראה על מגמה, מוטיבציה, אג'נדה – ולא על חקר האמת, כאילו שלא ידענו את זה רק מקריאת כתב המינוי עצמו.
ישראל חקרה ותחקור את האירועים והטענות – היא כבר הוכיחה את יכולתה (שלא לומר 'מומחיותה') בחקירת מנגנוניה-היא ובהוצאת מסקנות חמורות ביותר כשנדרש.
בנוסף, הדרך הרי פתוחה היום לכל זב ומצורע לטעון בבג"ץ, ואתה הבונה מגדלים פורחים באוויר על *היעדרן* של ראיות, יודע הרי היטב מדוע עתירות כאלה לא הוגשו.
אני מאמין שרובנו כאן אכן ידרוש חקירה קפדנית והוגנת לכל טענה אם תובא *בתום לב* בדבר הפרות זכויות אדם, ועל אחת כמה וכמה פשעי מלחמה –
אבל כל המוכן לתמוך בטענות מעוותות כאלה הר"מ עושה צחוק משאיפתנו לצדק, מאחר ובתמיכתו בוועדות מושחתות כאלה ובמשימות מעוותות כאלה הוא מסיט אותנו ממשימתנו לדרוש חקירה באם *באמת* היו הפרות חוק במבצע, שהרי טענות כאלה יש כמדומני מתוך החיילים, וטענות ש*בתום לב* יש לחקור, ובמלוא העוצמה.
תחת זאת מכריח אותנו התומך בטענות אלה לעמוד להגנת הזכות לחקירה ומשפט הוגנים, וזאת עוד לגבי וועדה, מינוי וממונים שאפילו האינקוויזיציה הספרדית הייתה פוסלת מחמת אי- אובייקטיביות.
לכן לא את האמת הוא מחפש אלא את האג'נדה –
ולכן תדבק גם בו אשמת עיוות המוסר, המשפט והצדק של אותם 'אייטולות זכויות אדם' שחרגו מיעודם עד כדי כך
עד ש*מקים האירגון עצמו* יוצא כנגדם –
'ליברל' לא נקרא לו, 'מוסרי' לא נקרא לו, וגם לא 'הוגן'.
אוקטובר 22, 2009 at 5:08
מגבניק: גולדסטון פה הוא לא שופט ולא פרקליט. הוא אוסף תשתית ראייתית. לעובדה שהוא מוטה ולעיתים עושה עבודה לא רצינית אני מסכים איתך. הוא עצמו אמר:
“We had to do the best we could with the material we had. If this was a court of law, there would have been nothing proven.”
האיש הזה הטיח בישראל האשמות, שנכון לעכשיו עדיין לא נענו בתגובה. אני אחזור על מה שאמרתי (שממנו התעלמת בתגובתך):
טחנת הקמח ובארות המים הופצצו וחוות התרנגולות נהרסה – זו עובדה. אלו מבני תשתית אזרחיים במהותם שאם נהרסו במכוון (ומבלי שהיוו בסיס פעילות של חמאס) הרי שזהו פשע מלחמה. אין ראייות לכך שנורו משם קליעים (אבל אין הוכחה שלא). לשיטתך, זה מספיק בשביל להתעלם מן המקרה? ואתה, אתה לא רוצה לדעת שיש סיבה טובה להריסתם של המבנים הללו? ישראל הרשמית לא חקרה, ולא הגיבה. מה היה על גולדסטון לעשות?
אוקטובר 22, 2009 at 10:23
יוני,
ישראל הרשמית אין לה על מה לחקור את זה, כי היה מידע מודיעיני וננקטו פעולות בהתאם בזמן הלחימה. מה ציפית שיעשו בזמן לחימה? "עצור פוס" כדי לשאול את הנציג חמאס המקומי אם בחלקים מסויימים של החווה הוטמנו חומרי נפץ או נחפרו מנהרות מתחת לחווה?
אוקטובר 22, 2009 at 11:55
יוני:
אני אנסה להסביר לך במשל את מה שהמג"בניק הסביר לך בפרטים.
אתה מקליד את תגובותייך במחשב. אין לי ראיות ששילמת עליו [וגם אין לי ראיות שלא], ולכן אני קובע שאתה גנב ופושע, שאתה המחשב גנבת מחנות זו או אחרת, ושאתה צריך ללכת לכלא.
הבנת?
אוקטובר 22, 2009 at 16:39
מאת יוני:
אוקטובר 22, 2009 at 5:08
"מגבניק: גולדסטון פה הוא לא שופט ולא פרקליט. הוא אוסף תשתית ראייתית."
————————————–
יוני,
אני לא מתעלם מכלום ועונה לך כבר בפעם המי יודע כמה על *כל* טיעוניך, אלא שאתה מסרב לקרוא:
להגדרתך 'אוסף תשתית ראייתית' קוראים בעברית פשוטה 'חוקר', ועל תפקיד החוקר כתבתי בין היתר:
"תפקידו של חוקר תשתית ראייתית הוא *למצוא ראיות*, ולא לפנטז על החשוד בחסרונן."
אך גולדסטון הוא לא רק חוקר, תוארו הוא 'שופט', וגם בשיטת המשפט הקונטיננטלית (הנהוגה באירופה חוץ מבריטניה)וגם בשיטת המשפט האדוורסרית (הנהוגה אצלנו ובבריטניה) יש מעמד ל'שופט – חוקר', המנהל את החקירות הפליליות, מוציא צווי מעצר ומאסר ובסיום החקירה מגיש את התיק לבית המשפט ולתביעה הכללית –
בדומה לאותו שופט-חוקר ספרדי, שניסה לזמן אליו את ראשי מערכת הביטחון בפרשת סלאח שחאדה – הקול אותו קול והידיים אותו ידיים.
הוועדה של גולדסטון אינה שיפוטית (שהרי לו הייתה היו זורקים את חבריה מכל המדרגות), אך צילו של בית המשפט בהאג מלווה אותה, שהרי להמלצותיה עלולות להיות תוצאות משפטיות –
ולכן גולדסטון אינו 'חוקר' רגיל בעלמא, שהרי החוקר הרגיל אינו מפרסם מסקנות אלא מגיש *ראיות* ש*מצא* לפרקליטות (ואצלנו מקובלת גם 'המלצה') והיא המחליטה אם 'יש' ראיות לתביעה או 'אין'.
ולכן כתבתי 'חוקר או תובע', הגדרה שממילא עונה גם למקרה של 'חוקר' כהגדרתך או למעלה מזה, ואם תואיל להציץ בהודעתי, תראה את המילים 'חוקר או תובע' בכל המקומות הרלוונטים –
כך שלטענתך עניתי:
גולדסטון הוא 'חוקר' 'כעין שיפוטי' שלפעולתו יש השלכות שיפוטיות, וכפי שכתבתי "חובתו של כל חוקר או תובע היא להציג אישום בפני הציבור *אך רק אם מצא ראיות שיש בהן סיכוי סביר להרשעה*, שהרי אחרת כל חוקר או תובע ירכז בידו כוח אבסולוטי לרדת לחייו של כל מי ש‘לא בא לו טוב‘."
—
ציטוט:
"האיש הזה הטיח בישראל האשמות, שנכון לעכשיו עדיין לא נענו בתגובה. אני אחזור על מה שאמרתי (שממנו התעלמת בתגובתך):
טחנת הקמח ובארות המים הופצצו וחוות התרנגולות נהרסה – זו עובדה."
"ישראל הרשמית לא חקרה, ולא הגיבה. מה היה על גולדסטון לעשות?"
——————————————–
על גולדסטון היה לרשום בזה הדו"ח שלו –
"לא מצאתי כל ראיה לפשע מלחמה, מאחר והמתלוננים לא הצליחו להראות שישראל תקפה יעד שלא שימש לפעילות מלחמתית –
והאשמות כידוע, על הטוען *לבסס* ולא על המתגונן להפריך:
מהחומר הגלוי שבידי הוועדה עולה שהחמאס אכן משתמש במקומות כאלה ללחימה, ובנוסף גם בבתי חולים, אמבולנסים, בתי ספר, מסגדים ואפילו במוסדות של האו"ם, אם יורשה לי להסב את תשומת הלב להצהרתו של מנכ"ל סוכנות הסיוע של האו"ם בראיון ל-CBC ולפיה פעילי חמאס מקבלים משכורות מאונר"א –
http://news.walla.co.il/?w=//607534
…ולסקירתו של יונתן ד. הלוי –
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3657863,00.html
…החושף את רמת המעורבות של החמאס באירגון ומזהה את הפעילים בשמם.
הייתי רוצה מאד לקבל את גירסת ישראל לאירועים, אך מאחר והמנדט שבידי אינו מורה ואינו מאפשר לי לחקור לא את ישראל ולא את החמאס, אלא רק את 'הטוענים לפשעי מלחמה' מכאן שמלכתחילה לא ציפתה הוועדה להבהיר את *האירועים ממש* אלא רק לבדוק באם נותר 'אקדח מעשן' בשטח, וכזה לא נמצא –
בנוסף, נאלצתי לחקור את העדים שהובאו לי תחת עינו הפקוחה של אחד הצדדים לעימות, ומעבר לאינטרס הברור של *כל* העדים שחקרתי הרי מהחומר הגלוי שבידי הוועדה עולה שגם לו חפצו להעיד לטובת ישראל לא יכלו, מאחר וקיימת סכנה ברורה ומיידית לפעולת עונשין מטעם השלטון.
ונקודה אחרונה – למרות הרצון של חלק מחברי הוועדה לרשום בדו"ח רק 'קבוצות פלסטיניות חמושות' ולא לזהות את השלטון בשמו, הריני רושם במפורש, 'החמאס', שהרי ישראל מזוהה בשמה ויש לשמור על הסימטריה.
על החתום:
השופט גולדסטון, ותשלחו לי פיצה.
———————————————
הסברתי לך גם מדוע ישראל לא השיבה וישראל גם לא תשיב על טענות הבאות בחוסר תום לב, שהרי בכך היא תפתח דלת להטרדות אישיות של כל קציןן בצבא, ולהטרדתה כמדינה בטענות שווא במראית עין, שהרי הקרב כאן הוא בדעת הקהל ולא באולם המשפט:
ציטוט:
"יש סיבה לדברים, והיא בין היתר למנוע האשמות נקמניות, קנטרניות, חסרות בסיס או למען אג‘נדה –
שהרי אחרת לא איש ולא מדינה לא יוכלו לעשות *כל* מעשה שהוא מבלי להצטרך להשיב יומם ולילה לטענות כמו ”אתה חשוד ברצח ובאונס של 200 ילדות בנות 4 – לא מצאתי ראיות לחפותך וגם לא כל כך התאמצתי למען האמת, אז עכשיו תוכיח שנתיים בבית משפט שלא“."
——————————————-
ציטוט:
"לשיטתך, זה מספיק בשביל להתעלם מן המקרה? ואתה, אתה לא רוצה לדעת שיש סיבה טובה להריסתם של המבנים הללו? "
—
כמי שמכיר את הרגישות העצומה של צה"ל לפעולותיו אני יוצא מנקודת הנחה שפשעי מלחמה מאורגנים (ברמת יחידה) לא היו בעזה –
ועדות בנושא זה ניתנה בוועדה.
ב'עופרת יצוקה' צה"ל תקף למשל גם מחסני מזון של אונר"א, בתי חולים ומסגדים מהם נורתה אש והנה אני לא עומד בבריכה של כיכר רבין ומקשיב לעמוס עוז –
אתה לעומת זאת גם לא עומד איתי בבריכה, אך נתפס דווקא לטחנות קמח ובארות מים, והמקומות ה'הומניטריים הרבה יותר' לא מטרידים אותך – מדוע זה?
ביחידות הרי משרתים 'עם ישראל' ומילואימניקים – ימניים, שמאלנים, בנים של חברי כנסת, עיתונאים, כותבי בלוגים –
לו היה צל-צילו של פשע מלחמה בעזה היו הטענות עולות *בתום לב* כבעבר, ואולי עוד יעלו – ואז יש לחקור שכן העדים חפים מאינטרס.
אחרי אינספור צעקות 'זאב, זאב' ו-'ג'נין, ג'נין' מהצד השני, תרשה לי להיות סקפטי –
***** זה המחיר שמשלם הצד המאשים בטענות שווא, תיאוריות קונספירציה הזויות בעליל ומראית עין, פעם אחר פעם, אחר פעם, אחר פעם, כשיטה – וחותר ללא הרף לפרובוקציות *****
***** זה המחיר שמשלם הטוען בחוסר תום לב, בחוסר הגינות, המתעלם מכל הסבר הגיוני ולא מוכן אפילו לוותר על האשמותיו ולשתוק שלא לדבר על להשתכנע, מול הוכחות חותכות *****
***** זה המחיר שמשלם הצד שמסרב להתנצל גם כשמתברר שהוא 'טעה' והטעה, ורק מסמן X לכישלון חלקי ואץ-רץ לקדם את מסכת השקרים הבאה ****
–
המחיר על אלו הוא איבוד אמון הציבור, ואני בתוכו – *וטוב שכך*.
ולכן לטעמי 'טענות בעלמא' אני משאיר ל'מבחן צבא העם' –
או שצה"ל יבדוק (תוך ידיעה מה יקרה אם יתגלה מאוחר יותר שהסתיר ראיות), או שהחיילים יחשפו ביוזמתם.
ועל טענות שאינן בעלמא להתבסס *בראיות לכאורה* הסותרות את גירסת הצבא –
תן לי ראיה או עד מהימן שניתן לחקור בהגינות ולאמת את גירסתו ואמינותו, ולפיהם *לא הייתה שום פעילות עויינת באותם מקומות* ובכל זאת תקפה ישראל ולא בטעות שאינה רשלנית –
ואדרוש חקירה במלוא גרוני.
אוקטובר 23, 2009 at 10:39
מגבניק: קודם כל, אני חושב שאתה כותב טוב, וכמה מהנקודות שלך הדגמת מאוד יפה (אהבתי את "מכונת הפיתות ובקבוקי הזעתר", ואת גולדסטון לעומת סטונגולד). את התגובה הלפני האחרונה אהבתי פחות, כי הרגשתי שאתה נואם על דברים שבכלל לא קשורים לוויכוח (אין לי וויכוח איתך שכתב המנדט היה אנטי-ישראלי, וגולדסטון עצמו אמר זאת גם כן).
יש לי שתי נקודות מחלוקת איתך.
1. מגבניק אמר: "ואתה כליברל עוד מקדם טענה כמו ”יש תשתית ראייתית, מכיוון ש*לא* מצאתי הוכחות שהחשוד *לא* עשה את זה“?"
ג'ו כלום אמר: "אתה מקליד את תגובותייך במחשב. אין לי ראיות ששילמת עליו [וגם אין לי ראיות שלא], ולכן אני קובע שאתה גנב ופושע, שאתה המחשב גנבת מחנות זו או אחרת, ושאתה צריך ללכת לכלא."
גם אני אענה במשל – נניח שמישהו מדווח למשטרה על רצח בדקירת סכין. המשטרה חוקרת את משפחתו של הנרצח וזו מעידה שהנרצח הוא בחור תמים וחביב. זהות הדוקר מוכחת במהרה (יש טביעת אצבע על הסכין וגם קלטת). הדוקר נלקח לחקירה ולא משתף פעולה עם חוקריו. לא היית מגיש כתב אישום נגד הדוקר?
כן, יש אפשרות שהרצח היה מהגנה עצמית. אבל איך תדע כשהחשוד המרכזי שותק? האם בגלל שלא מצאתי הוכחה שהחשוד דקר את הנרצח בתגובה לכך שהנרצח ניסה לחנוק אותו, עלי להותיר אותו חופשי?
כמובן שלא. אפילו אם נקצין את התרחיש, ונניח שהנרצח "מוכר למשטרה" והדוקר הוא ללא עבר פלילי, עדיין הייתי עוצר את הדוקר ושולח אותו לבית-משפט (לא לכלא, מר כלום!), שיוכיח שם את חפותו.
2. מגבניק אמר:
"כמי שמכיר את הרגישות העצומה של צה“ל לפעולותיו אני יוצא מנקודת הנחה שפשעי מלחמה מאורגנים (ברמת יחידה) לא היו בעזה … ביחידות הרי משרתים ’עם ישראל‘ ומילואימניקים – ימניים, שמאלנים, בנים של חברי כנסת, עיתונאים, כותבי בלוגים – לו היה צל-צילו של פשע מלחמה בעזה היו הטענות עולות *בתום לב* כבעבר, ואולי עוד יעלו – ואז יש לחקור שכן העדים חפים מאינטרס.
זה הרושם שלך מהצבא. גם אני שירתי בו, ואני קיבלתי רושם אחר. ראיתי כמה לחץ יש לכסתח אם קרתה פשלה, איך המוח מדחיק ומצדיק בשעת מעשה מעשים שבדיעבד ברור שהם לא מוסריים, גם אצל אנשים עם כוונות טובות. פגשתי אנשים גזענים שרק מחכים להזדמנות "להראות לערבים". קראתי בעיתון ובבלוגים, כמה וכמה פעמים, על מקרי התעללות שבהם החשודים יצאו ללא שריטה. לא שירתי בזמן המבצע אך קרוב משפחה שלי שירת ושמעתי את הסיפורים שלו. אין לו אומץ עדיין לספר. בינתיים יש את העדויות של "שומרים שתיקה" (אלו, אגב, לא נחשבות כעדויות שעולות "בתום לב"? מתי כן?).
אמיר אמר: "בהגדרה, לא ניתן להילחם בארגון טרור ולא לעבור על ”פשעי מלחמה“ שכן כל פעולת הטרור מכוונת לכך."
חץ בן חמו אמר: "מה ציפית שיעשו בזמן לחימה? ”עצור פוס“ כדי לשאול את הנציג חמאס המקומי אם בחלקים מסויימים של החווה הוטמנו חומרי נפץ או נחפרו מנהרות מתחת לחווה?"
דעתי? פשעי מלחמה הם רע הכרחי בהינתן שיש מלחמה. כמו שפשעים הם רע הכרחי בכל חברה מודרנית, ותאונות קטלניות הן רע הכרחי של כלי תחבורה מהירים. המלחמה בעזה היתה מוצדקת, וחמאס היה התוקפן, אך אין בכך כדי לקבוע אוטומטית שלא נעשו פשעי מלחמה. סביר שנעשו (מתחת לרמת יחידה), ועל צה"ל יש להעניש את האשמים.
אני מסכים עם אמיר שפעולות החמאס היו מכוונות כדי למקסם את האפשרות שייעשו פשעי מלחמה, ושבמצב כזה זה הסבירות שבמהלך כל הלחימה לא יעשו פשעים כאלו היא אפסית. אך על צה"ל ועלינו כמדינה לצמצם עד כמה שאפשר את התופעה הזו, והדרך לעשות זאת היא להעמיד לדין את הפושעים.
במשך שנים צה"ל מקל ומוציא בזול את עברייניו. כנראה שצה"ל חושב שהודאה בפשעים וענישה מרתיעה תפגע ב"צדקת הדרך" או במוראל של החיילים. אולי זה נכון. אבל ההתעלמות הזו גם מעודדת נורמות פסולות וגם יוצרת וואקום שלתוכו נכנסה משלחתו של גולדסטון. גם מבחינה מעשית וגם מבחינה מוסרית היה עדיף אם צה"ל היה חוקר בצורה רצינית את העבירות (גם כאלו שלא מופיעות בדו"ח) והפשעים לכאורה, ומעניש את האחראים.
וכעת, מאחר שגולדסטון כבר פרסם את הדו"ח שלו, המינימום הוא לפחות להפריך את מה שאפשר להפריך.
אוקטובר 23, 2009 at 15:04
יוני,
זו הנקודה: צה"ל צריך למצוא את הנאשמים ולהעניש אותם, אבל מצד שני אתה מוצא ש"צה'ל מקל ומוציא בזול את עברייניו" וזו לדעתי טענה גורפת שקצת בעייתית להוכחה. מי שחוקר את הדברים הם מצ"ח, ויש הבדל ענק בין אם אני מבריז מהבסיס ושופט אותי איזה קצין שהוא מכיר קרובים שלי ואז הוא נותן לי עונש של קנס סימלי, לבין בית משפט צבאי מלא עם קטגור וסנגור עם מערכת משפט שבמקרים רבים השופטים הם שופטים אזרחים במילואים, ואני לא מכיר כל מיני "הנחתות" לשופטים לשפוט לקולא או לחומרא. יש חש"צ שאמור להיות נהיר לשני הצדדים..
החשש של צה"ל הוא בעצם החשש של הקצינים והחיילים: נניח שאני סרן במיל' שהשתתף בעופרת יצוקה, אז בגלל גולדסטון אני יכול בטיול הבא שלי למצוא אותי בסופו תחת סורג ובריח בגלל כל מיני שקרים וצביעות של פלסטינים והחמאס ולפשעים שלא אני עשיתי.
יוני 15, 2010 at 23:14
זהו האתר שבוא תוכלו ללמוד הרבה נגד מי ואיך אנו נלחמים
http://www.terrorism-info.org.il/Hebsite/home/default.asp