אוקטובר 30, 2009
הכשל המוסרי של הפוסט-ציונות
מתוך ראיון שערך טל פלקון עם אלכס יעקובסון בעיתון הסטודנטים "תזה".
"אין איש בעולם – גם אלה המותחים ביקורת על המשטרים הערביים על הפגיעות שלהם בזכויות המיעוטים – שאומר שלא לגיטימי שסוריה, או המדינה הפלסטינית העתידית, יגדירו עצמן כמדינות ערביות (ומובן שחוק היסוד של הרשות הפלסטינית אכן כולל הגדרה כזאת, כמקובל במדינות ערב). המפלגות הערביות בכנסת, כולן תומכות בהגדרה של המדינות הערביות ככאלה וגם בעיקרון של אחדות ערבית. אין על זה שום ויכוח. איך יכול להיות שהרוב הערבי במזרח התיכון רשאי להגדיר כערביות את כל המדינות בהן הוא רוב, אבל המיעוט היהודי באזור אינו רשאי לעשות זאת במדינה שבה הוא מהווה רוב? האם עמדה כזאת היא עמדה שוויונית ואוניברסאלית?"
עוד בראיון על לאומיות, פוסט-לאומיות, איחוד אירופה והזכות להגדרה עצמית. תודתי לניר רייזלר ולעיתון "תזה" על הרשות לפרסם את הראיון גם כאן במלואו. עוד מאמרים על ציונות ופוסט-ציונות מרוכזים בעמוד "הציונות ומתנגדיה".
נובמבר 14, 2009 at 21:44
ונניח היטלר היה מעביר את חוקי נירנברג בדמוקרטיה מלאה האם אז זה היה מקבל הכשר מוסרי?
נובמבר 14, 2009 at 22:33
מאת עידו לם:
נובמבר 14, 2009 at 21:44
"ונניח היטלר היה מעביר את חוקי נירנברג בדמוקרטיה מלאה האם אז זה היה מקבל הכשר מוסרי? "
—
למוסרו של מי אתה מכוון? – השיפוט המוסרי של כל אדם יכול להיות (וסביר שיהיה) שונה.
נובמבר 15, 2009 at 10:30
זה הבעיה שאין מוסר אוניברסלי וכול תועבה יכולה להיות מוסרית בעיני כול מיני ארחי פרחי.
נובמבר 15, 2009 at 10:56
מאת עידו לם:
נובמבר 15, 2009 at 10:30
"זה הבעיה שאין מוסר אוניברסלי וכול תועבה יכולה להיות מוסרית בעיני כול מיני ארחי פרחי. "
—
הבנתי.
ולכן אתה דורש שנקבל את המוסר *שלך* כעל-מוסר אוניברסלי –
וההוכחה שלך לכך שאתה בניגוד לאחרים אינך 'מין של ארחי פרחי' בעצמך היא…?
נובמבר 15, 2009 at 12:33
עידו, אולי אפשר לצאת ממיטת הסדום שנכנסת אליה. תסתכל על ההיסטוריה של ארה"ב (לא מתוך הערצה עיוורת, אלא כי זו דוגמא טובה). לפעמים אפשר ללמוד יותר על עקרונות מתוך המציאות מאשר ההיפך
1) הדמוקרטיה האמריקאית הושתתה מראשיתה גם על העקרון של זכויות אדם.
2) היא בוודאי לא היייתה נטולת מוסריות, שהרי ההצדקה להקמתה הייתה יצירת איחוד "מושלם יותר".
3) הייתה בה עבדות של שחורים.
4) העבדות הייתה נושא למחלוקת פוליטית, ויכוח ציבורי (בזכות חופש הביטוי), ופשרות פוליטיות מרגע שהוקמה ארה"ב.
5) בית משפט העליון קיבל החלטות בעד עבדות
6) מתנגדי עבדות השתמשו באלימות שנויה במחלוקת כנגד בעלי עבדים.
7) ערב מלחמת האזרחים המחלוקת הייתה בין נשיא שנבחר ברוב (לצפון היה יתרון דמוגרפי) ושהצדיק את ההתנגדות לאלימות על בסיס עקרונותיה ההומניסטיים של המדינה האמריקאית ועל בסיס ההזכות של הממשלה הפדרלית לכפות את העקרונות האלה על מדינות ההדרום, והיו דרומיים שהצדיקו את עמדתם על בסיס עקרונות חוקתיים אחרים של אותה שיטה (עצמאות המדינות, הזכות להיפרד מהאיחוד, וזכויות האדם לרכושו), ועל בסיס היותם הרוב הדמוקרטי במדינותיהם (בין השאר כי לשחורים לא הייתה זכות הצבעה)
8) פרצה מלחמה ברוטלית (ראה דמוקרטיה/אלימות), שבמהלכה לינקולן ביטל זמנית את הזכות החוקתית ההביאס קורפוס.
9) אחרי המלחמה קונגרס שבו לא היה יצוג לדרום קיבל החלטות שנכפו על הדרום ושנתנו זכויות לשחורים.
10) סחר-מכר פוליטי הוביל למערכת חוקים בדרום שנועדו למנוע משחורים להצביע וושייצרו את מערכת ההפרדה גזעית.
11) האנשים שנאבקו עבור זכויות לשחורים הצדיקו זאת על בסיס העקרונות ההומניסטים שעמדו ביסוד הדמוקרטיה האמריקאית.
12) הם פנו לבית המשפט העליון אשר קיבל החלטה אקטיביסטית מאד להפוך החלטה קודמת ולבטל את ההפרדה הגזעית בבתי הספר. וחיילים של הצבא הפדרלי כפו אותהה על אזרחיהם (הלבנים) של מדינות הדרום.
13) הם השתמשו בהפרת חוק מכוונת, כלומר מרי אזרחי, אבל לא אלימות, כדי להיאבק בעד זכויות שחורים (שעדיין לא הייתה להם זכות בחירה) ולהפעיל לחץ על הממשלה.
14) בסופו של דבר החלק המשמעותי של השינוי שהבטיח את זכויות השחורים התרחש בקונגרס ועל ידי הנשיא כתוצאה מתהליך פוליטי.
15) דבר נוסף ששנוי במחלוקת בהקשר זה הוא רעיון האפליה המתקנת לשחורים, שמתנגדיו טוענים שהוא נוגד את עקרון השוויון.
16) התרחש תהליך חינוכי בחברה האמריקאית (בין השאר בזכות חופש הביטוי, אבל גם בגלל תהליכים שלו היו תוצאה מרצון העם אלא מפעילות של אליטות שהשפיעו על החינוך)
17) וכל זה הוביל לברק אובמה.
מה אפשר ללמוד מכל זה?
קודם כל שזה נושא מורכב ורב פנים. לא מדובר פה במשוואה מתימטית בינארית שבה הברירות הן או עקרונות מוסריים או דיקטטורה של הרוב, או דמוקרטיה או לא-דמוקרטיה. היה פה תהליך שהתרחש בתוך מערכת דמוקרטית שבמהלכו היא נהפכה ליותר דמוקרטית. זה היה תהליך שבו שלטון העם וזכויות הפרט התקיימו זה לצד זה. זה לא היה תהליך נקי ומושלם שבו העם פשוט השתנה, היו עבדות ומלחמת אזרחים, מרי אזרחי וסחר ומכר פוליטי.
נובמבר 15, 2009 at 12:38
שכחתי גם לציין שבמהלך כל הסיפור הזה על עבדות וזכויות שחורים מילאו אנשי דת ומוסדות דתיים תפקיד חשוב בשני הצדדים של המחלוקת, מה שמלמד משהו על היחס בין דת, מדינה ופוליטיקה.