• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=555
• תגובות ב-RSS

20 תגובות לפוסט ”הבלוג של שגיא – שבאה לוועדת הכנסת לדיון על הפללת לקוחות הזונות“

1. מאת יוסי:
   

   ינואר 23, 2010 at 16:59

   גדי טאוב, אתה ממשיך ומטשטש את העמדה שלך. האם אתה רוצה להגן על הזונות רק כי החוק יגרום להן לרדת למחתרת ולהסתכן במחלות ואלימות קשות יותר מבהווה, או גם בגלל שזכותן של נשים למכור זיונים אם זה מה שבא להן?

2. מאת פנחס:
   

   ינואר 23, 2010 at 19:50

   פעם עיקרון העל של הפמניסטיות היה שרק הנשים מחליטות מה לעשות בגופן. ורק הנשים,אישה אישה מגדירות את זהותן. עכשיו עיקרון העל של הפמניסטיות השתנה והוא אומר שרק הפמניסטיות מחליטות מה תעשינה הנשים בגופן. ורק הפמניסיות מגדירות את הנשיות.
   אחרי שהפמניסטיות החליטו שהגבריות בעצם טבעה היא שלילית וכינו את הגבריות מצואיסטיות. לא מצא חן בעיניהם שחלק מהטבע הנשי המתבטא אצל חלק מן הנשים הוא הזנות. הרי רק הטבע הגברי לדעתם הוא שלילי והטבע הנשי הוא מושלם. ולכן אם יש זונות הרי הם זונות נגד רצונן. ואם הן רוצות זאת ועומדות על דעתן שהן חפצות בכך אזי הפמניסיות שהן גם שמאלניות שולפות מן הגרוטאות הקומוניסטיות את הרעיון על תודעה מסולפת ואומרות שתודעתן של הזונות שלא מוצאות כל פגם בעבודתן היא מסולפת,והן צריכות לעבור חינוך מחדש בגולאג הנקרא סלעית.
   כל הדברים האלה נכתבים מתוך העמדה החילונית שמאלנית ליברלית.
   ברור שכאדם מסורתי אני שולל את הזנות. את הזונה ואת ההולך אליה.ויודע שבחברה פחות או יותר פתוחה התערבות של החוק בענין זה רק מירעה את המצב

3. מאת אג:
   

   ינואר 23, 2010 at 22:08

   יוסי:
   מה רע ב-"גם וגם"? שתיהן סיבות טובות.

4. מאת אשר מאזור המרכז:
   

   ינואר 23, 2010 at 22:34

   יכול להיות שאני אדם מיושן אבל אני מוכרח להודות שבתאכלס, אין לי שום הערכה לזונות, וגם אין לי עניין מיוחד בתנאי עבודתן או בתירוצים ובסיבות שהן מספרות לעצמן ולאחרים על איך שהן הגיעו לעיסוקן זה. לכן אני מתקשה להבין את העניין הרב שאתה מוצא בנושא.
   ואם אני כבר כאן, הייתי רוצה למחות על איך שהתקשורת מתעלמת מהנושא של ילדי תימן.

5. מאת שירי:
   

   ינואר 24, 2010 at 0:16

   גם אני תוהה.

6. מאת מגבניק:
   

   ינואר 24, 2010 at 8:19

   ציטוט מתוך אותו בלוג:

   "היום כמו בעבר קימת זנות גברית היא אינה פחותה או נחותה מהזנות הנשית היא פשוט הרבה פחות ניראת לעיין ,הרבה יותר חסויה , הרבה יותר שקטה.

   ואציין עוד עובדה שכואב לי נורא שאני בכלל מגיעה להשתמש בה כי היא מגעילה – זנות ילדים אם נבדוק נגלה שהמרחק באחוז הילדות לאחוז הילדים שמגיעים (ושרק אלוקים יעזור לנו על הזוועה הזו שבנו) לזנות הוא קטן וזהה להפרש בן כלל הנשים לכלל הגברים בעולם (מגעיל אבל הייתי חייבת) ומה שאני בעצם מנסה לומר בפשטות הוא את הדבר הבא:

   פשע הוא פשע ,מכה היא מכה, כאב הוא כאב, לא משנה אך ננקד אך נכתוב או אם נדבר על זה אפשר לזכור כי בעברנו נהגנו כך עם הקהילה ההומו לסבית עד שהבנו כמו שאלפי אמר אז בבלי סודות הומו נשאר הומו (מקווה שהבנתם אותי , ושלא הייתה פה כל פגיעה באיש ואם כן אנא קבלו את התנצלותי) וזנות נשאר זנות וזונה נשארת זונה לא משנה מהו איבר המין שלה !!!!!!!!!!!

   רוצים להצליח , רוצים לשנות ? אנא מכם חדלו מהפרדה הטיפשית והלא מבוססת הזו אם זנות היא התגלמות הרע בעינכם, דעו המין האנושי סובל ממנה לא המין הנשי ! ואם זנות היא התגלמות הטוב והליברליות והחופש בעינכם, דעו לכם זהו המין האנושי שככול הנראה התפתח והתקדם !"

   –

   זו נקודה חשובה:

   אני לא יודע אם הנתונים באמת תומכים בטענה, אבל הסטריאוטיפ שעולה כל הזמן בדיונים הוא של אשה הכלואה בידי סרסור אלים, וכשהסרסור היא נקבה (בדימוי) היא רק 'מאדאם' לא אלימה כביכול –

   ייתכן וזה גם בזנות הגברית כך, אבל לא נתקלתי עדיין בשום דיון בנושא בסטריאוטיפ של גבר זונה הכלוא בידי סרסור/ה אלים/ה:

   אבל גם ללא התמיכה של נתונים בנושא – ממילא *גם קיומה של תופעה כזו וגם אי קיומה* 'בשטח' הרי היו מעלים טיעונים משמעותיים בדיון לשני הכיוונים (בעד איסור הזנות ונגד האיסור) –

   לכן העדרו הכמעט מוחלט של דיון בין אם בזהות ובין אם בשוני של מאפייני הזנות הגברית והנשית הוא משמעותי בפני עצמו, ואמור לגרום לנו להרים גבה אם לא שתיים.

   אם מישהו מכיר נתונים בנושא ויכול להפנות אליהם, אשמח ללמוד.

7. מאת יוסי:
   

   ינואר 24, 2010 at 11:10

   לאג: לא אמרתי שגם וגם רע. למעשה, אין לי ספק שגדי והאחרים מחזיקים בטענה הראשונה (הם לא רוצים חוק שיאמלל את הזונות יותר משהן אומללות היום), אבל אני לא מרוצה מכך שזה מסתיר את השאלה אם הם תומכים גם בטענה השנייה (זכותן של נשים למכור זיונים אם זה מה שבא להן).
   .
   אני פשוט מחזיק רק בטענה הראשון מתוך אמונה (אולי מוטעית) שרוב הנשים העוסקות בזנות נפגעות מכך נפשית לפחות כמו קורבנות של אונס, ולכן אני חושב שזנות היא תופעה שיש להקטין את ממדיה ככל האפשר. לדעתי חשוב מאוד להבין מה עמדת גדי ואחרים בקשר לסוגיה הזו, כלומר האם הם חושבים שזכותן של נשים למכור זיונים אם זה מה שבא להן והאם זה אומר שהם לא חושבים שרוב הנשים העוסקות בזנות נפגעות מכך נפשית לפחות כמו קורבנות של אונס. לדעתי זו שאלה מרכזית, ולכן אני חוזר עליה בדיונים כאן שוב ושוב.

8. מאת מיכה:
   

   ינואר 24, 2010 at 11:47

   "כלומר האם הם חושבים שזכותן של נשים למכור זיונים אם זה מה שבא להן והאם זה אומר שהם לא חושבים שרוב הנשים העוסקות בזנות נפגעות מכך נפשית לפחות כמו קורבנות של אונס."

   זכותם של נשים למכור זיונים אם בא להן. זה עניין עקרוני שאי אפשר לוותר עליו.

   חובתה של המדינה היא להגן על נשים בכלל מאונס כמירב יכולתה, ואם מישהי נאנסת, לתפוס את האנס ולשלוח אותו לשנים מאד ארוכות לכלא. כמו כן על המדינה לספק סיוע נפשי לנפגעות מאונס.

9. מאת גדי טאוב:
   

   ינואר 24, 2010 at 20:00

   בעיני הטענה הראשונה מספיקה כדי להתנגד לחוק. אשר לשנייה, קשה לי לומר שיש לי תשובה פשוטה, מפני שזנות היא הרבה דברים, וגם כשיש בה פגיעה עצמית, אני לא משתכנע שהחוק הפלילי הוא האמצעי לטפל בשאלה הזאת, או שהפקעת ריבונותו של אדם על גופו, ובעצם גם על נפשו, תפתור את הבעיה. זה דומה במובן מסויים לניסיון לאסור שתיית אלכוהול. למרות הטענה, הנכונה כשלעצמה, שלפחות חלק מן השותים פוגעים בעצמם (במקרה של אלכוהול חלקם הורגים את עצמם ממש), הרי שהניסיון לטפל בבעיה על ידי איסור בחוק לא מנע את הנזקים, רק הגדיל את תחום השליטה של אירגוני פשע.
   אני לא משתכנע שאין זונות שבוחרות בזנות בדעה צלולה, אבל בכך אין כדי לומר שאין מי שבוחרות שלא בדעה צלולה – למשל נרקומניות. ואם רוצים לעזור לאלה הדרך איננה הפללה של הזנות (ולא משנה את מי מפלילים, זה דוחק את הזנות לתחום הפלילי בכל מקרה), אלא, קודם כל, להתחיל מלהאבק למען הרואין במרשם, ויחד איתו תוכניות עזרה שמציעות אלטרנטיבה.
   וככלל, אולי כדאי להקשיב למה שאומרות הזונות עצמן, ורובן, עד כמה שאני יכול לראות, מוחות בכעס על חקיקה מהסוג הזה, ועל הרטוריקה הנלווית המתארת אותן כקורבנות בלבד. אפשר להבין מאיפה זה בא: הספרות הקרימינולוגית והפסיכיאטרית של שנות השמונים של המאה העשרים תיארה את הזונה כבעלת נפש מעוותת וחולה. השיח הקורבני שתפש את קידמת הבמה בשנות התשעים מתאר את הזונה כמי שנפשה עוותה בידי אחרים, אבל התוצאה זהה: נפשה מעוותת, והיא פחות מסובייקט הרשאי לבחור בעצמו את דרכו. התוצאה היא פיחות ביכולת לסייע למי שרוצה לצאת מן הזנות. אדם לא ניגש בקלות לבקש עזרה ממי שמתארים את מה שבעיניו הוא בחירה – כמחלה; ואותו עצמו כמסכן נטול רצון. רק לא מזמן התארגנו הזונות העובדות בדירות באזור התחנה המרכזית וכתבו מכתב למשטרה, ואחד הדברים שהן התעקשו עליו היה לומר שהן "נשים חזקות ועצמאיות" שבחרו בעצמן את דרכן. במקביל הן תיארו מצוקה כלכלית שהובילה אותן לזנות. אבל בלט במכתב העלבון מתאורן כקורבנות חסרות יכולת להחליט. אז אם רוצים לעזור לאדם לבחור בחירה יותר טובה, אולי עדיף קודם כל להסכים שהוא עצמו זכאי לבחור לעשות בגופו כרצונו, ואחר-כך לפתוח בפניו אלטרנטיבות אחרות. לא להכריז עליו כנטול בחירה ואז לצפות שהוא יבקש עזרה.
   אמרתי דברים ברוח זו בוועדה בכנסת. והיה ברור שזה לא משהו שהוועדה רוצה לשמוע. היא רצתה תמונה בשחור ולבן, עם אשמים ברורים וקורבנות ברורים, וזיהוי של כל הזנות אך ורק עם הפרספקטיבה הקורבנית. היה בולט לעין, למשל, שהוועדה (למעט ח"כ מרינה סולודקין) לא רצתה לשמוע את שתי הזונות שכן טענו שהן בחרו במקצוע בדעה צלולה – שגיא וליעד. קטעו אותן, כעסו עליהן, ודרשו מהן שוב ושוב לספר "חוויות אישיות" מהסוג שהוועדה רוצה לשמוע. כלומר כמה זה נורא להיות זונה. לא מפליא שהן יצאו מתוסכלות.
   בקיצור, השתובה שלי לשאלה השנייה היא ארוכה ואני לא חושב שהחוק הפלילי הוא הדרך לגשת אליה. מעבר למישור המעשי, הפגיעה הממשית בזונות שהחוק יגרור, במישור הסמלי יש כאן העמקה של זיהוי הזנות עם קלון, עם אי-שפיות, עם חוסר לגיטימיות, וזה יוצר ניכור בן הזונות לבין מי שמבקשים, לעתים קרובות בכנות, לסייע להן.

10. מאת הזונה שגיא שרה שלו:
    

    ינואר 25, 2010 at 10:13

    איש יקר אתה מר טאוב , פשוט איש יקר !!!
    אמת ויציב כל מה שאמרתה רק רציתי לחדד נקודה אחת שכולם שוכחים:
    אני בעיקרון מוגדרת כילדה טובה. בנוסף לעסוקי בזנות אני גם עובדת בעבודה שנחשבת רגילה (אינטרנט), הזנות היתה לפרקים בחיים העיסוק המרכזי בהעדר כל עיסוק אחר, אך משנמצא עיסוק נוסף הפכה הזנות לעסוק משני שמטרתו הינה להשלים הכנסה משום שעבודות המוגדרות רגליות או נורמטיב יות לא מגבות עצמן במשכורות נאות כי אם בשכר מינימום. הווה אומר שכרגע אני כרבות מהנשים שאני מיצגת מוגדרות כילדות\נשים טובות כלום אן לנו כל מגיע רציף או שאינו חד פעמים (הרבה חד פעמי) עם המטרה או אם לדיק המשטרה לא אמורה לפגוע בנו או להתקרב אלינו יותר מדי -הקשר שלנו לעולם העבריני הוא לא משהו קיים אלא משהו שנוח לכולם לחשוב שיש לנו כי זה יותר נטפס גם נוח לחשוב שכל הזונות מקשה אחת בעוד שלא כי זנות בשפת הרחוב היא הכול מזו העובדת פעם בשבוע לזו העובדת כל השבוע לזו העובדת כל דקה על מנת להכניס לעצמה מנת סם מ,
    אך לא כך הדבר ,
    לא כל הזונות מקשה אחת , צורות שונות לה (לזנות), כשם שצורות אנשים שונה וכשם שלא כל האנשים בעולם מיקשה אחת , החוק הזה רק יעצים את העברינות בעולם הזנות ומי משם כמוני שכרגע חייה חיים נורמטיבם לגמרי תדחף נגד רצונה אל עולם הפשע ואל העברינות דבר שכרגע מאוד מפחיד אותי יותר מהכול !

11. מאת מיכה:
    

    ינואר 25, 2010 at 12:50

    נראה לי שהשאיפה האידיאלית שלנו כחברה צריכה להיות להגיע למצב (או לפחות להתקרב יותר למצב) שבו התנאים הסוציאלים, המערכת הפלילית, החינוך, ההתמודדות עם סמים ובעיות נפשיות, יהיו כאלה שאם יהיו זונות (ואולי לא יהיו בכלל), הן לא יהיו זונות בגלל אחת מהסיבות הללו אלא רק בגלל רצון חופשי. זה כמובן אידיאל בלתי ניתן להשגה במלואו, אבל זה נראה לי הכיוון היחיד שכולל גם נאמנות לעקרונות ליברלים וגם אכפתיות חברתית.

    —————
    "משום שעבודות המוגדרות רגליות או נורמטיב יות לא מגבות עצמן במשכורות נאות כי אם בשכר מינימום."

    השאלה היא כזאת: האם בחברה שלנו, היכולת של אנשים להרוויח כסף ממשכורות בעבודות רגילות היא כל כך בלתי מספקת שאין להם ברירה אלה לעסוק בזנות? במקרה כזה חוק שכר המינימום לא ממלא את המטרה האמיתית שלו. או שיש אנשים שבוחרים בזנות בגלל שהם רוצים יותר ממשכורות רגילות, למרות שבאותה מידה הם היו יכולים לבחור להסתפק במשכורת רגילה?

    אם התשובה הראשונה נכונה, זה מחזק את התדמית של הזונה כאישה שפועלת מתוך חוסר ברירה כלכלית, ולא מתוך רצון חופשי. זה עדיין לא מצדיק בהכרח את הגישה שהופכת זנות לבלתי חוקית, אבל היא בהחלט מציבה אתגר חברתי שצריך להתמודד איתו אם אנחנו רוצים להתקרב למצב שבו הזונות היחידות שיש הן זונות מבחירה.

    —————-
    "החוק הזה רק יעצים את העברינות בעולם הזנות ומי משם כמוני שכרגע חייה חיים נורמטיבם לגמרי תדחף נגד רצונה אל עולם הפשע ואל העברינות דבר שכרגע מאוד מפחיד אותי יותר מהכול !"

    אני חושב השאיפה של התומכים בחוק היא שהפחד מפני עולם הפשע ידחוף אותך לעזוב את הזנות ושזה ידחוף את הקליינטים להימנע מללכת לזונות, ככה שיהיו פחות זונות בסך הכל.

    זה הנחה דומה לזו בקשר לליגליזציה של סמים. המתנגדים חושבים שכאשר סמים לא חוקיים זה מרתיע יותר אנשים מלהשתמש בהם, ולכן יש פחות מסוממים וסוחרי סמים שהמשטרה צריכה להתמודד איתם. תומכי הלגליזציה חושבים שאם סמים יהיו חוקיים אז יהיה יותר קל להתמודד עם הרעות קשורות לסמים, ויהיה פחות קשר בין סמים לפשע.

12. מאת ילנה:
    

    ינואר 28, 2010 at 0:18

    לדעתי כמה שלא נאסור על התופעה הזו מבחינה חוקית, אנחנו לא נתקדם יותר מדי, ההפך, כמה שנאסור יותר, יהיו יותר קורבנות הזנות, שיועסקו בכוח, שיקחו להם דרכונים, יכו ויסממו אותם. לעומת זאת, אם נאשר את הזנות בארץ, נוכל גם לפקח על העניין, גם למנוע את התפשטות המחלות ואת הסתננות לא חוקית לארץ וגם לעזור לאלו שבאמת צריכים עזרה.
    לא רק זה, גם המדינה יכולה להרוויח מהחוק. קודם כל, ברגע שהעבודה הופכת לחוקית, הזונות והלקוחות שלהם יצטרכו לשלם מסים. וגם, המשטרה תוכל להתעסק בדברים הבאמת חשובים. לא נצטרך יותר להקים יחידות משטרה שלמות בשביל לחימה בזנות.
    אמנם יש בעיה עם זה. החוק לא יעבור בכנסת. אנחנו לא גרים באמסטרדם ,אלא במדינה דתית.

13. מאת יוסי:
    

    פברואר 1, 2010 at 18:20

    גדי,
    תודה על התשובה.

14. מאת יוסי:
    

    פברואר 7, 2010 at 17:36

    אני מניח שאתה רוצה גם להתיר רצח על כבוד המשפחה, איזור על נשים לשבת בחלק הקדמי באוטובוסים ציבוריים, ברית מילה לנשים וכדו' שהרי בכל אלו הנשים רוצות שהמצב ישאר כמות שהוא, אז מה אם זה פוגע בהם?!

15. מאת מגבניק:
    

    פברואר 8, 2010 at 1:08

    מאת יוסי:
    פברואר 7, 2010 at 17:36

    "אני מניח שאתה רוצה גם להתיר רצח על כבוד המשפחה, איזור על נשים לשבת בחלק הקדמי באוטובוסים ציבוריים, ברית מילה לנשים וכדו‘ שהרי בכל אלו הנשים רוצות שהמצב ישאר כמות שהוא, אז מה אם זה פוגע בהם?! "

    –

    טענת הנזק כביכול נידונה בהרחבה כאן:

    http://www.gaditaub.com/hblog/?p=553

    והתוצאה היא שזנות לא גורמת נזק ודאי, והזונות שכן נפגעות ממילא מוגנות ע"י החוק הפלילי ובכללו החוק נגד סחר בבני אדם –

    ולכן על פי חוקי היסוד חקיקה שכזאת תהיה לא חוקתית, מאחר והיא פוגעת בזכויות הזונות (אלה שלא נפגעות) לעסוק במקצוען, ומכאן שהיא כפייה:

    זאת מאחר וטענת 'יש להגן על הפרט מעצמו' היא התירוץ הפופולרי ביותר לכפייה –

    אם תכשיר אותה תיאלץ לקבל כלגיטימיות גם את חקיקות השמרנים/דתיים (כ)שיעלו לשלטון, בבואם 'להגן' עליך מסכנות האלכוהול למשל, או תרבות המועדונים, השמנה או הומוסקסואליות, לבוש לא צנוע, או סתם מהסכנה שבלטייל אחרי חצות.

16. מאת סמדר:
    

    פברואר 23, 2010 at 19:55

    לגבי הנזק שבזנות, ובכלל על הזנות מנקודת מבט מציאותית ולא מיפה-

    http://www.notes.co.il/gur/53829.asp

    ועוד על תפיסת הנזק –

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/975/759.html

    ראוי להקשיב גם לנשים החזקות שיצאו ממעגל הזנות. משום מה תיאורן את המציאות שגדי ואחרים מתארים – היא כל כך שונה ומזוויעה.
    ואפילו יש נשים וגברים שבוחרים בזנות – יש להלחם בתופעה למען אלו שהגיעו לשם מתוך כורח וניצול. ככל הנראה הם הרוב המכריע.

    אנא, קיראו את הספר של ענת גור " מופקרות". קיראו רק חלק קטן מהעדויות בו. נראה כיצד תדברו.

17. מאת הזונה שגיא שרה שלו:
    

    פברואר 25, 2010 at 16:28

    אמרי לי יקרתי , מתי חקרו אתכן לאחרונה ?
    מתי קבעו כי אתן לא סובלות ממה שאתן אוהבות להשליך עלינו

    ועוד דבר עצרת לחשוב פעם מה הנזק שעושה החיבור שאת עושה בן נשים שרוצןת להמשיך בדרכן כזונות לאילו שלא ?
    אן גרוע ממנו הרי הוא מקטין את החוויה של אילו שבאמת לא מעונינות להיות שם ומוחזקות בכוח , הרי הוא גונב לי את הזכות הבסיסית שלי להגדרה עצמית
    והגרוע מכל הוא הופך את המשטרה לעצלה הרי משנקבע שכולנו לא רוצות להיות שם לא משנה לשוטרים למי הם מציקים , הם לא חוקרים ולא מחפסים את אילו שבאמת נפגעות שבאמת רוצות עזרה הם רק מפריעם למי שלא באמת מפריע לה או שרוצה בעבודתה כמוני לדוגמה .
    החוצפה וההתנשואות שלך לקבוע כי אני חולה או סובלת מתסביכים פוסט טראומתים כאילה ואחרים רק מראה שאסור להתיחס לדבריך
    הרי כפי שכבר צינתי אן כל האנשים בעולם מקשה אחת כשם שלא כל הזונות מקשה אחרת ,
    החוצפה של ענת גור ושל אחרות להניח שאם יש אישה שהיא מינית אקטיבית אז זה מחזק או משליך על אונס היא לא יותר מבורות ופרמיטיביות .
    החוצפה להניח שכולנו אחת ושצרכינו דומים בעצם מחזקת את הפטריאכליה או אך שאתן לא אוהבות לקרא לזה , ועל מנת לחזק זאות אחזור על עצמי שוב בפעם המילון ממה שאחרות עלולות למות יהיו כאילה שיפרחו וממה שאחדות יפרחו יהיהו כאילה שימותו לא כולם יכולם להיות עורכי דין ולא כל אחת יכולה להיות זונה לא כולם יכולם להיות פקידים כשם שלא כולם יכולים לעבוד בבניין כל אחד ומגבלותו , ויכולותו .
    ואם כבר משהו ממכם קורא את המחקרים הדי לא עניניים של הגברת ענת גור שיקח נא בחשבון שהוא מגבה סרסורית או מאדאם אך שנוח לכם שאת המוניטין שלה , ואת כספה הרוויחה ממחקרים על זונות כלומר היא חייה על ריווחי זנוה (יש חוק נגד זה לא ?)
    בנוסף שרוב הזונות ורוב מחקרה של ענת גור נעשה בתוך כותלי בתי הסוהר והרי שאן חוק נגד זנות אז מה עושות שם זונות כנראה שהיא שכחה לצין שיש עוד כמה מאפינים שמקשרים בן הנשים אותן חקרה כי זונות לא מגיעות לכלא , נרקומניות ופושעות כן !!
    בנוסף על כך שבדיעבד הכול נראה אחרת , לא כן ?
    שום מחקר שחוקר דברים רק בדיעבד אינו מספיק עיניני כי אם היתה רוצה הגברת גור יכלה לבוא למשכננו ולחקור אותנו מעיין למה לא נעשה הדבר ?
    אולי כי הינו גובות על זה תשלום ?
    אולי כי אז הממצאים לא היו ממש אחרידים כמו שהיא אוהבת לטעון ?
    ואולי ………..
    מה שבטוח הוא שמענין יהיה לשמוע את התשובה לשאולות הללו

18. מאת הדר:
    

    אפריל 30, 2010 at 19:30

    גברת שרה שגיא,
    שאלת המון שאלות והטחת המון האשמות, אך מה שברור יותר מכל מכל אלה הוא שלא טרחת לקרוא את הספר עליו מדברת סמדר. כי אז רוב שאלותיך היו נענות.

    מהיכרותי עם הגברת ענת גור, אני יכולה לומר לך בביטחון שאת כספה, כפי שטענת, ממש אינה מרוויחה ממחקריה, רוב המחקרים נעשו במסגרת פרטית או במסגרת לימודית. ענת בעיסוקה היא מטפלת פסיכותרפיסטית בנשים בכלל ובנשים נפגעות תקיפה מינית באשר הן, למיטב ידיעתי טיפוליה בזונות הן במסגרת שיקומית בלבד, כך שהציניות בעניין הזה ("היא חייה על ריווחי זונה, יש חוק נגד זה לא?") אינה במקומה!.

    זונות שהגיעו לכלא לא מגיעות בשל היותן זונות. לרוב במסגרת חייהן האומללים, שימושן בסמים (קלים עד קשים) ובשל מצוקתן הרבה נקלעות למצבים פליליים, מה גם ששימוש בסמים בלבד למיטב ידיעתי אינו חוקי וגורם מספיק כדי להכנס לכלא. שוב, תקראי אפילו קמצוץ מהמחקר וכבר יוארו עיניך.

    אגב, מהיכן הסקת את עניין גיבוי הסרסור ממין נקבה או ה"מאדאם" לדבריך? נשמע לי כמו האשמת שוא שאינה במקומה!

    את טוענת שאותך מעולם לא חקרו. נתחיל מכך שרמיזתך על כך שאולי גברת גור נמנעה מלחקור אותך ספציפית נובעת משיקולים כספיים – חזרי לפסקתי הראשונה והסירי ספק מליבך. מאידך התרסתך לגבי לקיחת תשלום עבור השתתפות במחקר שיכול רק לתרום לך מעלה תהיות, אבל נניח לזה. מעולם לא נטען כי נשים כמותך אינן קיימות, אלא כי אינכן רוב. אני יכולה לומר לך בבטחון שכל זמנה של גברת גור המוקדש לתחום הזנות נובע מגישתה והיכרותה עם מצוקתן של זונות וטיפול בהן (אם כי שוב, לא רק בהן) במשך עשרות שנים, כל רצונה הוא להיטיב עימן ולא כפי שאת מנסה לטעון או לצייר את דמותה.

    אינני מכירה אותך, אך אישית אני חושבת שזנות, בלי קשר לרצון לעסוק בתחום או לא, הוא מקצוע קשה. קשה במובן הפיזי אך בעיקר הנפשי. תוכלי לבוא ולטעון שאין לך שום בעיה לשכב עם מספר גברים מסוים ביום. לצורך העניין גם גבר אחד ביום כאשר כל יום מדובר בגבר אחר נראה בעייתי בעיני. אמנם אם את בוחרת בזה זהו עניינך בלבד, אולם בודאי לא תוכלי להתעלם מהבעיתיות של העניין והשפעתו עליך. בכל מישור. לטעון שיש כאלו ש"יפרחו" מהעיסוק הנ"ל… על מי את עובדת? וגברים: אתם באמת מאמינים בזה? בכנות?

    לסיכום, אם הנושא כל כך בעוכרך, הקדישי שעתיים מזמנך וקראי את הספר. אולי תגלי שלפחות חלקם של המחקרים דוקא די עניניים, בניגוד לדעתך כרגע.

19. מאת שגיא שרה שלו:
    

    מאי 5, 2010 at 20:38

    יקרתי הדר
    צר לי לאכזב אותך מאוד צר לי אך קראתי גם את הספר גם את המאמרים
    שמעתי את ההרצאות אם לא את כולן אני מאמינה שאת רובן כנל לגבי המאמרים בוא נגיד שהגעתי אפילו עד הניגיעה למיניות המטפלות עליה מדברת ענת גור
    ועדין דעתי היא אחת על הגברת גור וזה אם אפשר לראות בה גברת ולא מאדם
    בנוסף אם את חושבת שאני ושכמותי אנו מיעט צפויה לך הפתעה מאוד מפתיעה בקרוב
    ואולם כמו שאת אומרת לא אוכל להתעלם מהשפעותו עלי יכול להיות שאת צודקת אבל מה שבטוח שזה לא עינינך !!!!
    זה עיניני ואם לשניה אחת בודדה ניתן רק לצורך הוויכוח את ההנחה כי הצדק הוא עם מחקרה הדבילים של הגברת גור הרשי לי לשאול בהתאם למחקרים אילו – מה אם זכותי הבסיסית לשכוח כמו ששאלה אותי חברה לעבודה לפני כמה ימים ?
    מה עם זכותי לא להתמודד עם דברים כאילה ואחרים ?
    ומי אתן לעזזל שתכפו עלי – שמעתי פמינסטית ידועה לא מזמן מתרעמת על חברותה על החוצפה שבהן והפטרונות להשתיק קולות אחרים בגלל שהן נתפסיות ככאילו שעבור חוויה מינית כזו או אחרת ומה בידיוק עושה ענת גור אם לא את זה ?
    אם כבר בחרתם לשחק את משחק האלוהים בואי יקרתי מלאי את התפקיד עד תומו ועני לי על שאלה
    אם התאוריה של ענת גור נכונה מה עם שאר יושבי הבית ?
    הרי לא יכול להיות שבית מתעלל יתעלל רק באחד מיושבב ?
    או לחילופיין חברה ?
    ואני לא לשניה אחת טענתי שגברת גור טועה טענתי רק שהיא לא צודקת !
    ולסיכום אומר רק שלגברת גור הקדשתי לא שעתיים לקראה כי אם שנה יותר מידי, אפילו ניגשתי לדבר איתה באחד הימים אך הפטרונית בפטרונותה שלחה אותי מעלה בהנף יד אז צר לי שאנשים שיכולים להגות את דעתם רק בפני מי שברור להם שאינו מבין או מנוסה בנושא ומתרחקים ממי שקצת סוטר את דעתם להבנתם אינם שווי מאמץ בעיני
    כמוך , כמו ענת גור וחברותה
    נ.ב
    אם לשניה היית מתאמצת וקוראת את מה שאני כתבתי היית אולי מגלה שאני ואת לא עומדות משני צידי הכביש אלא באותו צד בדיוק , רק שאני קצת יותר בקיאה ממך בחומר , והרבה יותר מנוסה ממך במציאות ובמה היא דורשת לפחות בכל הנוגע לזנות
    אז יקרתי לכי לך לדרכך להתפטנן על מי שתאריך או מילותיך המסובנות מזיזות לו דבר או שנים כאן אן מישהו כזה

20. מאת שגיא שרה שלו:
    

    מאי 5, 2010 at 20:51

    ועוד דבר
    הינה מחקרים על גבי מחקרים בהם זמנן של הזונות הוא זה שמנוצל ועדין טובה אחת לא יצאה ממנו לא לזונות לפחות
    לנרקומניות כן , לזונות לא !!!
    אז צר לי אך אני בוחרת להיות זונה , ואני גם בוחרת להתרים נגד ניצול הזמן שלנו ללא תשלום ולא משנה אם זה לטובת מחקר זיון או סתם משועממות כמוך שבטוחות שהשמש זורחת להם מהתחת ושהן כרגע סיומו אקט ארוך עם המשיח בו הם הוכתרו כמושיעות הזונות

    וכן יקרתי אני פרחתי מזונות פרחתי שאת לא מבינה בכלל במקום לישון על ספסל אני ישנה במיטה שלי ובמקום להתכסות בכיפת השמיים אני מתכסה בפוך וזונות היא מקצוע קשה גם בניין זה מקצוע קשה אבל נחשי מה
    בסופו של יום שניהם משלמים שכר דירה !!!
    אז אלא אם כן את הולכת לשלם אותה במקומי או לתת לי איזו שהיא מלגת לימודים מטורפת כזו אני מניחה שאן לנו על מה להמשיך לדבר
    ביי