• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=578
• תגובות ב-RSS

30 תגובות לפוסט ”ציטוט – אילן גור-זאב על שמאל רדיקלי ומוסרנות בלתי מוסרית“

1. מאת שיר:
   

   אפריל 8, 2010 at 7:48

   הציטוט נחמד, המאמר ארוך להפליא וסגנונו לרוב ספרותי ומעצבן (אותי).
   מישהו יכול להסביר לי למה הוא מתכוון ב"היפר ריאליה"?

2. מאת עידו לם:
   

   אפריל 8, 2010 at 9:29

   הסמול הרדיקלי תמיד חיפש להרוס משהו וזה לא מהיום אלא הרבה מאוד זמן וזה גם ההבדל בינו ובין הששמאל המתון וההומניסטי שמחפש לתקן את הליקויים לא במהפיכות אלא בעבודה שיטתית ומאומצת. אבל שימו לב לכול האנשים שהוא מזכיר: עדי אופיר, שנהב , פפה, אדם טננבאום האנשים הללו הם גמדים אינטלקטואלים מששעמים פסאודו הומניסטים שרק במזבלה אינטלקטואלית כמו שיש היום במערב הדקדנטי עלובי נפש כאלה מקבלים יוקרה. המערב צריך להתעורר לחזור לנצרות(אבל להתאים אותה לימינו) לחזור לערכי הקהילתיות לאום משפחה בלי לזנוח את ההומניזם, התבשיל שהפוסט מודרניסטים מנסים להאכיל אותנו מזמן כבר לא טעים והגיע הזמן לטהר אותם לא רק מהאוניברסיטאות אלא מחיינו בכלל.

3. מאת מיכה:
   

   אפריל 8, 2010 at 12:47

   1) אם מישהו היה כותב מאמר עמוס בכל כך הרבה ז'רגון ותיאוריה כדי להוכיח שציונות היא גזענות או דברים דומים שבדרך כלל שומעים מאנשים שמשתמשים בז'רגון כזה, הייתי מתייחס לכך בחשדנות רבה. הרושם הוא שהשפה המנופחת מנסה להציג דעות מאד סובייקטיביות (ולעיתים תעמולה פשטנית) כאילו מדובר באיזה ידע אקדמי מעמיק. לכן ההגינות מחייבת אותי להתייחס למאמר הזה גם כן בחשדנות.

   2) באופן כללי נראה לי שיש משהו ברעיון הזה של היהודים, עצם קיומו של העם הזה, שמשפיע לרעה על היכולת של אנשים — כולל היהודים עצמם — לחשוב בצורה רציונלית. כתוצאה מכך אנחנו רואים תופעות כמו אנטישמיות קיצונית מאד או פילושמיות קיצונית מאד, דמוניזציה של ישראל או הערצה, בשל מגוון רחב של סיבות לפעמים מנוגדות. זה כאילו שעצם הרעיון של היהודים גורם לאנשים להשליך עליהם כל מיני תכונות טובות או רעות, אך בכל מקרה מוגזמות, ולהתייחס אל היהודים ואל מה שהם עושים כמשהו שמסמל משהו אחר מוקצן יותר. כך יש אנשים ששונאים את היהודים בגלל שהם לכאורה ליברלים מדי, ואחרים ששונאים אותם בגלל שהם שמרנים מדי, בגלל שהם דתיים מדי או חילונים מדי, חזקים מדי או חלשים מדי, נפרדים מדי או מתבוללים מדי, קשורים לישו או הרגו את ישו, מודרנים מדי או מיושנים מדי — ויש אנשים שמעריצים אותנו בדיוק מאותם סיבות. בכל מקרה היהודים מסמלים משהו שהוא מעבר למה שקורה בפועל.

4. מאת סמולן:
   

   אפריל 8, 2010 at 20:58

   עד כמה שאני הצלחתי לפענח, מדובר במשבר הגלותיזם. הוא מנסה לשמר זכות לקיום ישראלי גלותיסטי – גלותיזם הוא תפיסת העל הכוללת שלנו היום – גם לנוכח מצב שהריבון המוחלט, כלומר ”העולם“, אומר לנו למות. אבל זה פרדוכסאלי לגמרי. אם כבר דיאספורה, למה בארץ ? אין גלות טובה יותר מהגלות בארץ ? בלונדון הגלות לא נוחה יותר, ראויה יותר, גלותית יותר ?

   הוא כל כך רווי במיסטיקה נוצרית, עד שסביר שבדומה לגישת ”הנוצרים הם ”ישראל האמיתי“" של הנצרות הקדומה, הוא בעצם טוען (בסוף) שהגלות האמיתית היא בישראל. שרק במדינה הנרדפת והמוקאת הזו יהודי יכול לחיות את המסורת היהודית במלואה. במשתמע, היהודים החיים בפועל בגולה, ציונים כופרים ובזויים שכמוהם, עוסקים בשלילת המסורת היהודית, בקידום של גאולה בדרכים חומריות, עליה בהר.

   (שלחתי את התגובה הזו, קודם לכן ובטעות, לדיון אחר פה… צריך להגמל מהפורום הזה)

5. מאת פנחס:
   

   אפריל 8, 2010 at 21:05

   לא בסופו של דבר אלא בראשיתו אין כל הבדל מהותי בין שלל הפילוסופיות הפוסט מודרניות הרדיקליות לנאציזם ולקומניזם.
   סטאלין בסוף ימיו התחיל בפעולה של השמדת כל יהודי ברית המועצות והרכבות כבר נעו עמוסות לרכזם בסיביר לקראת השמדתם. רק מותו(או הריגתו) הפתאומי עצר את תחילתה של פעולת ההשמדה. בירייה נתן הוראה לחדול. ההמונים כתבו בהתמרמרות למערכות העיתונים מביעים את מחאתם על הפסקת הפעולה נגד היהודים הקוסמופוליטיים. הדבר תועד בסרט תיעודי שערך חוקר גרוזיני ושהוקרן לפני שנים אחדות ברוסיה.
   אין כל הבדל מהותי, כי כל פילוסופיה – אידאולוגיה אוטופיסטית המבטיחה גאולה לאנושות, או בז'רגון הפוסט מודרני שחרור, בתוך ההסטוריה מיד מניה וביה תומכת בעריצות, יוסדת עריצות ו"מוצאת" את הקורבן שהקרבתו על מזבח הגאולה תביא שחרור נצחי לאנושות.
   פעם אמרו שהיהודים בסרובם לקבל את ישו מונעים את שיבתו שתביא לגאולה שלמה של האנושות. ועכשיו שוב היהודי בדמותה של ישראל הוא מקור כל הרוע בעולם. "הרוג את היהודי והצל את רוסיה" צעקו האנטישמים ברוסיה הצארית והסטאלניסטית.

6. מאת נורית:
   

   אפריל 8, 2010 at 21:34

   יש דברים מעוררי מחשבה בדברים שכותב גור-זאב, אך הוא מרחיק לכת בתארו את התופעות הפוסט-מודרניסטיות הללו כאנטישמיות. החוגים הללו רחוקים מאד מביטויי גזענות כלפי יהודים, ולמעשה יהודים כמו נועם חומסקי מארה"ב, ונעמי קליין מקנדה הם בין מנהיגיהם הבולטים.
   אפשר לכנות את התופעות הללו כאנטי-ציוניות, אנטי-מערביות ואולי אף אנטי-ישראליות, אך הן בוודאי לא אנטי-יהודיות. נימות אנטישמיות אפשר למצוא היום בעולם המוסלמי, אך לא בקרב החוגים הללו.

7. מאת עידו לם:
   

   אפריל 8, 2010 at 22:37

   קשקוש נורית יש לא מעט מ"ההוגי דעות" הללו שנגועים באנטי יהודיזם קיצוני למעשה חלקים נרחבים מהסמול הרדיקלי באירופה הם אנטישמים גמורים והיה אפשר לראות במהלך האינתיפאדה השנייה קריקטורות אנטישמיות למהדרין.

8. מאת מיכה:
   

   אפריל 8, 2010 at 23:33

   "אפשר לכנות את התופעות הללו כאנטי-ציוניות, אנטי-מערביות ואולי אף אנטי-ישראליות, אך הן בוודאי לא אנטי-יהודיות. נימות אנטישמיות אפשר למצוא היום בעולם המוסלמי, אך לא בקרב החוגים הללו."

   לא בהכרח. זה בהחלט אפשרי שאנשים יפנימו דיעות קדומות ועוינות כלפי חברי הקבוצה שלהם.

   אבל אנטישמיות זה האשמה כבדה וצריך להשתמש בה בזהירות. לא חסרות האשמות אחרות: צביעות, טפשות, נאיוויות, צדקנות, רשעות, צרות מוחין, שנאה עיוורת, שטחיות וכו', שלא צריך להשתמש בהאשמה באנטישמיות אלא אם כן זה הכרחי.

9. מאת שרית:
   

   אפריל 9, 2010 at 2:01

   והוו..

   היה קצת קשה להכנס למאמר, אבל היו בו כמה קטעים מרגשים.
   גם הקטע שגדי צטט, וגם הסוף בו הוא מדבר על המוסר והחינוך היהודי כשביב של תקווה. זה משהו שקצת קשה ונדיר לשמוע היום.
   בטח בחוגים של גור-זאב.

   הוא מנסה להסביר את הבום הרגשי הזה שיש לאנשים על היהודים ועל מדינת ישראל, לכן המטאפורות העזות וכו' (לא נראה לי שהבנתי את כולן…)
   אבל אני כן יכולה לדמיין למה הוא מתכוון.
   הייתי בקיץ בברלין ויצא לי לנסות לדברר אותנו…
   נתקלתי בהרבה אטימות, חוסר הקשבה, והרגשתי כאילו מאחורי הדיונים האירופאיים המנומסים שהייתי בהם הסתתרה הדעה הקדומה, הרגשית, העוצמתית, מן שנאה קמאית שמחפשת, מחפשת שהיהודים הם רעים.
   זה היה ממש לא נעים.

   חזרתי הביתה וממש והוקל לי.

10. מאת יעל:
    

    אפריל 9, 2010 at 14:59

    ועל זה נאמר נו שויין.
    כל הגויים אנשטישמים.
    כל מי שמעז להגיד משהו נגד מדיניות ישראל אנטישמי
    כל מי שחוטא בחטא הבלתי יכופר של פוסט מודרניזם נגוע בשנאה עצמית או בשנאת יהודים–בחר את המיותר.
    באמת.. לא קראתי גיבוב כזה של הבלים הרבה מאוד זמן. פסקאות תמוהות וכתובות רע להפליא כמו זאת למשל, "לרוחניות הגואלת שבאקט הצליבה מחדש של היהודי שמחולל כיום הפוסט -מודרניזם קיימים תחליפים מושכים. האלנטרנטיבה האחת היא זו של עולם הג'יהאד. האטלרנטיבה השנייה מתבטאת בהזמנה להיספגות מוחלטת במכונת העונג הפוסט- מודרניסטית. לשתי האלטרנטיבות מעמד שונה, אך שתיהן משתלהבות בהיענותן להשתלבות באנטישמיות החדשה והן בהחלט תורמות את תרומתן". ועל זה אפשר רק לומר תוך ייאוש מוחלט: מה??? איפה להתחיל? עולם הג'יהאד? מה זה??? אין עולם כזה. יש אנשים שדוגלים בג'יהאד בשני העולמות–היהודי והמוסלמי.
    לא חסרים קנאים דתיים מטורפים גם אצל הנוצרים. אז מה? על סמך זה להשחיר "עולם" שלם? ולגבי
    "מכונת העונג" הפוסט מודרני–לא על עונג מדברים כאן אלא על הרבה מאוד כאב קיומי. מי שבוחר לראות בפוסט מודרניזם פילוסופיה הדוניסטית טועה ומטעה. קל מאוד להעמיד שוב את איש הקש הזה ואז לנסות למוטט אותו. במאמר הזה ודומיו יש רק השתלחות חסרת רסן בעולם דעת שלם מבלי טיפה של הבנה. אבל הכל כשר במלחמה נגד השמאלנים, נכון? תיהנו. הרי מכונת העונג הזאת כולה שלכם!

11. מאת מיכה:
    

    אפריל 9, 2010 at 16:59

    "לא חסרים קנאים דתיים מטורפים גם אצל הנוצרים. אז מה? על סמך זה להשחיר ”עולם“ שלם?"

    יש קנאים דתיים גם ביהדות, נצרות והינדואיזם. יש תופעות פונדמנטליסטיות בכולם. אבל אין סימטריה. לטעון לסימטריה מוחלטת חוטא לאמת בדיוק כמו שלומר שהאיסלם הוא כולו חושך. באותה מידה לטעון שאין תופעות של אנטישמיות בתוך הביקורת בישראל זה שקר באותה מידה כמו שלטעון שכל ביקורת על ישראל זה אנטישמיות.

12. מאת עידו לם:
    

    אפריל 9, 2010 at 17:55

    מי אמר יעל שכול השמאל במערב הוא פסול? השמאל הרדיקלי הוא פסול כי הוא מפלרטט עם אנטישמיות מחניף לאיסלאמיסטים ובאופן כללי הוא טוטאליטרי בהשקפותיו וחסר סובלנות לדעות אחרות, ומה בכלל את יודעת על השמאל האירופי? האם בכלל ראית אותם במציאות או דיברת איתם? כי מהיכרותי עם האנשים הללו ברמה האישית חלקם בהחלט עומדים בקריטריונים של אנטישמיות.

13. מאת עידו לם:
    

    אפריל 9, 2010 at 17:57

    אהה ועוד משהו: אם את פוסט מודרניסטית זה אומר משהו על היכולת האינטלקטואלית שלך ולא משהו טוב, פוסט מודרניזם זה גיבוב של שטויות מביכות ולא משנה כמה הוגי דעות בשקל ינסו למכור את הפוסט מודרניזם כתיאוריה מחוכמת זה עדיין יישאר קשקוש.

14. מאת עידו לם:
    

    אפריל 9, 2010 at 18:03

    דבר אחרון יעל: תמוהה ההאשמה שלך שדוקטור גור זאב לאמ בין כלום בעולם הפוסט מודרניזם וסביר להניח שהוא מבין באידיאולוגיה הזאת קצת יותר ממך, לא לדבר על כך שפוסט מודרניזם זה לא ממש תיאוריית הקוואנטים ואין כול כך הרבה להבין באידיאולוגיה כול כך חלולה שקרית ומשחיתה.

15. מאת אודי:
    

    אפריל 9, 2010 at 19:14

    רבאק, כמה שניסיתי, כמה שרציתי, לא הבנתי כלום. אבל התבשמתי מכל האווירה. דווקא בעבר קראתי הרבה את גור זאב, שאף פעם לא היה ידידותי לקריאה, ואין ספק שהתמקמותו בין מזהי הנהמה האנטישמית שסביבינו מפתיעה ומרעננת ( אם הצלחתי להבין את הכיוון של המאמר, לפחות). תגידו, מה דעתכם על צדיקת אומות הנאורות החדשה, ענת קם? הרי כ"כ צפוי שהיא תיכנס לפתנתיאון של וענונו\פחימה\אדיב\ בשארה באיזו פוזת סלמן רושדי, עוד קרבן של השוביניזם\מליטריזם\טוטליטריזם הישראלי. אפרופו מה שנכתב פה למעלה אודות ההרסנות של השמאל הרדיקלי.

16. מאת מגבניק:
    

    אפריל 9, 2010 at 21:25

    מאת יעל:
    אפריל 9, 2010 at 14:59

    "מי שבוחר לראות בפוסט מודרניזם פילוסופיה הדוניסטית טועה ומטעה. קל מאוד להעמיד שוב את איש הקש הזה ואז לנסות למוטט אותו."

    –

    אוקי, אם הפוסט מודרניזם הוא לא פילוסופיה הדוניסטית, מה הוא כן?

    פתחתי כמו ילד טוב את הוויקיפדיה, ומצאתי שם את המשפט "יש שוני רב בין ההוגים הפוסטמודרניים כך שהרעיון הפוסטמודרני איננו מייצג תאוריה שלמה ומהודקת, כי אם מכלול רעיונות הקשורים למסגרת שיח כללית מאוד בתחומי דעת שונים במדעי החברה ובמדעי הרוח." –

    כלומר, הגדרה לפוסטמודרניזם לא מצאתי –

    אבל למדתי שהוא 'רעיונות הקשורים למסגרת שיח כללית מאוד'.

    פתחתי בתוכן העניינים בסעיף 'השיח הפוסטמודרני', ושוב מצאתי הרבה מה הוא לא:

    3 השיח הפוסטמודרני
    3.1 דחיית רעיון הקידמה
    3.2 קץ האידאולוגיה
    3.3 ההתנערות מסיפורי העל
    3.4 ההתנערות מהאמת המוחלטת
    3.5 פלורליזם וריבוי קולות
    3.6 מות הסובייקט
    3.7 דחיית הרצף ההיסטורי
    4 החברה והתרבות הפוסטמודרנית
    4.1 תרבות שטחית ונטולת רגשות
    4.2 עולם של היפר מציאות
    4.3 אדריכלות פוסטמודרנית
    4.4 החברה הפוסט מודרנית אטומית ומנוכרת
    4.5 תרבות הצריכה
    4.6 "העידן החדש"
    4.7 תקשורת
    4.7.1 פרסום ומיתוג
    4.7.2 בידור ופופולריות
    4.8 ירידת משקל המדינה
    4.9 גלובליזציה
    4.9.1 גלובליזציה כלכלית
    4.9.2 גלובליזציה תרבותית או אמריקניזציה
    4.9.3 מתנגדי הגלובליזציה

    5 ביקורת על הפוסטמודרניזם… "

    .

    …כלומר, הרבה ביקורת 'אנטי' והמעט שנותר הוא העונג.

    .

    כמוך אני לא אוהב טענות אנשי קש, והדרך לחשוף את הדחלילות היא להציג את הטענה המקורית.

    אבל אם אין טענה מקורית לגבי 'מהו פוסט מודרניזם', לא תישמע טענה על דחלילות.

    את יכולה להסביר לי אם כן, מהו פוסט מודרניזם לטענתך?

17. מאת דרור ק:
    

    אפריל 10, 2010 at 11:14

    באופן כללי לא אהבתי את הסגנון של המאמר, ואני גם לא אוהב את השימוש במילה "אנטישמיות". אף אחד לא יודע להגדיר בדיוק מהי אנטישמיות. בואו נשתמש במונח הפשוט יותר: גזענות נגד יהודים. אני מעולם לא נתקלתי בחו"ל בגזענות כלפיי, אף שאינני מסתיר את היותי יהודי ישראלי, ואף על-פי שהסתובבתי לא-מעט בעולם והשתתפתי בכל מיני התכנסויות בינלאומיות. אני זוכר אפילו אכסנייה כלשהי שבה בעלת-הבית נהגה בנימוס אנגלי מופרז. כיוון שכך הקפדתי מאוד על הכללים במקום. לפני שיצאתי היא ביקשה שאספר לישראלים אחרים על האכסנייה שלה. לא סיפרתי לה שרוב הישראלים אינם מכירים את כללי הנימוס שלה, וגם אני הייתי צריך להתאמץ.

    בכל זאת אני יודע שגזענות נגד יהודים קיימת. יותר מזה, יש ציפיות מופרזות ממדינת ישראל ומהציבור הישראלי. לא פעם אני צריך להסביר לזרים שהטבח בסברה ושתילה, למשל, לא בוצע על-ידי ישראלים, ושהעובדה שישראל לקחה עליו אחריות, הקימה ועדת חקירה בעקבות לחץ ציבורי פנימי, והדיחה את שר הביטחון, הוא לא סימן לאכזריות ולשחיתות, אלא להפך – לנורמות התנהגות שרוב מדינות העולם אינן מקיימות. יש לי כל מיני השערות מדוע הציפיות מישראל הן מופרזות, אבל יש דבר יותר מעניין מההשערות שלי –

    חלק גדול מהביקורת הקשה על ישראל מגיע מישראלים ומיהודים. אני חושב שהעובדה הזאת נובעת ממסורת תרבותית של ביקורת עצמית, שיש לה הרבה יתרונות וגם לא-מעט חסרונות. ארגונים שקוראים להחרים את ישראל, או מציגים עמדה אנטי-ישראלית קיצונית, נסמכים בד"כ על מחקרים ועל מאמרים ישראליים, ומתהדרים בשמות של תומכים ישראלים ויהודים. הם מציגים את זה כהוכחה שאם יהודים וישראלים חושבים כך, קל וחומר שאר באי-העולם. למעשה, הם היו צריכים לראות בזה מופת לביקורת עצמית בריאה שלא קיימת ברוב המדינות והעמים, בפרט במזה"ת.

18. מאת יעל:
    

    אפריל 10, 2010 at 12:20

    לטענתי…קטונתי. אתה זה שביררת ומצאת שאין הגדרה אחת. יש הרבה הוגים שאפשר להגדירם פוסט מודרנים. חלקם כמו ג'יימסון למשל יתנגדו לכך–כתיבתו מבקרת את הפוסט מודרניות מהצד המרקסיסטי דווקא. כנ"ל לגבי אחד מנביאי הפוסט מודרניזם בודריאר שמדבר על "היפר ריאליות" וסימולקרה במקום מציאות. גם בשיח הזה ניתן למצוא ביקורת על העידן הפוסט מודרני, או ניסיון לתאר או אולי למפות אותו ולא להאדיר את כל התופעות המשויכות למקום התרבותי/פוליטי הזה. אני מבינה את הצורך באמת אחת אולטימטיבית. זה צורך אנושי מובן אבל דומני שמותר גם לשאול שאלות על מהות הצורך הזה ולערער כמה מאמיתות היסוד שמבנות לנו את העולם. זאת חשיבה ביקורתית שיש לה הרבה פנים, הרבה ביטויים בתרבות (מארכיטקטורה לאומנות ויזואלית לספרות ולפילוסופיה קולנוע ועוד ועוד). אני לא טוענת שהפוסט מודרניזם הוא תורה אחת מונוליטית ובעלת עמדה מסוימת שאין לערער עליה. אני לא חושבת שהפוסט מודרניזם הוא "אנטי" אלא בעד –בעד חשיבה שמנסה לפרוץ גבולות , לא תמיד בהצלחה, ושמטרתה, אם יש לה מטרה אחת, ואין, היא לנסות לחשוב מחדש…זה הכול. אם זה כל כך גרוע בעיני כל המתקיפים שלי פה אז סימן שיש לזה אפקט. אם לא, לא הייתם כל כך כועסים…ואני מודה שאותי מכעיסה ההתקפה שלכם. מותר לא להסכים. לא כל כך רצוי לחשוב שהאמת נמצאת רק בצד אחד. דומני שדווקא ה"פוסט מודרניזם" השנוא עלכם כל כך מבטא תפיסה הרבה פחות דוגמטית ממה שאתם מנסים להציג כאן. ולגבי ההאשמה שלא פגשתי אנשי שמאל מחו"ל, אני לא יודעת מאיין יודע הכותב המלומד את מי בדיוק פגשתי. אני שמחה לשמוע שכל מי שהוא פוגש מצליח לחזק את דעתו הקודמת…זה קורה לכולנו. שוב, זהו טבע האדם. אני לא שונה בזה מאף אחד אחר.

19. מאת אלי א.:
    

    אפריל 10, 2010 at 12:22

    הפוסט מודרניזם מוגדר לעיתים כ"מצב" (דסקל, כמדומני, בספרו על הנושא). וכמצב (רוח הזמן) ולא כתאוריה מובחנת (קפיטליזם, סוציאליזם) זה משהו שדי קשה להשתחרר ממנו.
    בעל הבלוג הזה למשל מסתייג מהפוסט מודרניזם אבל הזירה שנוצרה כאן היא פוסט-מודנית לעילא. דיונים בין דמויות שרובן הגדול וירטואליות ("ייצוג", נדמה לי) שזהותן האמיתית ("הממשות") נשארת באפלה.
    די אירוני שדווקא כאן נוצרה זירה אולטרא-ייצוגית שכזו, גם בהשוואה לבלוגים אחרים. במיוחד כאשר מגיבים רבים משתמשים בפוסט-מודרניזם ככינוי גנאי.

20. מאת עידו לם:
    

    אפריל 10, 2010 at 17:27

    בואי תשמעי סיפור יעל שממחיש את מהות הפוסטמודרניזם: מדען מפורסם כתב לפני כמה נשים מאמר מדעי בסיגנון פוסט מודרניסטי מחורטט על כך שהמדע מייצג את החזק ואת הסובייקט של האדם הלבן וכול מיני קשקושים מהסוג הנ"ל, כמובן שהפוסט מודרניסטים קפצו על המאמר בתאווה אבל למרבה אכזבתם המדען טען שהוא כתב את המאמר כדי לחשוף את ערוות התיאוריה הפוסט מודרניסטית וזה בערך הרצינות של התיאוריה המקושקשת הזאת, דרך אגב אני ממש לא כועס שאת מציגה דעות פוסט מודרניסטיות אני פשוט לא מסכים איתך בעליל.

21. מאת מגבניק:
    

    אפריל 10, 2010 at 17:29

    מאת יעל:
    אפריל 10, 2010 at 12:20

    "אני מבינה את הצורך באמת אחת אולטימטיבית. זה צורך אנושי מובן אבל דומני שמותר גם לשאול שאלות על מהות הצורך הזה ולערער כמה מאמיתות היסוד שמבנות לנו את העולם."

    –

    אין לי בעיה עם כל טענה שאינה מפרקת את משמעות המילים שבעזרתן היא טוענת – ואז או שהוכחה והיא אמת, או שלא ואז היא לא.

    בנוסף, אין לי בעיה עם 'לשאול שאלות' באותו האופן.

    אז (אני רוצה להבין את טענתך) – מכאן כביכול שאני 'שונא את הפוסט מודרניזם' כטענתך, ללא כל צידוק?

    ————————————————————

    ציטוט:

    "זאת חשיבה ביקורתית שיש לה הרבה פנים, הרבה ביטויים בתרבות (מארכיטקטורה לאומנות ויזואלית לספרות ולפילוסופיה קולנוע ועוד ועוד)."

    –

    …ואין לי בעיה גם עם אלה –

    מה אם כן יש בפוסט מודרניזם לטענתך, המבדיל אותו ממקבילותיו, ושבעטיו הוא 'שנוא'? (?)

    ————————————————————

    ציטוט:

    "אני לא טוענת שהפוסט מודרניזם הוא תורה אחת מונוליטית ובעלת עמדה מסוימת שאין לערער עליה. אני לא חושבת שהפוסט מודרניזם הוא ”אנטי“ אלא בעד –בעד חשיבה שמנסה לפרוץ גבולות , לא תמיד בהצלחה, ושמטרתה, אם יש לה מטרה אחת, ואין, היא לנסות לחשוב מחדש…זה הכול. "

    –

    וגם נגד 'חשיבה שמנסה לפרוץ גבולות' אין לי כלום, וגם לא נגד 'לנסות לחשוב מחדש…' –

    אבל אם רק 'חשיבה' זה *כל* מה שיש בפוסט מודרניזם לטענתך, ופרט ל'חשיבה' אין שום הישג קונסטרוקטיבי פרט לתרבות העונג –

    מדוע אם כן לטענתך הפוסט מודרניזם *אינו* 'פילוסופיה הדוניסטית' כפי שטענת?

    ממה שאת מתארת כפוסט מודרניזם (בינתיים) לא עולה כל טיעון איש קש כביכול (?)

22. מאת סמולן:
    

    אפריל 10, 2010 at 17:33

    נו, די כבר. אנחנו עוד נתגעגע לפוסט מודרניזם. לדעתי הוא כבר פאסה, עם כל הריבוי תרבויות וזרמים וכן הלאה. כי מה שקורה עכשיו, וגם את זה רואים במאמר של אג"ז, הוא מין כשל פוליטי עתיק.

    לצורך העניין, אפשר לדמיין את הפוסט מודרניסטים כקבוצות שהשתמשו בטיעונים על ריבוי תרבויות וסובלנות כדי שיקבלו את הדעות שלהם עצמם כלגיטימיות, ועכשיו שהדעות הללו מבוססות היטב, כממסד, הן הולכות להגדיר את עצמן, מחדש, כאמת יחידה.

    לדעתי האמת היחידה חוזרת ובגדול. הבעיה העיקרית תהיה, כרגיל, איך יודעים מהי, ומה עושים עם כל אותם שחושבים שהיא אחרת משלך, ולכן צריך, אה, להפסיק את קיומך הפוליטי.

23. מאת יעל:
    

    אפריל 10, 2010 at 18:59

    אכן די כבר. האמת היחידה חוזרת בגדול–יופי. או כמו שאמר שנוא נפשכם בודריאר אנחנו עכשיו אחרי האורגיה.
    פוסט פוסט אפוקליפסה עכשיו.
    נורא נורא מענג וכיף לנו עכשיו.
    בוא נצטט גם מסדרת אנימציה מהניינטיז העליזות כדי שתדעו שאנחנו באמת חושבים שהכול אותו דבר: אז כמו שאמרו רן וסטימפי Happy Happy Joy Joy
    Enjoy.
    I'm out of this stupid game.שבוע טוב.

24. מאת עידו לם:
    

    אפריל 10, 2010 at 19:20

    אין ספק יעל שאת יודעת להגן בצורה מחוכמת על דעותייך ולכן את בורחת מוויכוח כי אולי את יודעת ש… אין מאחורי הסיסמאות שלך דבר וחצי דבר?

25. מאת סמולן:
    

    אפריל 10, 2010 at 22:10

    יעל הי

    אני אחד כמו שהאמת אחת. אין לי מושג מיהם הרבים שאת מתארת, למרות שכנראה מנקודת הראות שלך יכול להיות שאני בעצם שניים, ואולי גם שני דברים סותרים.

    כדאי אולי להוסיף שיש לי חיבה גדולה לחשיבה הפוסט מודרניסטית (רלטיביזם), חוסר חיבה לטכניקת הכתיבה שמזוהה עם הפוסט מודרניזם – אני לא רע בה, אבל לדעתי מדובר בשפה נחותה ופשטנית – וכמו שכתבתי, אני מתחיל להתגעגע למהפכנים הרב תרבותיים של פעם.

    משהו מוזר קורה, והמאה ה 21 כבר לא דומה בכלל למאה ה 20. היא כנראה גם לא עידן הדלי. הסובלנות מצטמצמת – היהודים הם נייר לקמוס טוב, אבל בפירוש לא רק אנחנו, תראי את "נביא" (הסתה זדונית ומלוטשת, במסורת הרוע האירופאי של פעם).

26. מאת מגבניק:
    

    אפריל 11, 2010 at 4:52

    מאת יעל:
    אפריל 10, 2010 at 18:59

    "אז כמו שאמרו רן וסטימפי Happy Happy Joy Joy
    Enjoy.
    I‘m out of this stupid game.שבוע טוב. "

    –

    אה, איזו הקלה:

    מהודעתך הראשונה חשבתי שמשהו במאמר המדובר באמת הציק לך –

    מסתבר בדיעבד שהודעתך היתה סתם טקסט חסר משמעות, רק *סימולקרה* של טענה –

    והנה באה 'המהות' Happy Happy Joy Joy, משמעותית ממש כמו מהותו של הפוסט מודרניזם עצמו – 'לפרוץ את גבולות הספר האחרון ולצעוד באומץ היכן שאיש מעולם עוד לא הלך' (אה – הצלחתי לשחק אותה ברפרנס, ומכאן שאני מתוחכם דיי להיות פוסטמודרניסט 🙂 ).

    בכל מקרה, אם השקענו כבר מספיק מאמץ טקסטואלי פוסט מודרני להיום – אז (כמתחייב מהפוסט מודרניזם) אפשר כרגיל לשוב בחזרה לתרבות העונג של הניינטיז, עד לנסיון הבא בעוד כמה חודשים.

    ואם לא 'נפרצו הגבולות' הפעם אז בלית ברירה, נעביר את הזמן עד לנסיון הקשה הבא בחזרה אינסופית על אותם רפרנסים חבוטים ובתחומי אותם גבולות מוכרים וחמימים של הניינטיז –

    שאותם צריך הרי על פי הפוסט מודרניזם לפרוץ מתישהו, אבל כבר 2010 והם עוד לא נפרצו (?).

27. מאת אסף:
    

    אפריל 11, 2010 at 6:05

    למי שלא מכיר את הסיפור החביב שעידו הזכיר כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Sokal_affair

28. מאת שירי:
    

    אפריל 13, 2010 at 8:48

    lol, אחלה סיפור

29. מאת jordan:
    

    מאי 24, 2010 at 16:03

    בשם אלוהים הרחמן
    קיומה של הישות הציונית בלב הערבי והמוסלמי הוא כשלעצמו מוזר
    כי הישות הציונית אינו משותף עם העולם הערבי, דבר אשר מאפיינים כגון דת, מנהגים
    מסורות הלשון. קיומה של ישראל בתוך העולם הערבי היא טעות גדולה, ועל המתח המתמיד
    במזרח התיכון. מופיע גם להיכנס חפצים זרים בתוך הגוף האנושי מתחיל
    חום הגוף, מתח ועייפות, על מנת להבטיח כי עד עב"מ ים.
    לכל המדינות הערביות והאסלאמיות להקים משרד הביטחון ואף אחד משותף לכל המדינות ואת הגירוש של יהודים
    מן המזרח התיכון. זוהי האפשרות הטובה ביותר עבור יהודים וערבים אחד כי Bjrdasiraiil בתוך העולם הערבי
    האם לא לשאר העולם הערבי לא יהיה נכון לעולם לא יהיה נכון לעם היהודי אף פעם לא ארגיש את יציבות ונוחות רק אם
    יצא פלסטין, כל פלסטין ברכות לכל

30. מאת שיר:
    

    מאי 25, 2010 at 7:14

    גוגל, עוד פעם אתה כותב טוקבקים בבלוג???