יוני 6, 2010
ציטוט – אורי משגב על נתניהו
"…הדפוס הבולט לעין בכהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל, זו כבר הקדנציה השנייה, הוא הבידוד הבינלאומי המתהדק על צווארה של המדינה בכל יום שהוא בתפקיד. בתקופתו נדחקת תמיד ישראל למעמד הקורבן הנצחי, המיילל בצדקנות כנגד צביעותן ורשעותן אל אומות העולם. …ישראל שלו היא תמיד חלשה, מותקפת, פסיבית…. אפילו לוחמי הקומנדו הימי, מי שאמורים להיות חוד החנית ההרתעתי של הכוח והיוזמה הישראליים, הוקרבו השבוע על מזבח המסכנות הזאת… [אנשי הדממה] קיבלו הוראה לפטפט את עצמם לדעת, וצולמו כשהם מגובסים, חבושים ולובשים בפיג'מות. מדובר בסמל מובהק, וכל היסטוריון מתחיל יודע מה חשיבותם של סמלים". (אורי משגב, "בנו של ההיסטוריון", ידיעות אחרונות, 6.6.2010)
יוני 6, 2010 at 18:45
אפשר להיות בעד נתניהו או נגדו, אבל אני לא מאמין שמישהו באמת חושב שמשהו מהשתשלות המקרה הזה היה אחר תחת ממשלה של לבני, נניח. לא מדובר בכשלון בסדר גודל של מלחמת לבנון, מדובר על פרק זמן של שניות שבהן נתון כזה או אחר היה הופך את ההשתלטות על האוניה הששית קלה כמו חמש האחרות והיינו רושמים את זה כספור הצלחה.
ראיונות עם חיילים פצועים הם לא המצאה של נתניהו, ואיכשהו אני בספק שהם "קבלו הוראה לפטפט עצמם לדעת" מלשכת רוה"מ. המסע לצירוע ישראל התחיל הרבה לפני הפעולה הזו או הממשלה הזו, וחבריו לדעה של אורי משגב (במקרה של משגב צריך לכתוב חבריו לקלישאה, אני לא חושב שראינו ממנו מחשבה מקורית אי פעם) סייעו לו הרבה יותר מנתניהו וליברמן גם יחד.
יוני 8, 2010 at 6:41
ניר אתה טועה ומטעה.
אני עוד זוכר את הימים שבהם עליתי למסדר שמירה. המסדר כלל שורה ארוכה של מקרים ותגובות.
התפקיד של רה"מ הוא לבדוק ולוודא שיש מקרים ותגובות (מה יקרה אם ההתנקשות במשעל תכשל במדינה ידידותית לנו כמו ירדן, מה יקרה אם תהיה התנגדות וכו')
הבעיה עם מרמרה היא לא השלוש שניות של הלוחם שמחליט (בצדק) לפתוח באש חיה כדי להגן על חייו וחיי חבריו. הבעיה היא במעטפת לזה.
יוני 24, 2010 at 10:05
ארן – צודק במאה אחוז ואני מקווה ניר שהבנת זאת.
אילו לפני המשט – ואני חוזרת – לפני המשט – היו ראש הממשלה וברק מתנהלים בצורה אחראית ושאינה רשלנית, אם לפני המשט היו מגייסים את מיטב המוחות כצוות חשיבה, אם היו עושים התקפה הסברתית לפני המשט. הכל היה נראה אחרת. ואם היו עושים כל זאת
אולי היו גם מגיעים לשתי מסקנות. אחת לתת למשט הארור הזה לעבור. והשניה – אולי לעשות דיון מחודש בקשר למצור על עזה.
לצערי – ראש הממשלה ושר הבטחון עסוקים מעל ראשם בסוגיות חשובות בהרבה ואין להם ממש הרבה זמן להקדיש לנו . תוצאת הרשלנות הזו
הינה אחד האסונות הגדולים שנפלו עלינו. והלואי ואתבדה!
מאי 13, 2011 at 6:15
לאורי היקר אני מעריך אותך ואת עבודתך העיתונאית אתה בהחלט כוכב עליון של העיתונאות הישראלית ואני מאוד אוהב לקרוא את כתביך ומאמריך. קראתי את הרשימה שלך באתר "הסכם ג'נבה כן להסכם" על ההסכם בין החמאס לפתח.ואני יכול להביא לך רק את דעתי ואיך אני רואה התמונה הכוללת:1.ההסכם שנחתם בין החמאס לפתח מראה לנו באופן הטהור ביותר שבצד השני אין כרגע עם מי לדבר אין פרטנר ושהמנהיג שיושב מולינו בצד השני הוא חלש עייף שדחה פעם אחר פעם את כל ההצעות שהצענו לו. 2.ההסכם הזה יגביר את החשש לגורלו של החייל שלנו גלעד שליט. 3.ובסופו של דבר יביא לסילוקו של ד"ר מחמוד עבאס(שאת הדוקטורט קיבל מעבודה האקדמית שעשה בנושא הכחשת השואה והעם היהודי) כאשר מאוחר יותר איסמעיל הנייה יהפוך את רמאללה ואת הגדה המערבית כולה לבסיס של טרור ושיגור טילים ארוכי טווח לעבר ישראל שבהם הוא (הנייה) התעצם והתחמש כתוצאה מההתנקות החד צדדית שלנו מעזה ומצפון השומרון. 4.שמהסכם הפיוס הזה עולה הקריאה המפורסמת שיצאה מועידת הליגה הערבית ברבאט שבמרוקו בשנת 1962 ושבע שנים מאוחר יותר בשנת 1969 בחרטום שבסודאן האומרת לא למשא ומתן עם ישראל לא להכרה בישראל ולא לשלום עם ישראל. אני מאחל כל ההצלחה שבעולם תודה לך יוחאי.