יוני 17, 2010
חנין זועבי – בקטנה
נסעתי על הטוסטוס ברחוב נחלת בנימין. עצרתי ברמזור של רוטשילד. יש שם יוגורטיה. חנין זועבי עמדה בפינה, בגודל טבעי. אני מניח שבשלב זה כל אזרח מזהה אותה. עמדה שם וכנראה חיכתה למישהו. שני מאבטחים. הם היו מובטלים. אף אחד לא הטריד אותה. טוב, אנסטסיה מיכאלי לא היתה שם. אבל שמחתי שהיא יכולה ללכת ליוגורטיה בשקט אצלנו. לא כי אני שמח שנעים לי. אלא מהסיבה שעליה כתבתי גם קודם. בניגוד לצעקות "פשיזם" חברת כנסת שעושה דבר איום כזה, יודעת שהיא יכולה ללכת ברחוב. טוב שכך. והלוואי שאת העונש שלה – ראו פוסט אחד למטה על ועדת חקירה – יתנו לה בוחריה במגזר הערבי.
יולי 2, 2010 at 13:24
האמת שאני מסכים איתו, מגבניק, זה באמת הסגנון ולא הדעה.
יולי 3, 2010 at 7:29
מאת שיר:
יולי 2, 2010 at 13:24
"האמת שאני מסכים איתו, מגבניק, זה באמת הסגנון ולא הדעה. "
–
בטח, וברזיל הפסידה להולנד בגלל הגשם בניו זילנד 🙂
אם כבר פנה המתגעגע לנוסטלגיה, תן לי לרענן את זכרונך:
בהתחלה טענת ש'אני כותב יותר מדי' לטעמך, אח"כ ש'הלוגיקה שלי לא נכונה' עאלק, אח"כ טענת ש'אני מעוות דברי אחרים' כביכול (ואתגרו אותך להוכיח את טענותיך אלה, וכשלת), אח"כ הייתה לך בעיה עם הכוונות שלי, ועכשיו יש לך בעיות עם 'הסגנון' עאלק 🙂
עם כל ההבנה לרפלקס הבולשביקי הבלתי נשלט אצלך, 'האמת' היא ש(כרגיל) אין לך מה לענות לגופם של דברים, אז אתה (כרגיל) פותח בדיון לגופו של דובר –
אולי תתמודד עם הטענות במקום לנסות לסתום את הפיות שמעלים אותן, ותחסוך מאיתנו את 'הביקורת הספרותית' עאלק.
יולי 3, 2010 at 9:12
קרא במחילה את תגובתו של אלון ותגובתי, ביקרתי את הסגנון וגם הגבתי לטענות.
יולי 3, 2010 at 17:13
אני חוזר בי, אל תקרא כלום, עזוב.
אוגוסט 9, 2010 at 19:58
יש לנו אחלה ארץ 🙂