גדי טאוב

אחד האנשים הראשונים שקיבלו לידיהם את הדוקטורט החדש של נחמן שי היה דווקא בנימין נתניהו. שי החליט להביא ללשכת ראש הממשלה באופן אישי עותק של המסמך בן 500 העמודים, שמנתח בפרטי פרטים את מצב ההסברה הישראלית, אולי משום שהשניים הולכים דרך ארוכה ביחד עוד מכהונתם המשותפת בשגרירות ישראל בוושינגטון, ואולי משום שאם יש מישהו שמבין דבר או שניים בענייני תקשורת – הרי זה נתניהו. הפגישה בלשכת ראש הממשלה בירושלים התקיימה בתחילת מרץ, בזמן שסגן נשיא ארה”ב, ג’ו ביידן, ביקר בישראל. שניים מהדוברים היותר מיומנים של ישראל דנו במעמדה הבינלאומי של המדינה, כאשר לפתע נכנס לחדר ניר חפץ, ראש מערך ההסברה הלאומי, עם ידיעה שבדיוק עלתה באתר האינטרנט של ynet על אישור 1,600 יחידות דיור לבנייה במזרח ירושלים. זו היתה הפעם הראשונה שנתניהו למד על הפרשה, אם כי בימים שלאחר מכן הוא נדרש לתמרונים קואליציוניים ודיפלומטיים קדחתניים כדי לשכך את הרוחות שהתלהטו בעקבותיה. “אמרתי לו שזה בדיוק העניין”, משחזר שי את הפגישה ההיא בלשכתו של נתניהו, “שהוא כראש הממשלה לא ידע מראש על אירוע שגרם לנו אחר כך להרבה מאוד כאבי ראש, ושאין אף אחד שמרכז את הטיפול בהיבטים הציבוריים של המדיניות. מיד, כמו בכל פעם, התחילו הפרסומים בתקשורת, ואחריהם הגינויים באו”ם ובעולם, ואחריהם הקריאות להעניש ולהחרים את ישראל – בדיוק אותם דברים שאני חוקר כבר יותר מחמש שנים”.(למאמר המלא בבלוג של עדי שורץ…)