יולי 13, 2010
כלכלת נתניהו – הזמנה לשחיתות מלמטה
קשה להימנע מההרגשה שיש איזה כשל בסיסי – אנושי ומוסרי – בהפלת ההצעה להעלאת שכר המינימום. האם האנשים האלה, שהרימו ידם נגדה, עצרו רגע לחשוב איך נראים החיים שם למטה? האם הם חשבו איך מרגישה אם חד-הורית, שעובדת ביושר, נניח בתור קופאית, או מנקה, שמונה או עשר שעות ביום, שמתאמצת בציפורניים לשים ארוחה אחת חמה ביום על השולחן של הילדים שלה, כשאחרי כל זה היא צריכה להסתכל להם בעיניים ולומר להם שהם לא ילכו עם החברים לקייטנה, או שלא יהיו להם נעלי ספורט לשיעור התעמלות? יש משהו נורא בחברה שגוזלת מאנשים עובדים וישרים את היכולת להסתכל לילדים שלהם בעיניים.
אבל מעבר לכשל האנושי והמוסרי, יש כאן גם קוצר ראיה מערכתי. מפני שאפילו מהצד הכלכלי הטהור זה תהליך הרסני. אפילו אידיאולוגים נוקשים של הימין הכלכלי כמו בנימין נתניהו, וודאי מבינים שיש בעיה עם תמריץ שלילי על עבודה ביושר. חברה בריאה לא יכולה ללמד את בניה ובנותיה שמי שעובד קשה ונוהג בהגינות – נדפק. זה משחית את היסודות.
אנחנו רגילים לחשוב על שחיתות מלמעלה, אצל בכירים. אבל תמריץ שלילי על עבודה ביושר משחית גם מלמטה. במדינות מושחתות באמת זה לא רק שאי-אפשר לסמוך על הפוליטיקאי, גם אי-אפשר לסמוך על השוטר. במדינות כאלה נותנים לשוטר שטר מקופל בתוך תעודת הזהות, כדי לא לקבל דו"ח. במדינות כאלה צריך לשמן את הרופא כדי לקבל טיפול סביר. במדינות כאלה צריך לתת בקשיש לפקיד העירייה כדי לקבל רישיון עסק. בסוף גם המשקיעים בורחים משם.
אנחנו לא שם. עוד לא. אבל אנחנו בהחלט עושים צעדים בכוון. תחשבו על שוטר שאין לו לא לילה ולא שבת ולא חג, ובכל זאת לא יכול לקיים את משפחתו בכבוד. כמה גדל אז הפיתוי לקבל השלמת הכנסה מבעל קזינו תמורת, נניח, התראות לפני פשיטות משטרתיות. או תחשבו על פקיד שלא יכול לקנות ילקוט לבן שלו לכיתה א'. כמה גדל אז הפיתוי לעזור לאיזה חאפר לקבל היתר בנייה מפוקפק. תמריץ שלילי על עבודה ביושר הוא בעצם תמריץ חיובי להשחתת הסדר. הוא הופך את העולם על ראשו: אדם ישר שעובד קשה צריך להשפיל עיניים מול ילדיו. מי שעושה קומבינות יכול לזקוף ראש.
כשתהליכים כאלה מתפשטים נפגעים גם היזמים, לא רק חסרי האמצעים. כי כשאין סדר וחוק אז חוזה אינו חוזה, והיתר בנייה שקיבלת היום יכול להתפוגג מחר, ועסק שיכול היה להצליח קורס כי הוא צריך לשלם פרוטקשן. כשאין אמון בסדר, הסיכון גדל, והמשקיעים לוקחים את כספם למקומות אחרים.
מאחר שהכלכלה שלובה בחברה, אז מדיניות כלכלית שמשחיתה את החברה, משחיתה גם את הכלכלה. גם מי שאין להם חמלה או הגינות אנושית כלפי אנשים עובדים, גם מי שהיזמים הם בעיניהם חזות הכל, שיזכרו לפחות את זה: במקום שבו לא משתלם לעבוד ביושר בסוף גם לא ישתלם להשקיע. במקום שבו אזרח לא יכול לסמוך על שוטר, בסוף הוא גם לא יוכל לסמוך על אשראי. ואם אין לממשלה הזאת לב לראות את ההשלכות האנושיות של מדיניותה, לפחות שיהיה לה שכל לראות את ההשלכות הכלכליות לטווח ארוך.
המאמר פורסם בידיעות אחרונות, ב 12.7.2010
יולי 13, 2010 at 6:24
נכון מאוד. באמת לא חשבתי על זה מהכיוון הזה.
הבעיה עם ההצעה האחרונה שזה באמת עושה רושם שאין יותר מדי מחשבה מאחוריה ויש לה ריח פופוליסטי.
מה שצריך זה מדיניות מסודרת שתסדיר שכר מינימום ראוי במסגרת של ראייה כלכלית רחבה ולא כקוריוז מנותק ממדיניות. לצערנו קשה להאמין שזה יקרה תחת הממשלה הנוכחית.
אני חושב גם שצריך להפריד, העובדה שמדברים על שוטרים במסגרת הדיון על שכר מינימום היא לכל הפחות הזויה. שוטרים צריכים לקבל הרבה הרבה יותר משכר מינימום. צריך להשוות את התנאים שלהם לאנשי קבע בצבא לפי רמות סיכון.
יולי 13, 2010 at 8:43
מעבר לכך שאני תומך בהעלאת שכר המינימום, כבר העירו לפני שהקושי האמיתי הוא אכיפה, ולכן שינוי חקיקה לא ישפר הרבה במקומות מסויימים. אם פקחי משרד העבודה יסתערו ברצינות על ענף המזון למשל, מלצרים יתחילו לקבל שכר סביר, ולא נצטרך להוסיף באוטומט 10 אחוז לפחות לכל יציאה למסעדה רק כדי לכסות את קמצנות המעביד.
מול זאת אפשר לומר – כן, המלצרים עדיין יחיו על טיפים, אבל לפחות השוטרים שלנו יקבלו שכר נורמלי.
אבל זו בעיה אחרת לגמרי – יכול להיות שעצם התפיסה שהשוטרים והפקידים של הממשלה צריכים להרוויח שכר מינימום ועוד קצת (מתוך הנחה שאחרת אפשר להחליפם בקבלן חיצוני) היא השגויה, ולא גובהו של שכר המינימום.
בשורה התחתונה, אני לא משוכנע שהעלאות שכר המינימום, למרות תמיכתי העקרונית בה, היא הדבר שהכי דחוף לעשות כדי להלחם בתחלואות שהצגת.
יולי 13, 2010 at 9:15
אני לא מרגיש בנוח עם קו הטיעון הזה. הנחת היסוד שלו היא שמי שבעד העלאת שכר המינימום רוצה שישתפר מצבם של העובדים העניים, ומי שנגד ההעלאה לא רוצה את זה, או שלא אכפת לו מזה. זה לא נכון.
מתנגדי העלאת שכר המינימום לא אומרים – עזבו אותכם, לא צריך שיהיה לעניים יותר כסף. הם אומרים שהעלאת שכר המינימום היא דרך לא טובה לעשות את זה. ואגב, נזכיר, במקום העלאת שכר המינימום הם מציעים תכנית של מס הכנסה שלילי – כלי אחר לאותה מטרה.
אי אפשר, ולא נכון להתעלם מכך שלהעלאת שכר המינימום יש פנים לכאן ולכאן. כולם רוצים להעלות את השכר לבעלי השכר הנמוך. מי יתנגד לזה? תראו לי אחד, אחד שאומר שאין לנו זכות להתערב בשוק, ושהכסף הזה מגיע למעסיקים ולא לעובדים. חברים – אף אחד בארץ לא אומר דברים כאלה. מה כן אומרים?
אומרים שהעלאת שכר המינימום תעלה את האבטלה (למי שיש סבלנות: http://www.house.gov/jec/cost-gov/regs/minimum/50years.htm)
אומרים שהעלאת שכר המינימום תגדיל את הוצאות הממשלה והרשויות המקומיות בחמישה מיליארד שקל (עלות מס הכנסה שלילי היא 2 מיליארד – וכבר פורטו מקורות למימונו), מה שאומר שהקיצוץ יבוא מאיפשהו – אתה רוצה לשלם יותר לשוטרים יהיו פחות שוטרים.
אומרים שמעל 95% ממשקי הבית שיש בהם שני מפרנסים נמצאים מעל קו העוני, לכן אולי המאמץ צריך להיות למצוא עבודה לאלו שאינם עובדים יותר (לא במקום – יותר) מאשר להעלות את השכר לאלו שכבר עובדים – העלאת שכר מינימום תשיג את ההיפך.
אומרים שזה יגדיל תמריצים להעסקת עובדים זרים לא חוקיים שממעטים להתלונן.
אומרים שזה יגרום לעליית מחירים – שבוודאי תפגע יותר בחלשים.
לא אומרים שהעניים על הזין שלנו. פשוט אף אחד לא אומר את זה.
אז אפשר להתווכח עם כל אחת מהטענות האלו. מה אפשר – צריך! אם מתנגדי ההעלאה משקרים – אנחנו צריכים לחשוף את שקריהם. אם הם טועים – יש לחשוף את טעויותיהם. אבל מה שאי אפשר זה לסכם את עמדתם ב"לא אכפת להם שיש עובדים עניים, אולי הם לא מבינים כמה שזה הרסני לחברה".
יולי 13, 2010 at 10:35
גדי טאוב הצביע בבחירות האחרונות לקדימה שהיא המפלגה הכי ימנית מבחינה כלכלית
יולי 13, 2010 at 11:21
אני באמת לא מבין איך אפשר להציע לעובדים מוכשרים שכר מגוחך, ועוד אחרי זה להסתכל להם בעיניים.
אני לא מבין איך בנק מסוגל לשלם פחות מ-5000 ש"ח לפקיד ממוצע בעוד שהמנהלים מרוויחים שכר דומה בכמה דקות.
פשיטת הרגל הערכית שלנו כחברה כבר החלה מזמן, וכשאין סולידריות מינימלית שום מנהיגות לא תעזור.
יולי 13, 2010 at 12:35
ככלכלן בבנק ישראל, הרשה לי לחלוק עליך. מתוך הנתונים (שאשמח לשתף) אפשר לראות בבירור שבישראל יש שתי בעיות: ראשית- שכר המינימום ביחס לשכר החציוני הוא מהגבוהים מכל מדינות העולם, ונמצא במגמת עלייה ארוכת שנים. אבל- שיעור העובדים במשרה מלאה שמרוויחים פחות משכר המינימום הכפיל את עצמו במהלך 15 השנים האחרונות- מ7% ב1995 עד לכדי 15% (!) היום. כלומר- אם ברצוננו לשפר את מצב העובדים העניים ראשית עלינו להגביר את האכיפה, ובעיקר במגזר העסקי (ובעיקר בקרב מעסיקים קטנים) ובקרב חברות קבלן- מפירות סדרתיות של דיני העבודה. אם נסתכל על עובדי שעות- שיעור העובדים הללו שאינם מרוויחים שכר מינימום הוא למעלה מ-24%!
לפני שנגדיל את השכר ראוי שהעובדים יקבלו ראשית את מה שמגיע להם- זה מאוד קל לצעוק שלא משלמים מספיק. אבל בשביל להגביר את האכיפה לא מקבלים כותרות. עדיף להבין את הנתונים הבסיסיים טרם צעקות דמגוגיות.
יולי 13, 2010 at 16:49
מתן – אני חושב שאתה מתפרץ לדלת פתוחה. אני לא חושב שתמצא איזושהי התנגדות להגברת האכיפה, אבל לעניות דעתי, גם אז תשמע טענות. קודם כול יטענו ששליחת פקחים והגשת תביעות משפטיות עולות כסף לקופת המדינה. הייתה בזמנו הצעה מתונה יותר שהמדינה וכל גוף הקשור אליה ידחה על הסף מכרזים שמהם עולה חשד לעברות על שכר מינימום (מכרזים "זולים מדי"). גם ההצעה הזאת, אם אני זוכר נכון, לא התקבלה על דעתו של האוצר. אם בכל זאת תוגבר האכיפה, תשמע טענות ששכר המינימום גבוה מדי.
לגבי הנתונים שאתה מביא – צריך לזכור שהשכר החציוני בישראל הוא נמוך. הפער בין השכר של שבעת העשירונים התחתונים לבין זה של שני העשירונים העליונים גבוה מאוד בישראל. יוקר המחיה בארץ, לעומת זאת, מתחרה ביוקר המחיה של הערים הגדולות בארה"ב ובאירופה, ומתאים יותר לשכר של העשירון העליון. דבר נוסף – נכון שיש לנו ביטוח לאומי ביטוח בריאות ומערכת חינוך ממלכתית, אבל ההשתתפות העצמית של האזרחים במימון הבריאות והחינוך גבוהה יחסית לארצות מפותחות אחרות. לפיכך סכום הכסף שנותר בידי העובדים לאחר ההוצאות החיוניות (תרופות, טיפולים רפואיים, שיעורים פרטיים לילדים, תשלום לצהרון, לקייטנה) קטן באופן משמעותי.
דוגמה קטנה נוספת להמחשת העניין – נסיעה עירונית באוטובוס עולה אצלנו כמו במערב אירופה וכמו בערים הגדולות של ארה"ב, אבל יעילות התחבורה הציבורית נמוכה, ורבים נזקקים לרכב פרטי או למוניות (בפרט אם מדובר בהורה שצריך לחזור מהעבודה ו"לפזר" את הילדים לפעילויות אחר-הצהריים). לפעמים קשה להאמין כמה כסף צריך להוציא בחודש אחד על תחבורה, וכמה מעט מהסכום הזה מכסה המעביד (גם כשהוא נוהג על-פי החוק).
בעיה נוספת – התקן למשרה מלאה בישראל הוא גבוה מאוד. 186 שעות בחודש, לא כולל הפסקות. כיוון שהחוק דורש (בצדק) חצי-שעת הפסקה באמצע יום העבודה, יוצא שהתקן הוא בעצם 197 שעות בחודש. אין מדינה במערב אירופה שדורשת מספר שעות כל-כך גבוה למשרה מלאה. כיוון שהרבה אנשים (ובעיקר אימהות לילדים) אינם עומדים בתקן הזה, הם עובדים במשרה חלקית, מה שמצדיק תשלום נמוך יותר משכר המינימום, לפי חלקיות המשרה.
יולי 13, 2010 at 19:28
העלאת שכר המינימום יוביל לאבטלה.
במקום להעלות את שכר המינימום, למה שלא ישאירו את שכר המינימום כמו היום ובמקביל ינהיגו מס הכנסה שלילי? כך ימנעו עוני מבלי לגרום לאבטלה.
יולי 14, 2010 at 6:29
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3919339,00.html
יולי 14, 2010 at 11:57
מספיק עם ההפחדות "שכר המינימום יוביל לאבטלה". אנשים ימשיכו לעבוד וימשיכו להצטרך אותם. ואם זה אומר שיעסיקו אחד ב-5000 שקל (במקרה הטוב) במקום שניים ב-3500 (שוב, במקרה הטוב) זה בסדר גמור.
פשוט קשקוש.
יולי 15, 2010 at 11:43
העלאת שכר המינימום לא תוביל לאבטלה, היא פשוט תוביל להעלאת מחירים.
יש דבר אחד שאנשים שוכחים כשהם מדברים על שכר המינימום, וזה שלכסף אין ערך אינהרנטי, אלא רק ערך יחסי שנובע ממה שאפשר לעשות איתו. אם העלות של יצור דברים בשכר מינימום, של עבודה זולה ונמוכה עולה, אז המחיר של המוצר הסופי עולה גם, ואז כולם מפסידים – כל מי שמרוויח היום מעל המינימום ירוויח פחות מעל המינימום וישלם יותר על דברים.
בעיית העוני היא במחירים של דברים, לא בשכר המינימום. כשדברים יעלו פחות יהיה יותר טוב, ואת זה אפשר לעשות ע"י הורדה של המכס על דברים שמגיעים לארץ וכו'.
מעבר לזה, אין שום סיבה בעולם ששוטר ירוויח שכר מינימום. זאת הסיבה שבגללה המשטרה שלנו והאכיפה אצלנו הן לא מהמרשימות. יש לי חבר שניסה פעם להיות שוטר, והוא לא התקבל. כשהוא ברר למה, אמרו לו [בשושו, חברים של המשפחה] שהנתונים שלו היו קצת יותר מידי גבוהים, והמשטרה לא מקבלת אנשים שהיא חושבת שימאס להם אחרי שנתיים ויעזוב לעשות דברים רווחיים יותר.
אי אפשר לדרוש מהשוטרים שלנו שיבחרו בין האמונה שלהם לבין הילדים שלהם, כי אז מקבלים את אלו שאין להם ברירות אחרות. זה לא בריא לנו כעם וכמדינה. שוטר צריך להרוויח 200% משכר המינימום.