אוקטובר 18, 2010
שערוריית תמלוגי הגז
בעיתון הסטירי The Onion הופיעה בשבוע שעבר ידיעה: "העם האמריקאי שכר לוביסט חזק כדי לקדם את האינטרסים שלו". זה לעג מר על העובדה שתרבות הלוביסטים מעוותת את תפקידם של מוסדות מייצגים. כך גם בישראל, שבה ההון מוצא נתיבים רבים מידי אל השלטון.
הויכוח על תמלוגי הגז מביא את הדברים לקו פרשת מים, ומציב בחדות את השאלה בשירות מי פועל השלטון – בעלי ההון, או כלל האזרחים. מדובר הפעם במימדים עצומים. על פי המכון הגיאולוגי האמריקאי בתחומי השליטה של ישראל מצוי גז בשווי של כ-300 מיליארד דולר. זה סכום אגדי. כמעט פי 50 מתקציב החינוך. כמעט פי 30 מתקציב הביטחון. פי 300 (!) מתקציב משרד הרווחה. הסכום הזה הוא גדול כל כך, שאם נשתמש בו להכפיל את כל שירותי הרווחה של ישראל למשך עשור, הוא בקושי ירגיש שנגעו בו. הוא יכול לחולל מהפיכה בחינוך, מהפיכה בתשתיות, מהפיכה בשירותי הבריאות, מהפיכה בהשכלה הגבוהה, מהפיכה בדיור, מהפיכה במלחמה בפשע, וצמצום ניכר בפערים החברתיים. בעלי חברות האנרגיה ובעלי ההון שבראשן, לעומת זאת, חושבים שהוא צריך להגיע ברובו לידיהם.
טענתם של היזמים היא לגליסטית: הם השקיעו בחיפושים על סמך המצב החוקי שקבע שהמדינה תקבל רק 12.5% מן הגז ועוד כ 13% בדמות מס (החוק הוא מ 1952). עכשיו, אחרי שהסתכנו, וטרחו, והשקיעו, כשהם גילו סופסוף את האוצר, המדינה רוצה לשנות רטרואקטיבית את תנאי המשחק, ולהגדיל את חלקה ברווח.
אבל הטיעון הזה חלש. כפי שהעיר הכלכלן ד"ר מומי דהאן זה הרי טבען של החלטות ממשלה תמיד, וזה תפקידה: ממשלות קובעות את כללי המשחק בהתאם לנסיבות. הרי כל פעם שבנק ישראל משנה את הריבית במשק, הוא עושה דבר כזה בדיוק לכל מי שיש לו משכנתא: התשלומים על הלוואה שלקחנו בתנאים אחרים פתאום משתנים. גם זה "רטרואקטיבי" בדיוק באותו מובן. לא יתכן שהמשכנתא הפרטית שלי, תהווה איסור על בנק ישראל לשנות מדיניות. ואם המדינה עושה את זה לגבי משכנתאות של פרטים היא וודאי יכולה לעשות את זה כאשר מדובר בתגלית של אוצר טבע עצום השייך לכולנו, והיכול לשנות את כל מצבה הכלכלי של ישראל.
ועוד עניין יש כאן. עוד לפני התגלית עלו הצעות לתיקון החוק הישן מ 1952, שנותן לחברות האנרגיה אחוז גבוה לאין שיעור ברווחי הקידוחים מזה הנהוג בעולם. חברות האנרגיה הצליחו לבלום את השינוי. במדינה שמוכרת את נכסי הציבור לעשיריה – חופי ים, מחצבי ים המלח, בנקים ומה לא – הם ראו הזדמנות לנכס לעצמם גם את מרבצי הגז הטבעי, ופעלו להגן עליה. זכותה של הממשלה, חובתה למעשה, לא לאפשר להם.
שרי הממשלה וחברי הכנסת צריכים להחליט אם הם עובדים בשירות הלובי של בעלי ההון או בשירות הציבור שבחר בהם. לציבור אין לובי. אבל יש לו סנקציה. ואני מציע לכל אזרח לעקוב אחרי ההצבעות בעניין הזה, ולשנן טוב טוב את שמותיהם של אלה שמרימים יד בעד מסירת הנכס הלאומי הזה לעשירים. אני מציע לזכור את השמות האלה לפריימריז הבאים, לבחירות הבאות. כי פוליטיקאי שיתמוך בדבר השערורייתי הזה מאבד את זכותו לייצג אותנו.
המאמר פורסם בידיעות אחרונות ב17.10.10
לעוד פרטים ואיך אפשר להצטרף למאבק ראו באתר Israel-Restart
אוקטובר 23, 2010 at 19:50
אתה אומר ערבות הדדית אבל סותר את עצמך ומשתמש בו כראות עיניך.
תסכים איתי שהביטוי "ערבות הדדית של אזרחי המדינה" הוא ריק, אם כשמגיעים לשאלה בעניינו של הגנה על זכויותיו ורכושו של אדם אתה מגיב ב"הוא? לא נראה לי". לא רק זה, גם אמרת בפוסט קודם שדווקא כן תשקול להגן על רכושו, אם תקבל ממנו מספיק כסף. בהחלט "ערבות הדדית".
אמרת שאתה מגן על אנשים כי אתה יודע שהם בתורם מגינים עליך. רק לא ברור לי מה ידוע לך על תשובה שאתה מוציא אותו מהכלל הזה? ידוע לך שהוא משתמט ממילואים? ואם תשובה אינו נכלל בקבוצת האנשים שזכאים להגנה כי הם מגינים עליך, האם תגן על חרדי מבני ברק? תגן על אזרח ערבי ישראלי?
טוב זה קצת לא פייר, חייו של תשובה לא מאוימים. מדובר בשטח וברכוש ואמרת שאתה לא רוצה לסכן את עצמך על עניינים כמו רכוש או שטחים ועדיף להתפשר. נו, אז בוא נוודא שאנחנו אחידים בעקרון הזה. למה להשקיע בהגנה על שדרות?
נזכור שקסאמים כמעט ולא גובים קורבנות בנפש. הרבה פחות מתאונות דרכים, או מחלות לב, או זיהום אוויר. מדובר בסופו של דבר בעיקר בהגנה על שטח ועל רכוש. ואת זה אפשר לפתור על ידי פשרה. הרי הערך האסטרטגי של שדרות קטן יותר ממאגר גז, ואנחנו בודאי מקבלים מהם פחות מס מהתמלוגים של תשובה, וזה כזכור "לא מספיק".
מה דעתך: אם לא היתה למדינה עלות בלהחזיק את שדרות אז הייתי בעד להגן על שדרות כפי שהיא, אבל ככה (גם בלי לשכלל את עופרת יצוקה) יש את המיגון, ההטבות לעסקים, הכח הצבאי. המסקנה הברורה היא שלא כדאי לסכן חיי אדם על שדרות. עדיף לסגת ולהעיף את תושבי שדרות למקום יותר מוגן ולחסוך חיי אדם* (אלא אם כן הם ישלמו יותר תמלוגים?).
מה אני בא לומר? שאם תחפור מספיק, תראה שאתה מעוות את האידאלים שלך על ערבות הדדית לטובת נוחות. לדעתי אתה עושה פעלולים כדי להצדיק את העובדה שלא בא לך להגן על תשובה, למרות שלפי כל קריטריון הוא זכאי להגנה.
אחרי זה אתה טוען כאילו המדינה איזה מסכנה, שעומדת להתרושש מההגנה על זכויותיו של אזרח תשובה. וכאן אתה קצת חוטא למציאות.
ראשית, שכחת מי קיים בשביל מי. החלק הכי יסודי בהגדרת המדינה המודרנית הוא שהתושבים מוותרים על הכח המזויין כדי שהמדינה תספק לאזרחיה הגנה מהתקפות, כדי שהם יוכלו להתרכז בפיתוח כלכלי ושגשוג. זה אומנם מצריך תשלום מיסים, אבל לא זכורה לי אף מדינה שמתנה את זה בכדאיות כלכלית, כפי שאתה מעוניין לעשות.
שנית, אתה כותב שישראל הרחיבה את המים הכלכליים שלה לכבוד עניינו של תשובה, כאילו שהמדינה עושה לו איזה טובה אישית לעניינו הפרטי. אבל זה לא כך.
המדינה מ-מ-ש לא עשתה לתשובה טובה אישית. המדינה היא זו שהבטיחה לו הבטחות ועודדה אותו להשקיע כספים בחיפוש גז. המדינה מעוניינת להטיל את ריבונותה על משאבים שונים, כי היא זוכה לכספים ומעמד בינלאומי. המדינה כבר מרוויחה, כי המדינה תגרוף אחוזים מהרווח בלי שהיא השקיעה אגורה.
וסתם בקטנה, אם המדינה עושה לתשובה טובה מיוחדת בכך שהיא מרחיבה את המים הכלכליים שלה, איך זה שרוב הדיון מתקיים כאילו לכולם פה היו זכויות על הגז הזה מאז שהם נולדו?
יש פתגם כזה, על כך שאין לפשוט את עורו של הדב לפני שהוא מת.
אוקטובר 24, 2010 at 0:06
סירו,
אני לא מבין איפה הסתירה , ערבות הדדית להגנה על ביטחונו וחרותו של תשובה: תמיד. ערבות הדדית להגנה על רכושו: במסגרת הסביר.
כיוון שכאן לא מדובר על חיי אדם (עקרון) נשאר למדוד מה סביר.
אם נמדוד יחס עלות (הוצאות על הגנה משפטית וצבאית כולל סיכון חיי אדם) מול תועלת (הכנסות ממיסים), נקבל לטעמי תמונה די ברורה.
אני לא מסכים אתך שהביטוי 'ערבות הדדית' ריק מתןכן בגלל רצוני למדוד סבירות בדברים לא עקרוניים כגון הגנה על רכוש, למעשה אני הולך רחוק יותר ממה שהמדינה עושה היום ומוכן במסגרת השרות הצבאי למות למען חייו וחרותו של כל אזרח במדינה. המדינה מצידה לא פועלת במונחים אבסולוטים כאלו ומודדת יחס עלות תועלת גם במקרה של אובדן חרות לאזרח המדינה.
מן הסתם את זוכר שכשהמדינה החזירה שבויים בעבר לאחר התמקחות ארוכה ומתמקחת (לא מעט) בהווה עם שובי גלעד שליט.
אתה מעוניין להציג אותי שונא עשירים איטרסנט או לחילופין כתאב בצע שמקנא באדם שקנה את עושרו לא על חשבוני. ויותר מכך אתה אומר שאם אקבל ממנו (אתה פונה אלי אישית כאילו הכסף ממיסי אדון תשובה מגיע לחשבוני הפרטי) אגן עליו, טוב שאתה לא מאשים אותי בנסיון לקחת פרוטקשן.
כסף ממיסים יכול להיות מתורגם בקלות להצלת ושיפור חיי אזרחים (שרותי בריאות משופרים, תרופות, פנסיות מוגדלות לקשישים, חינוך שהוא השקעה לעתיד וכו')
אמרתי שאני מגן על חיי אנשים שבתורם מגינים עלי וגם אמרתי יותר מפעם אחת שאגן על חייו וחרותו של כל אזרח כולל האדון הנכבד תשובה וכולל אותך, אבל איני חושב שחיי תשובה בסכנה אם ריווחי חברתו יקטנו (אולי אתה חושב שליבו של תשובה לא יעמוד לו במקרה של מס גדול יותר?)
אגן על חיי כל אזרח יהודי וערבי חרדי וחילוני שעושה ושלא עושה צבא (אין דבר כזה משתמט מצבא, אם המדינה נותנת לאזרח פטור לא יכולות להיות לה טענות על לאזרח על כך)
במאמר מוסגר אוסיף שיתכן ואגלה חריצות כפולה ומכופלת בהגנה על ילדים ופחות על פושע שפגע בי אישית, אבל את הפגם הזה תוכל ליחס לאופי המחורבן שלי ולעובדה שאני לא מושלם.
שדרות כוללת בתוכה אזרחים ולכן מגינים עליה, מן הסתם אם לא הייתה לזה השלכה כלכלית וניתן היה להעביר את תושבי שדרות למקום אחר והסכסוך באזור זה היה מסתיים לחלוטין וסופית ניתן היה לדבר על פשרה.
אבל נכון להיות אם תפנה את שדרות יהיו לכך השלכות כלכליות עצומות (יש יותר אזרחים בשדרות מאשר בכל גוש קטיף לשעבר) והחאמס לא ישקוט לאחר נסיגה תאורטית שכזו אלה רק ישפר עמדות, ולכן אין ערך לנסיגה שכזו.
למרות שקאסמים כמעט לא גובים חיי אדם תחזור ותשתמש בדוגמה הזו כאשר הכמעט-אנשים-שנשארו-בחיים יסכימו איתך.
מי שעושה פעלולים לשוניים ומנסה בעזרת אקרובטיקה מילולית להצדיק סיכון חיי אדם בשביל תועלת זניחה יחסית זה אתה, אתה הוא שמנסה לשכנע אותי שהגנה על כסף פרטי היא עקרון על ומשולה להגנה על חיי אדם.
טוב אני לא פייר, תחושת הסדר במערכות שילטונית גם היא אלמנט חשוב ואכן לא אצה לי דרכי לשנות את המיסוי רטרואקטיבית בכל מקרה, אני אומר שבמקרה הנוכחי יש שינוי בנסיבות שדורשות עריכת הסכם חדש.
דרך אגב יש גם עבירה בכך שתשובה מחזיק ביותר רשיונות כריה ממה שמותר ע"פ חוק ולכן לא ברור לי למה אתה שרוצה למצות את החוזה הנוכחי כלשונו מצד המדינה ולא מזכיר שלמדינה יש עילה מצוינת למשיכת 4 רשיונות כריה בחזרה (וזה לא הרשיונות שתשובה יבחר להחזיר).
חברת נובל אנרג'י שותפתו של תשובה מפעילה לחץ דרך הממשל האמריקאי ולכן המדינה לא 'שברה את הכלים' ומשכה דווקא את הרשיון הזה מיד ועכשיו.
אתה טוען שאני מבצע פעלולים כדי להצדיק (מה בעצם?) אני אמנם לא חושב שהגעתי לגיל שבו אוכל לומר שאין חורים בהגיון שלי. השקפת העולם שלי עדיין מתגבשת, אבל אתה אפילו לא קרוב למציאת סדקים ואני לא נדרש לפעלולון אחד קטן, בעניין זה אני קונסיסטנטי וגם אם תחפור המון בתגובתי לא תמצא חוסר אחידות.
המדינה לא מסכנה אבל גם המיליארדר תשובה בהחלט לא מסכן, אבל ישנם עלויות לא מבוטלות להגנה על האינטרסים הכלכליים של תשובה, ואם מטוס ששעת טיסתו עולה אלפי דולרים צריך ל'עשות סיבוב' באזור מידי פעם וחיל הים ישלח ספינות לפטרל ולהפגין נוכחות קבועה. הכסף למימון העניין יבוא ממיסי כלל האזרחים.
המדינה הרחיבה את המיים הכלכליים שלה בגלל חיפושי הגז של תשובה ועל פי דרישת השותף האמריקאי שידע שיותר קל וזול יהיה לו לעשות עסקים עתידיים עם ישראל וקפריסין מאשר עם לבנון.
אתה חוזר שוב ושוב ברמיזה ובמפורש על כך שהמדינה לא השקיעה/משקיעה/תשקיע וזה גובל בבורות או שקר. כבר היום החברה זוכה להגנה צבאית מתמשכת ותמשיך לזכות לו בעתיד (אני חושב שאתה יכול להמשיך מפה).
האמירה בפסקה האחרונה רומזת/מתריסה בסגנון מה זה עינייני כאילו שאין לכלל האזרחים זכויות על הגז מאז שהם נולדו. היא תועבה שחותרת ומרסקת את הסולידריות.
טרחת לציין בתחילת תגובתך שאני שובר את העקרון של הסולידריות שעליו אני מדבר.
אתה רוצה שאני אגן על רכושו תשובה (למה שאגן אם אם לי מה להגיד?) ואקיים חוזה לא להעלות מיסים.(למרות שכל מדינה בעולם יכולה להחליט על העלאת מיסים וזה חלק מהחוזה בין אזרח למדינה)
ואני רוצה להציע פתרון הפוך תשובה ישלם בעבור ההוצאות שנגרמות למדינה בצורת מיסים ווהמדינה לא תהייה קטנונית ותקח את כל הרשיון למרות שינוי הנסיבות ולמרות החזקת רשיונות כריה לא חוקית.
אני אומר כאן כדי שיהיה ברור :
הספסל שבקצה הרחוב שלי שעליו יושבים אנשים זקנים בערב קייצי הוא שלי.
חופי הים (כולם): שלי
הכבישים כולל דרכי עפר והרחוב שאתה גר בו: שלי.
בקצרה כל דבר ציבורי במדינה, הוא שלי ושלך ושל כל האזרחים היהודים והערבים החרדים (וגם אילו שקראת להם משתמטים),וכל זה מעצם היותי אזרח
מי שמרסק את הלכידות החברתית הם אנשים כמוך שחושבים שהמדינה לא שייכת לכלל האזרחים ושלי ולאנשים כמוני אין מה להגיד בעניין זה.
מי שמספר לקבוצות שלמות של אזרחים שאין להם זכיות שוות (לעניים לערבים למזרחים לנשים להומואים לכל קבוצה אחרת שמופלת לרעה בחוק רשמי ובהסכמה בע"פ), הוה זה שמפורר את שאריות הסולידריות שעוד היו פה.
לעניין הדוב שלך אין לי מה להוסיף.