• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=716
• תגובות ב-RSS

26 תגובות לפוסט ”למי נצביע?“

1. מאת מיכה:
   

   דצמבר 27, 2010 at 11:54

   אני לא חובב של נתניהו, בלשון המעטה, אבל במציאות הנוכחית הוא לא יותר גרוע מאשר לבני, אולמרט, ברק. זו לא בדיוק מחמאה, אבל נראה לי שבעיית המנהיגות שלנו כרגע נוגעת פחות לאידיאולוגיה ויותר ליכולת לנהל את המדינה על שלל בעיותיה — competence.

   כרגע אין אימון ביכולת של אף אחד מהמנהיגים או מהשרים להתמודד עם הבעיות האלה, ואין אימון ביכולת של האופוזיציה להאבק לשיפור המצב, לקדם נושאים חשובים, ובוודאי לא להוות אלטרנטיבה.

   אני לא נלהב להצביע עבור מועמד, גם אם הוא מדבר בסיסמאות שמאליות, אם אני לא סומך עליו (או עליה) שהם יוכלו לנהל מלחמה בעזה או לבנון, משבר כלכלי, אסון אקולוגי, או תהפוכות דיפלומטיות.

   אם העבודה או קדימה רוצים לחזור הם לא צריכים רק מנהיג חדש, הם צריכים נבחרת שתיתפס כמסוגלת להתמודד עם הבעיות האלה. כנ"ל גם לגבי מישהו חדש ששואף להיכנס למערכת.

2. מאת דרור:
   

   דצמבר 27, 2010 at 15:06

   ישראל ביתנו
   כי אני לא רוצה שכפר סבא עירי תהפוך לשכונות של מסתננים לצד שכונות של ערבים עם כסף סעודי

3. מאת יובל:
   

   דצמבר 27, 2010 at 17:55

   "בלי ספק, זאת הגרועה בממשלות שהיו לישראל"……
   עם הרבה הרבה מאוד ספק.
   ממשלת ברק הביאה לנו אינתיפאדה מדממת, נטישת ההרתעה בהר דב ונטישת מדחת יוסף.
   ממשלת אולמרט הביאה את הכשלון בלבנון.
   ממשלת שרת היתה זוועה מכל הבחינות – בטחונית, כלכלית, דיפלומטית.
   בימי ממשלת רבין א' מצבה הבינ"ל של ישראל היה גרוע מכיום.
   ו… אהמ, גולדה.
   מה בדיוק האסונות של ביבי ב'? המרמרה? קיפאון מדיני? כל האובססיה הזאת לעשיה-עשיה-עשיה לא ברורה לי. ברק עשה, והביא אסון איום. רבין ב' עשה והביא מציאות אסונית (אם כי בבירור ממשלתו לא היתה הגרועה ביותר). אולי לפעמים עדיף לא לעשות?

4. מאת המשחק של אנדר:
   

   דצמבר 27, 2010 at 20:05

   מה בדיוק האסונות של ביבי? הכלכלה במצב מצוין, ביבי לא נבחר בשביל לעשות שלום אלא בשביל למנוע ויתורים מדיניים (ונראה שהוא מצליח), יש רפורמות כלכליות בכל פינה, רפורמה נחוצה מאוד בהשכלה הגבוהה, רפורמת בנדל"ן, שינויים במודיעין ובצבא …

   הבעיה שהוא לא יצא לשתי מלחמות כושלות (אולמרט)? לא הכניס אותנו למשבר כלכלי? לא סינדל אותנו ב"הסכם שלום" שקבר את ישראל מבחינה מדינית לשנים(רבין)?

   המאמר הזה נראה כמו מסמך תעמולה. כתוב גרוע. אני לא ממש חסיד של ביבי, אבל … דחיל רבאק!

5. מאת אבי78456:
   

   דצמבר 27, 2010 at 21:58

   הממשלה הנוכחית איומה. לא פחות. אבל כן, גם רוב הדוגמאות שהמגיבים הביאו הן לממשלות גרועות.
   ועדיין, נדמה ששום ממשלה מהממשלות האחרונות לא חתרה במודע לשום מקום כמו הנוכחית של נתניהו.
   לצערי אני שומע יותר ויותר קולות כמו של יובל – "אולי עדיף לא לעשות"… ומה? ונחכה למצטרפות נוספות לגל שהתחיל בדרום אמריקה וסקנדינביה ונחכה למדינה פלסטינית בגבולות 67 (בלי חילופי שטחים, פשוט 67)? נהדר.
   או שאולי תגיע קודם אנתיפאדה של ערבי ישראל שאמנם הם ומנהיגיהם אשמים בהרבה ממצבם אבל גם השלטון של המדינה היהודית והדמוקרטית לא מייצר עבורם שום אופק שונה? יותר טוב.

   עזבו את הדוגמאות. ההרגשה הכללית היא צעידה לשום מקום ברוב הנושאים החשובים.

   דעותי אינן זהות לשל המחבר, אפילו שונות מאוד בחלק מהנושאים אבל המאמר (הנהדר) מסכם שתי תחושות מאוד רלוונטיות אלי – אין אף גוף פוליטי שיודע לאן הוא רוצה ללכת ויכול להגיע לשם (חוץ מבל"ד וש"ס, באמת להבדיל אלפי הבדלות).
   מה שהוביל אותי למסקנה שאין לי בית פוליטי בדמות מפלגה. כמצביע שמאל (לעיתים לאומי יותר ולעיתים לאומי פחות) אני יכול להגיד שלא נשאר לי בית פוליטי לגור בו.
   או שבעצם כן יש אחד וכנראה שהוא יקבל את הקול שלי כשתגענה הבחירות הקרובות – התנועה הירוקה (המפלגה החברתית-סביבתית).
   הגיע הזמן שמפלגה שלא מזניחה תחומים חשובים לחיים של כולם פה (חינוך, רווחה, סביבה) ולא מתייחסת עליהם כאל נספח ל"דברים החשובים באמת" תקבל את ההזדמנות להזיז משהו.

   ושתי הערות למגיבים:
   למשחק של אנדר – אני רוצה מהממשלה שלי שתוביל את המדינה לעבר אופק מסויים. בשביל רפורמות הייתי בוחר בששינסקי. ההבדל עצום.

   למיכה – מפלגת העבודה קיבלה את הצ'אנס עם עמיר פרץ שלצערי החליט להיכנס למשרד הבטחון ומשם אנחנו יודעים מה קרה. אני מאוד אופתע עם היא תצליח להתאושש מהמקום שהיא נמצאת בו היום. ותודה לברק.

6. מאת המשחק של אנדר:
   

   דצמבר 27, 2010 at 22:28

   " למשחק של אנדר – אני רוצה מהממשלה שלי שתוביל את המדינה לעבר אופק מסויים. בשביל רפורמות הייתי בוחר בששינסקי. ההבדל עצום. " – ברוב מדינות העולם ממשלות נבחרות גם על סדר יום אזרחי ולא רק על עמדתם בנושאי חוץ. זאת אפילו נחשבת ל"מדיניות שלהם" ואפילו רחמנא ליצלן ל"עשייה". ד"א זכותך להחזיק בדעתך. נתניהו נבחר על מצע מפורש שלא כלל עשיית שלום בהכרח. היו בחירות וכאלה אתה יודע.

7. מאת אבי8759:
   

   דצמבר 27, 2010 at 23:01

   המשחק של אנדר, נראה שלא קראת את כל התגובה שלי וקפצת לחלק שמתייחס למה שכתבת (או שכתבתי בצורה לא מובנת להחריד…).

   לענייננו, וכמו שכתבתי כבר, סדר היום האזרחי חשוב לי מאוד. אני מבטיח. אבל גם בו ממשלת נתניהו עסוקה בכיבוי שריפות כמו שגדי כתב או ברפורמות כמו שאני התייחסתי אליהן בזלול. לא כי הן לא חשובות. הן מאוד חשובות – חלקן יועילו מאוד וחלקן בעלות השפעות רעות מאוד. אבל הן בסגנון של "מקרה-תגובה" ולא של תפיסת עולם שיודעת לאן היא לוקחת אותנו. למה? כי אחרת נתניהו לא היה מאפשר לליברמן להישאר בממשלה אחרי ההתבטאויות שלו שהיו הפוכות(!) לגמרי מתהליכים אליהם חתר משרד ראש הממשלה.

   ואני יודע שהיו בחירות ואני יודע שאני מדבר מתוך ראשי ועל דעתי בלבד. מה זה משנה?

8. מאת יוסי האחר:
   

   דצמבר 27, 2010 at 23:35

   "בלי ספק, זאת הגרועה בממשלות שהיו לישראל".
   נו באמת גדי. אני מבין שזה מאמר לידיעות אחרונות אבל בכל זאת, תכבד גם את מי שגר כאן כבר כמה שנים.
   אז אולי תזכיר לנו למה אתה מתגעגע בדיוק.
   למלחמות כושלות? לאוטובוסים מתפוצצים ברחובות? לניהול ענייני המדינה בפורום בעל ניחוחות מאפיוזים המתכנס בחווה? לשחרור מאות מחבלים תמורת גופות? לשר ביטחון שלא מדבר עם ראש הממשלה, שלא מדבר עם שרת החוץ שלו? לשר אוצר שהוא בעצם נוכל מקצועי (אבל חבר כמו שאומר א.א)? להצבעות תמורת מיצובישי? אולי לכהונתו של גונן שגב כשר הבריאות?

   על כל חסרונותיה של הממשלה הזו, היא לטעמי הטובה ביותר שהייתה לנו מזה הרבה הרבה שנים.
   רצינית, מתפקדת, מורכבת מאנשים ראויים והכי חשוב – אינה מכורה לאשליות ואינה חיה על אגו-טריפ ופנטזיות כח ושליטה.

9. מאת המשחק של אנדר:
   

   דצמבר 28, 2010 at 10:54

   " למה? כי אחרת נתניהו לא היה מאפשר לליברמן להישאר בממשלה אחרי ההתבטאויות שלו שהיו הפוכות(!) לגמרי מתהליכים אליהם חתר משרד ראש הממשלה. " – למה אתה חושב שהן הפוכות מהתהליכים אליהם חותר משרד ראש הממשלה? דיבור בשני קולות הוא טריק מקובל. זה כלי מדיני. הוא לא ישר במיוחד אבל הוא קיים: גם ברש"פ, גם באירופה וגם בארה"ב.

   " ואני יודע שהיו בחירות ואני יודע שאני מדבר מתוך ראשי ועל דעתי בלבד. מה זה משנה? " – הכוונה שלי שנתניהו לא נבחר כדי לקדם משא ומתן לשלום. למעשה ליברמן מייצג היום טוב יותר את עמדת נתניהו (ואני לא מאמין שהיא השתנתה) מנתניהו עצמו.

10. מאת עוגיפלצת:
    

    דצמבר 28, 2010 at 12:48

    יוסי האחר: "הכי חשוב – אינה מכורה לאשליות ואינה חיה על אגו-טריפ ופנטזיות כח ושליטה.". 🙂 אין ספק, אהוד ברק ואביגדור ליברמן – שני אנשים שאגו-טריפים ופנטזיות כוח הם מהם והלאה.

11. מאת מיכה:
    

    דצמבר 28, 2010 at 13:56

    שני מאמרים מעניינים

    http://www.theatlantic.com/international/archive/2010/12/what-if-israel-ceases-to-be-a-democracy/68582/

    http://danireshef.blogspot.com/2010/12/blog-post_28.html

12. מאת אבי8759:
    

    דצמבר 28, 2010 at 17:20

    כבר מזמן הפסקתי להאמין שליברמן מתאם את התבטאויותיו עם נתניהו. כמובן שאם תבקש ממני להוכיח את זה אני לא אוכל, אבל מצד שני כנראה שגם אתה לא את ההפך.

    ואכן ליברמן מייצג את נתניהו טוב יותר מאשר ביבי. אבל העניין הזה חוזר על עצמו כל פעם שהממשלה ימנית, ואני די בטוח שגדי כתב על זה אפילו כאן בבלוג: ראש ממשלה ימני תמיד זז שמאלה לעומת המצע שלו מלפני הבחירות. למה? כי הוא צריך להיות ריאלי! כי כנראה ההבנה שלחכות עשרים שנה בלי התקדמות לשום כיוון היא רק לרעתנו מאוד מתחדדת ממשרד ראש המששלה. אני נוטה להאמין שביבי מבין את זה אבל אין לו אפשרות לעשות כלום עם הקואליציה שלו.
    אני לא מבין את הטענה ש"ביבי נבחר לא כדי לעשות שלום". זה אכן נכון אבל מה זה אומר לי? שאני טועה כי הוא ראש ממשלה?

13. מאת המשחק של אנדר:
    

    דצמבר 28, 2010 at 22:36

    " ראש ממשלה ימני תמיד זז שמאלה לעומת המצע שלו מלפני הבחירות. למה? כי הוא צריך להיות ריאלי! " – לראש ממשלה בישראל כדאי להעמיד פנים *כלפי חוץ* שהוא מתקדם לכיוון של הסכם, כמו שלראש ממשלה פלסטיני כדאי להעמיד פנים שהוא מעוניין בתהליך השלום. המטרה היא לזרוק את האשמה על הצד השני. זה כמובן לא אומר שראש הממשלה באמת זז שמאלה. רק שהוא מוציא הצהרות עיתונות בגוון הזה.

    אני לא חושב שביבי שינה את דעתו. הוא עדיין מחזיק בדעות שכתב בספרו: מדינה פלסטינית היא אסון. הסכם אוסלו והסכמי שלום הם טעות.

    " אני לא מבין את הטענה ש“ביבי נבחר לא כדי לעשות שלום“. זה אכן נכון אבל מה זה אומר לי? שאני טועה כי הוא ראש ממשלה? " – בוודאי שלא, זה פשוט אומר שליברמן לא חורג ממדיניות הממשלה וראש הממשלה, להזכירך אתה אמרת:

    1. " אבל הן בסגנון של ”מקרה-תגובה“ ולא של תפיסת עולם שיודעת לאן היא לוקחת אותנו. למה? כי אחרת נתניהו לא היה מאפשר לליברמן להישאר בממשלה אחרי ההתבטאויות שלו שהיו *הפוכות(!) לגמרי* מתהליכים אליהם חתר משרד ראש הממשלה. "

    2. ואני פשוט טוען שהן בדיוק בכיוון של הממשלה.
    =================================================
    אגב ובלי שום קשר, שים לב שלא מזמן אהוד ברק הגיע לפורום סבן בארצות הברית ואומר לכל מי שרק מוכן לשמוע שישראל צריכה לחלק את ירושלים ולהסתפק בחלק המערבי של העיר.

    אני חושב שזה גם חלק מדיבור בשני קולות. אני לא בטוח איזה חלק ממה שקורה כאן הוא מאבקים פוליטיים פנימיים ואיזה הוא חלק מהמערכה המדינית אבל נראה לי ש"ההדלפות" הן שילוב של שניהם.

    האם אתה חושב שאימרתו של אהוד ברק

14. מאת אמיר:
    

    דצמבר 28, 2010 at 22:58

    נו, אחרי שכל זה נאמר – למה שלא תיקח כמה חבר'ה ממציל"ה, תחברו לאלדד וה"שמאל הלאומי" ותקימו מפלגה ראויה שתמלא את החלל הריק שנוצר בשמאל הישראלי?

    מי אם לא אתם?
    למה אתם מחכים?

15. מאת פנחס:
    

    דצמבר 29, 2010 at 14:06

    דת השלום.
    אחרי שהסמול הרס לעצמו את הדת את הלאומיות ואת המשפחה הוא נשאר בלי כלום. אבל הרי לחיות בלי כלום אי אפשר,והאדם הוא יצור המחפש משמעות לחיו. יצר הסמול את דת השלום.
    כשיפרוץ השלום אומר הסמול יהיו שמים חדשים וארץ חדשה

16. מאת עמית כהן:
    

    דצמבר 30, 2010 at 1:19

    גדי טאוב מתבלבל, קדימה היא לא כמו הסכם ז'נבה. אם קדימה היית הסכם ז'נבה אז היא הייתה מקבלת 3 מנדטים, שזו התמיכה שיש להסכם ז'נבה בציבור, לא 30 מנדטים.
    אם מישהו יכול לכתוב פה מהן עמדותיה של קדימה בנושא כל שהוא, יהיה הוא אדם מבורך, אישית למרות חיפוש מעמיק אחר הצהרות שהן משהו שהוא יותר מסיסמאות – עדיין אין לי מושג מהן עמדותיה של קדימה לגבי הסדר קבע.
    אני עוקב אחרי כל הצהרה של לבני, וכל מה שהצלחתי לדלות ממנה עד היום זה למה היא מתנגדת ולא במה היא תומכת (שוב, מעבר לסיסמאות טיפשיות). ולפי מה שהיא לא מוכנה לו נראה שקדימה היא פשוט ליכוד ב' שפשוט נוקט בטקטיקה שונה (ואני לא אומר את זה בהכרח כביקורת).
    לדוגמא,ציפי לבני לפני מספר חודשים נלחמה כלביאה מעל במת הכנסת כדי להוכיח שבשיחות שלה עם הפלסטינים היא לא הייתה מוכנה לוותר על סנטימטר אחד (במילותיה) מירושלים. גם בנושאים כמו "זכות" שיבה, קדימה בשום פנים ואופן לא מוכנים לשום נוסחה שהשמאל מציע. לבני מוכנסה ל0 "פליטים" שיכנסו לישראל, 0 מוחלט.

    כך שלא, קדימה היא לא כמו הסכם ז'נבה, גם לא קרוב לכך. לא באמת ברור מהי קדימה, אבל ברור שהם לא זה.
    ובאופן יותר כללי בקשר לקדימה – אפשר לבקר את הליכוד ואת העבודה בהרבה תחומים, אבל לפחות יש להן יסודות אידאולוגים. יסודות שנשחקו מאוד אבל עדיין קיימים.
    לקדימה אין שום יסודות שכאלה, כך שכל מה שנשארנו איתו זה תרבות יועצי התקשורת שיש במפלגות האחרות אך במעט מאוזנת על ידי היסודות האידיאולוגים, כאשר בקדימה אפילו האיזון הזה לא קיים. זה הופך את המפלגה הזו למשהו ממש פתטי, בלי שום עמדה ברורה בכמעט שום נושא.

    אגב, בקשר למפלגת העבודה..
    הבעיה של העבודה היא לא אהוד ברק – הבעיה היא פשוט שלאידיאולוגיה שלה (ושל טאוב) אין הרבה קונים בציבור.
    הסקרים האחרונים בנוגע לבואו של עמרם מצנע הראו שאפילו אם הוא יעמוד בראש מפלגת העבודה הוא בסך הכל יצליח לקבל 2 מנדטים פחות מאשר למפלגת העבודה יש כעת. וזה עוד מה שאומרים בסקרים (שבד"כ מחמיאים כאשר השאלות הן "מה תעשה אם X יעמוד בראשות המפלגה..?").
    מפלגה שלא מצליחה למשוך אליה מצביעים אפילו כאשר משתנה ההנהגה שלה, היא מפלגה שהבסיס האידיאולוגי שלה פשוט נעלם.
    הציבור הכללי כשהוא שוקל להצביע למפלגה מסוימת הוא שואל את עצמו 2 שאלות לגביה – מה האידיאולוגיה שלה ומי העומד בראשה (ולא בהכרח בסדר הזה). במקרה כמו זה של מפלגת העבודה, כאשר שאלת ה"עומד בראש" מקבלת מענה חיובי (במקרה שהראש הוא מצנע), והיא עדין לא מצליחה למשוך בוחריפ. המסקנה היחידה שיכולה להיות היא שהבעיה היא בתחום האידיאולוגיה.

17. מאת עוגיפלצת:
    

    דצמבר 30, 2010 at 11:22

    עמית, הבעיה של העבודה היא בדיוק העומד בראשה, שרוקן אותה כל כך מתוכן ומשמעות – שגם הציבור שקנה את האידאולוגיה שלה לא יצביע לה. פשוט כי בין האידאולוגיה למציאות אין כל קשר, האידאולוגיה שלה היא הישרדות ותו לא. היום, גם לו יבוא עמרם מצנע (איש ברוך כישרונות וכוונות טובות אך חסר כל כריזמה לצערנו), העבודה לא תצלח למשוך מצביעים. כל כך היא אכזבה את מצביעיה והשימה עצמה ללעג ולקלס בקרב לא-מצביעיה. מכאן ועד למסקנה שלך הדרך ארוכה.
    חבל ששלי יחימוביץ מצאה לה בית כל כך רעוע.

18. מאת פנחס:
    

    דצמבר 30, 2010 at 14:43

    כך כותב עמית כהן:
    "גם בנושאים כמו ”זכות“ שיבה, קדימה בשום פנים ואופן לא מוכנים לשום נוסחה שהשמאל מציע. לבני מוכנסה ל0 ”פליטים“ שיכנסו לישראל, 0 מוחלט."

    וזה מאשר את דברי,שהשלום הוא המולך של הסמול. הכל צריך להקריב לו,גם את המדינה.
    עמית יודע שהפלסטינים לא יסתפקו בעניין הפליטים בנוסית הסכם ז'נבה שנחתם על ידי כמה פלסטינים ללא כל השפעה ציבורית. והרי לפני זאת היה הסכם ביילין אבו מאזן שהאחרון מיד התנער ממנו,ולי נראה שכל ההסכם הזה היה רק פרי מוחו הקודח בשלום של ביילין. בדיוק כמו הסכם ז'נווה. הפלסטינים חוזרים ואומרים שזכות השיבה היא עניין קדוש,ולפי הנסיון שלנו עד עכשיו הפלסטינים לא זזים מילימטר מעמדותיהם וזאת ישראל שנסוגה תמיד מעמדותיה. אז עמית כהן משלה את עצמו שהפלסטינים יסתפקו בשלושים אלף פליטים חוזרים. או אולי זה אני שמשלה את עצמי שעמית כהן לא מסכים להחזיר לכל הפחות מיליון פליטים כקורבן למולך השלום.
    אין טרור. אוטובוסים לא מתפוצצים. גם מטילי עזה המעטים יחסית עד עכשיו אף אחד לא נפגע. הכלכלה פורחת רמת החיים עולה, חלק גדול מן העם חוזר למורשתו. אבל הסמול ללא שלום אנא הוא בא. הרי השלום הוא טעם חיו. ועכשיו יש לו עוד "טעם חיו" התמיכה במסתננים מאפריקה. מה טוב יותר ממדינה רב לאומית אומר הסמול.

19. מאת נתן.:
    

    דצמבר 30, 2010 at 14:58

    אחד המאפיינים הבולטים של משטרים פשיסטיים וסמי-פשיסטיים הוא הפער העצום שיש בין היכולת האמיתית של המדינה לבין הדימוי העצמי של המנהיגים וחלק מהאזרחים שתומך בהם ,אשר שבויים ברטוריקה של עצמם ומתחילים להאמין בה.

    הדוגמה הבולטת היא כמובן המשטר באיטליה בתקופת מוסליני שיצר אצל רוב האיטלקים הרגשה של חזרה לימי רומא המפוארים עד שהצבא האיטלקי המהולל כמעט והובס על ידי צבא היחפנים החבשי.

    דבר דומה קרה למשטר הגנראלים בארגנטינה שחשב שהוא יוכל להביס את בריטניה במלחמת פוקלנד ובסופו של דבר כידוע האחרונה היא זאת שטיאטאה את הצבא הארגנטינאי עם שתי אוניות וחצי.

    השלטון הישראלי הנוכחי של ליברמן,ביבי,בוגי,בגין ,ישי ושות' זקופי הקומה נראים כששים לכל עימות – רוצים מלחמה עם איראן, מאימים כל יומיים על לבנון ועל החמאס ,מחממים את הלהבות עם תורכיה ,יורקים בפניהם של בעלי הברית היחידים שלנו, יוצאים בהצהרות גזעניות שמחממים את האוירה עם כל העולם המוסלמי,
    בעוד שהמציאות היא כפי שהוכיחה מלחמת לבנון השניה והפיאסקו הטרגי של השריפה בכרמל וכפי שמבין כל מי שעיניו בראשו – שכדאי לישראל לעשות כל מאמץ להימנע מהצורך לבדוק מה כוחה הצבאי האמיתי שלא לדבר על תפקוד העורף שלה.

    ולגבי כשלונות -כדאי להזכיר את הכישלון הגדול ביותר של השלטון הנוכחי – הפקרת חייל בשבי האויב כתוצאה מהפחד מפני טוקבקסיטים מתלהמים.

20. מאת פנחס:
    

    דצמבר 30, 2010 at 21:11

    אחד המאפיינים הראשיים של הבולשביקים שהם מכנים כל מי שלא מסכים להנחות היסוד שלהם ולאופן בו הם רואים את העולם, פשיסט וראקציונר. הבולט אצלם הוא שעל מנת לשלוט בתודעה הציבורית ולפרק כל מחשבה שמתנגדת להם, הם משתמשים ברטוריקת זכויות האדם.
    ובאמת החוקות של המשטרים שלהם היו הכי מתקדמות מבחינת זכויות האדם כשלמעשה הם היו המשטרים הכי דכאניים

21. מאת המשחק של אנדר:
    

    דצמבר 30, 2010 at 21:14

    נתן, " אחד המאפיינים הבולטים של משטרים פשיסטיים וסמי-פשיסטיים הוא הפער העצום שיש בין היכולת האמיתית של המדינה לבין הדימוי העצמי של המנהיגים וחלק מהאזרחים שתומך בהם ,אשר שבויים ברטוריקה של עצמם ומתחילים להאמין בה. " – זאת תכונה שמאפיינת אגב גם דמוקרטיות. רק שהם בד"כ ממעיטות בכוחם הצבאי (וכך גם אחרים).

    ראה בריטניה במלחמת העולם השנייה, ארה"ב בוודאי במלחמת העולם השנייה, ארה"ב נגד רוסיה (קיסנג'יר התוודא שתמיד ראה את תפקידו כניסיון להבטיח לארה"ב עמדת משנה חזק לסדר העולמי הרוסי. הוא לא באמת חשב שארה"ב תצליח להביס את בריה"מ) …

    " בעוד שהמציאות היא כפי שהוכיחה מלחמת לבנון השניה והפיאסקו הטרגי של השריפה בכרמל וכפי שמבין כל מי שעיניו בראשו – שכדאי לישראל לעשות כל מאמץ להימנע מהצורך לבדוק מה כוחה הצבאי האמיתי שלא לדבר על תפקוד העורף שלה. " – אנחנו כנראה מבינים את המציאות בצורה שהיא רדיקלית שונה. אני לא בטוח אם אתה מודע לגמרי לכמה קשה להדליק שריפה בסדר גודל כזה, אפילו עם חומרי נפץ. מלחמת לבנון השנייה הייתה בהחלט נבוט בראש, אבל הביצועים של צה"ל בתקיפת הכור בסוריה ובעופרת יצוקה היו טובים מאוד.

    " ולגבי כשלונות -כדאי להזכיר את הכישלון הגדול ביותר של השלטון הנוכחי – הפקרת חייל בשבי האויב כתוצאה מהפחד מפני טוקבקסיטים מתלהמים. " – אם בכך אתה מתכוון באי כניעה לסחטנות הרגשית של קומץ טוקבקסיטים מתלהמים שרוצים לשחרר את גלעד שליט תמורת כל מחיר וישרף העולם, אדרבא.

22. מאת דניאל:
    

    ינואר 1, 2011 at 21:51

    יש לי בעיה אחת עקרונית עם קדימה, ושמה מופז – הסוס הטרויאני. אני פשוט לא יכול להביא את עצמי למצב שבו אני בהצבעתי מקדם את האיש. לכן בבחירות האחרונות הצבעתי מר"צ, למרות דעותיי הגדיטאוביות. ועל מפלגת העבודה כל מילה מיותרת.

23. מאת אבי8759:
    

    ינואר 2, 2011 at 2:17

    דניאל, אני לא יודע מהן הדעות הגדיטאוביות שלך (כינוי גדול, אגב), אבל כל עוד יש לך דעות כנראה שמקומך לא עם קדימה. במה הם תמכו תזכיר לי?
    הנושא הזה מתקשר גם למה שגדי כתב ברשימה – האם קדימה תמכה אי פעם בתהליך חד צדדי בצורה גלויה או שאלו היו רק הכוונות של אריאל שרון?

24. מאת דניאל:
    

    ינואר 2, 2011 at 22:11

    אבי, לצערי מלחמת לבנון השנייה גרמה לכך שלדבר על מהלך חד צדדי כלשהו נהיה שקול להתאבדות פוליטית. יעבור עוד הרבה זמן עד שיעזו לחזור אל המשך ההתנתקות, אבל בין כל המפלגות לקדימה יש לפחות את הנטייה הנכונה. …להוציא מופז כמובן.

25. מאת מיכה:
    

    ינואר 6, 2011 at 0:46

    ליברמן מוכן להצבת כח בינ"ל בעזה: "נסיר הסגר"

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/197/457.html?hp=1&loc=1&tmp=6521

    צריך לתת קרדיט כאשר ליברמן עושה עבודה טובה. זה רק מוכיח שבשלב הנוכחי מה שחשוב זה פחות המחנות ויותר מי מתנהג בחוכמה או בטפשות ברגע נתון. לכל הפוליטיאים יש הרבה ימים רעים וכמה ימים טובים.

    הקרדיט שאני נותן לליברמן זה לא על זה שהוא מוכן להכניס כוח בינ"ל בעזה, אלה שהוא ערמומי מספיק לדעת שזה לא עולה כסף לומר לאיזה פוליטיקאית אירופית מעופפת דברים שישמעו טוב לאוזניה. הוא יודע טוב מאד שלא יהיה שום כח בינ"ל בעזה, אז למה לא לומר שאנחנו מוכנים. השיטה הזו עובדת מצויין לפלסטינים.

26. מאת יובל כץ:
    

    ינואר 10, 2011 at 17:02

    הפרדוקס הכי גדול שמבחינה אידיאולוגית מרבית הציבור הישראלי נמצא בשמאל המתון, מדינית וכלכלית, חלקו קורא לעצמו "מרכז" (במיוחד זה שהצביע לקדימה), אבל אם מחלקים את הציבור לימין ושמאל מבחינה רעיונית ללא כל קשר למי הצביעו הוא ברובו הגדול שייך לשמאל מתון מדינית וגם כלכלית, חזירות קפיטליסטית דוחה אותו(גם אם הוא לא מגדיר עצמו כסוציאל דמוקרט), חזירות שהיא מנת חלקו של ציבור מסויים בעשירונים והאלפיונים העליונים.

    יש כאן תופעה פוליטית יוצאת דופן, איך זה יכול להיות שאין מפלגה פוליטית אחת שמייצגת את השמאל המתון? איך דווקא שם יש וואקום פוליטי? מבחינה אידיאולוגית אין שום מניעה שהחל ממרבית מצביעי מרצ(חוץ מהשולים השמאליים שלה) דרך מצביעי העבודה, דרך מרבית מצביעי קדימה, מרבית המצביעים למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה, מרבית הציבור שהתייאש ולא מצביע בכלל כי אין לו למי(צודק ת'כלס והוא גם לא מוכן להתפשר על התקליט המקולקל מרצ, מפלגת האבודה או רכבת האופרטוניסטים קדימה) תוך "גניבת" קולות מסויימת מישראל בתינו והליכוד יעמדו ביחד מאחורי גוף פוליטי אחד, ההבדלים ת'כלס בין אותם אנשים לא כאלה גדולים, בטח לא מהותיים, חלק בעד הצמדות גדולה יותר לקווי 67, חלק פחות(תוכנית אלון+), חלק ביטחוניסטים יותר, חלק פחות, חלק בעד סוציאל דמוקרטיה שנוטה יותר לסוציאליזם וחלק לסוציאל דמוקרטיה מתונה יותר עד מה שנקרא "הדרך השלישית", אבל מהותית אלה כל ההבדלים והם לא כאלה גדולים.

    נכון לעכשיו באמת אין למי להצביע, הימין תקוע, ה"מרכז" הוא פיקציה והשמאל מרוסק לרסיסים כתוצאה מנטייה מוגזמת להרס עצמי.