מרץ 9, 2011
נגד בדידות – ספר חדש
אני שמח לבשר.
וכאן יש קצת פרטים על הספר.
אתר ולפרקים גם בלוג
אני שמח לבשר.
וכאן יש קצת פרטים על הספר.
תחת הנושאים כל מיני | מאת גדי טאוב
פועל על WordPress בעברית
XHTML תקני | RSS (פוסטים) | RSS (תגובות)
מרץ 9, 2011 at 20:53
שמחתי מאוד לשמוע שהספר יצא, וסיימתי לקרוא אותו בשבוע שעבר.
הכתיבה המיוחדת שמשלבת סיפורים ומסות מצאה מאוד חן בעיני, ישר כוח.
מתי יצא מחשבות?
מרץ 9, 2011 at 22:22
כתבת על הקיט-קט? 🙂
הספר נשמע מעניין מאד.
בעוד כשבוע אפגוש כאן את ידידתך גב׳ גביזון, אבל זו תהיה חוצפה מצדי לבקש ממנה להביא עותק. אכן, קשים החיים בגולה.
מרץ 9, 2011 at 22:58
מזל טוב, גדי.
נשמע ממש מעניין.
האם המאמרים במופיעים בספר, על באדולינה, ועל הסופרות שכתבו על גילוי עריות מופיעים באותן גירסאות של מה שכתבת בזמנו ל"הארץ"?
או שהם שונו?
כך או כך, מתוך הערכה ואהבה גדולה לכתיבתך, זה כנראה הספר הבא שאני הולכת לקנות ולקרוא…
מרץ 9, 2011 at 23:00
הי יואב, שרית,
כן, המאמר על הקיטקט מופיע בספר בגריסה המלאה, שהיא יותר ארוכה מזו שהיתה אי-אז ב 42 מעלות.
גם המאמרים שהופיעו בהארץ – ילדות של אבא ובדולינה – מופיעים בגרסאות מלאות יותר.
מרץ 9, 2011 at 23:38
מזל טוב !
מרץ 10, 2011 at 9:57
קראתי את בדולינה בגירסתה בהארץ וכמו כל אינטלקטואל אתה לוקח תו אחד או שניים מתוך מורכבות גדולה ומותח אותם עד הסוף
כנגד מה דברי מכוונים? כנגד מתקפתך הכוללת נגד הניו אייג'
בסדר,אז לכל אדם יש כבר לחם לאכול ובגד ללבוש וגם נסיעה לחו"ל לכל הפחות פעם בשנה ותענוגות ככל שאווה נפשו. מה הלאה. האם האדם הזה יחוש מסופק? האם הוא לא ירוץ מתענוג לתענוג ומריגוש לריגוש ולא יצליח לספק את התולעת המכרסמת בתוך נפשו.
הרי הניו אייג' צמח במערב השבע והוא בא לסתום את החור העמוק שחד האדם המערבי שכלום בתחום החומרי לא חסר לו.
הניו אייג' הוא רב גוני ולצד החלקים השטחיים הממוסחרים המגוחכים שלו יש בו גם ניצנים של הכרה חדשה של מהות האדם שנשתכחה מאז צמיחת המודרנה במערב והכרזת הדת כלא רלוונטית לחיים המודרניים
מרץ 12, 2011 at 19:16
נשמע מעניין. גם שם הספר נשמע מוצלח. מזל טוב ובהצלחה.
פנחס, אכן העולם מורכב יותר ממה שגדי או אתה תוכלו לתאר.
ובכל מקרה, מעבר לניו-אייג' (שמלכתחילה נשמע כמו משהו שהגבולות שלו רחבים ולא כל כך ברורים), למערב יש והיה הרבה יותר מה להציע מאשר הווי חומרני/טכני. השאלה היא למה בכל זאת אנשים מחפשים את התשובות ב"ניו-אייג'"? אין תשובה אחת מן הסתם. והשאלה לטעמי היותר חשובה היא האם בשם הנהייה אחר הניו-אייג' (או חלקים מסוימים שלו) אנחנו (חלקנו), שופכים את התינוק "המערבי" (יהיה אשר יהיה) עם המים?
קצת מזכיר לי את הוויכוח הציבורי על דברי יהורם גאון. וחשוב להדגיש- הוא לא הכליל.
מרץ 13, 2011 at 19:35
מזל טוב, גדי!
ממש שמחתי לשמוע על צאתו של ספרך החדש. לא עברו כמה ימים וכבר הספקתי לקנות אותו. הוא נראה מזמין ומעורר
עניין.
תגיד, מתי יצא מחשבות?
מרץ 14, 2011 at 13:51
למרות ההערכה הגדולה שלי לכותב, והרצון לשמוע את ניתוחיו העמוקים ( בלי שום ציניות) מיליון הטבילות במקווה שהייתי צריך אחרי ״אלנבי״, ועדיין.. עוצר אותי מלקנות..
מרץ 17, 2011 at 12:54
או, the much anticipated book. הולכת לקנות.
מאי 5, 2011 at 22:12
מאוד נהניתי מספרך האחרון "אלנבי". מאחלת לך המשך הצלחה גם בספרך החדש.