דצמבר 20, 2015
האיסור לומר את האמת – למה אובמה מסרב לקרוא לטרור האיסלמסיטי בשמו?
באקדמיה קרתה בחצי המאה האחרונה מהפיכה שהיא לא פחות ממדהימה: השליחות המקורית של גילוי האמת התחלפה עבור דיסציפלינות שלמות בהיפוכה – האיסור לומר את האמת.
זה לא איסור מוסדי, כמובן. שום מוסד אקדמי שאני מכיר לא הוציא הנחייה שאסרה על אמירת האמת. אבל זאת עמדה פילוסופית, שהאמת, המציאות, וערכים כמו זכויות אדם אוניברסאליות, הם מושא התקפתה הישיר. קוראים לעמדה הזאת פוסטמודרניזם. ויש לה יחסי ציבור טובים מספיק כדי שרובנו לא נשים לב במבט ראשון להשלכותיה היותר חמורות. (למאמר המלא באתר הארץ… עותק נמצא גם כאן באתר)
הגרסה האנגלית של המאמר נמצאת כאן.
דצמבר 21, 2015 at 11:30
יישר כוחך. את האמת יש לא רק לומר, אלא גם לאפשר לומר, ואפילו לאפשר לחשוב עליה כקיימת. והנה דוגמה מהחיים האקדמיים: שלוש חוקרות מדברות במושב בכנס על ספרות עברית. כולן מדברות על יחסי כוח, על דיכוי ועל שליטה. האם יש גם פנים אחרות בעולם הספרות? אולי, אבל כנראה מישהו מכריח אותן לדבר רק על כוח, דיכוי והשאיפה ל'חירות'. גם כשמדברים על יהודים מסורתיים בעיירות פיתוח, הקטגוריה הרלבנטית היחידה העומדת לרשות החוקר הפוסט-קולוניאליסטי היא 'שחרור' – לא משנה שזה הדבר האחרון המענין את מושאי מחקרו, שזה ההיפך מהרעיון של מסורתיות. השאלה החמורה ביותר היא כמובן זו בה טיפלת במאמרך: מהי מערכת הדיכוי האינטלקטואלית המסועפת המכוננת את המצב ההזוי הזה.
דצמבר 21, 2015 at 17:16
Dear friend, you wrote one of the best analysis of political correctness ideology (Haaretz this morning), which is so dangerous for democracy
Yishar Koach !
Charles Szlakmann (Paris) .
דצמבר 22, 2015 at 20:37
מה רע במרין לה פן? לגבי יחסך לימין הפוסטמודרניים צודקים