• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=99
• תגובות ב-RSS

13 תגובות לפוסט ”מפתיע?“

1. מאת kusit3g:
   

   מרץ 10, 2007 at 23:35

   לא ברור לי מה מוזר בזה. זה בסך הכל אחד הביטויים הראשונים (והגלובלים) של מה שהופיע כאן כ"לכו לעבוד" בשנת 2003, או תוכנית ויסקונסין. לסוחרי הסמים יש מספיק כסף וכוח כדי להפוך את המאבק בתופעה החברתית המאוד שלילית הזאת (ואני אומרת את זה כמעשנת עם קשיי גמילה) לבדיחה באמצעות שכנוע (גם בבית משפט) שזה רק עניין של "בחירה" (ומי אמר בכלל שזה ממכר? ומי סיפר לכם שזה מסרטן? מתאם הוא לא קשר סיבתי בלה בלה בלה), ושיסוי חלק אחד של הציבור בחלק אחר. רגיל לגמרי. הפרד ומשול. חברות הטבק לא משקיעות סתם מיליארדי דולרים בשנה בשיווק ועורכי דין.

   אגב, משהו מעניין קורה בבריטניה בתחום הסמים
   http://www.timesonline.co.uk/tol/comment/columnists/india_knight/article1496833.ece

2. מאת אבי:
   

   מרץ 11, 2007 at 0:24

   הם * צריכים איזה רשע מוחלט לתעל אליו אגרסיות, אז הם מצאו אותו.

   * אין לי הגדרה אלגנטית ל"הם" הזה. אולי "אנשים שאין להם חיים".

3. מאת ניר:
   

   מרץ 11, 2007 at 2:15

   גדי שלום.

   האמת גם לי יש תחושה שהדיון הזה יצא מפרפורציות, במיוחד בגלל שאני הייתי שותף לאותן כל כך "הרבה תגובות".
   אבל שים לב שאתה לא מתייחס לדינמיקה הפנימית של הדיון שמייצרת את התגובות הרבות (מתגובות נזעמות זה הופך לדיון די מעניין בעיני).
   בעניין הלהט המוסרי – אתה לא יודע לאן "צדיקי מסע הצלב נגד עישון" כדבריך מפנים את כל הלהט המוסרי שלהם. אתה פשוט קובע שרק זה מעניין אותם. זו עוד דרך שלך לקעקע את השקפת עולמם של המתנגדים, ואפילו אותם עצמם. אלו, הצדיקים האלו, בכלל איכפת להם מעובדי קבלן? ממפוני גוש קטיף?! העיקר לתקוע לנו המעשנים אצבע בעין! זה גם לא ממש טיעון. במיוחד בגלל שאפשר לייחס אותו אליך – אתה פרסמת כבר לפחות שלושה מאמרים שהתמקדו בעניין העישון – אחד ב – Timeout ושניים במעריב (ושניים התפרסמו ב – NRG). אז לפני שאתה טוען נגד הצדיקים מסדום, שכמובן לא טוענים בשם זכויות (אני חושב שאם תקרא את התגובות שלי תראה שהן די מנומקות ומנסות להגיע לפשרה עם כולם – אבל למה שתעשה את זה בעצם, אתה מעדיף לטעון שאנחנו קטנוניים ולא מדברים בשם זכויות), תבדוק על מה אתה כותב, ובאיזו כמות אתה כותב.

   ניר

4. מאת אליסה:
   

   מרץ 11, 2007 at 5:16

   יש משהו במה שניר אומר. מצד שני אני מבינה לליבו של גדי, כי המעשנים כבר די הרבה זמן מרגישים נרדפים ונדחקים לפינה, הרבה פעמים תרתי משמע. אני עם הלא מעשנים בעניין הזה (כמובן, כמו שאמרתי בתגובותי הקודמות, בדרכים של "גירושין" בין המעשנים והלא מעשנים, ולא בדרכים של אילוץ גורף מלמעלה).

5. מאת ברק:
   

   מרץ 11, 2007 at 6:51

   אפשר להיות קטנוני ולהשיב:

   1. שהרי מדובר בחייים ובבריאות שלנו, שזה יותר חשוב מכל דבר אחר. ככה סבתא שלי אומרת.

   טיעון צדקני, פשטני אבל נכון: אם סדר היום הפוליטי-ציבורי היה נשלט לפי מידת החשיבות האמיתית וההשלכה של הנושאים לחיינו ולאורח חיינו, אזי הסוגייה החשובה ביותר היתה הבריאות, אח"כ תאונות-דרכים, ולבסוף הנושא הבטחוני-מדיני. ואז, רק אם ישאר זמן או כסף, ניתן להתעסק קצת בענייני רווחה וזכויות.

   2. מדובר בדברים שנוגעים לנו ישירות. להבדיל מדברים רחוקים לכאורה כמו זכויות עובדי קבלן או זכויות האדם בשטחים, אשר (למזלנו) נוגעים לאחרים ובמקומות אחרים.

   3. ולבסוף, יש לזכור כי העמדה האישית שלך בסוגייה זו היא שהבעיה המוצגת אינה כה חמורה ולכן אין לשנות את החוק. לכן, ניתן להבין את ההערה שלך אודות מידת החשיבות של הנושא, היא תוצאה ישירה של דעתך האישית על הסוגייה.

6. מאת DoK:
   

   מרץ 11, 2007 at 11:44

   הפוסט הזה מזכיר את דברי ההגנה של ליברמן על הח"כ הנכבדה אסתרינה.
   אני לא זוכר את הציטוט המדויק אבל נימת הדברים היתה –
   אנחנו אחרי מלחמה בלבנון, לפני מלחמה נוספת, האירנים מפתחים נשק גרעיני… ואתם מתעסקים עם זוטות* כאלו.

   הכוונה ב"זוטות" היתה לסילוף העובדות והשקרים שנלוו כמעט לכל תיאור שלה את קורות חייה ולהיותה עוד סממן לשלטון מושחת (ולקבלת ההחלטות הבעיתית של השר ליברמן).

7. מאת Islay:
   

   מרץ 11, 2007 at 20:27

   נראה, ניר, שגדי פשוט מתקשה לרדת מהעץ.

8. מאת עירא:
   

   מרץ 11, 2007 at 23:15

   עכשיו אני כבר מפחד ללכת פוסט אחורה ולראות מה היה שם…

   אבל הניחוש שלי זה שאנשים מגיבים לדברים שהכי קרובים אליהם. פיזית.

   אין לי בעיה עם מנהגים שגורמים לאדם נזק עצמי, יש לי בעיה כשהמנהגים שלו פולשים לי למרחב שלי. זה כולל עשן, צעקנות, או נטיה להסתובב עם ריחות זיעה חזקים בלי דיאודורנט (נטול ריח בבקשה!).

   שום אתיקה לא נכנסת כאן לויכוח, אני לא מנתח אם את הסרטן שלי אני אקבל מהסיגריות שלו או מהאוטובוס של אגד או מהרעלנים של הסינגל-מאלט החביב עלי. אני פשוט מחפש לברוח מסירחונות. אני לא מבקר ברפתות, לא במפעלי כימיכאלים, וזה קל. יותר קשה לי להנות מפאב בלי לסבול מסיגריות כי שם הן רודפות אחרי. זה הכל.

   ומצד שני אני באמת מסכים איתך, שהשקעת האנרגיה בנושא מצד אנשים היא חסרת פרופורציות…

9. מאת זואי זלברג:
   

   מרץ 12, 2007 at 3:20

   לאחרונה הייתי בהופעה של זמרת מסוימת במועדון (די קטן) מסוים בתל אביב. הזמרת ביקשה מהקהל לא לעשן באולם בזמן ההופעה, וכמעט כל הקהל כיבד את בקשתה.
   אח. איזה הבדל: לנשום בזמן ההופעה. ההבדל היה כל כך גדול, שנזכרתי בוויכוח הזה, ואמרתי לעצמי: אם המצב יהיה ככה כל הזמן, בכל המועדונים, אני אצא יותר, זה פשוט כיף.
   כמובן שכשההופעה נגמרה, כל המעשנים הדליקו סיגריות בתוך האולם, וכל האפקט הנ"ל פשוט נעלם.

10. מאת אליסה:
    

    מרץ 12, 2007 at 6:33

    עירא, לא היה שם שום דבר מזעזע, היה דיון מתורבת ומנומס, למרות שרוב המגיבים לא הסכימו עם גדי (לא כולל אותי).

11. מאת שפי:
    

    מרץ 16, 2007 at 8:14

    לפני שמתתי נעמי שמר כתבה לי שיר:

    אני סיגריה
    הייתי פעם עץ אולי
    ובתיבת התהודה
    אני זוכר את אלה שטיפסו עלי
    ולפעמים אומר תודה.

12. מאת אביגיל בכלר:
    

    מרץ 25, 2007 at 11:18

    הערה לסדר היום לגבי המחקרים המופרכים שכביכול הוכיחו את נזקי העישון המשני. לידיעת כל מי שרוצה לדעת, המחקרים שקשרו את העישון בקשר הבלתי הפיך הזה לסרטן ריאות, נעשו על בעלי חיים.
    על חולדות ועל כלבים.
    הייתי מצפה, במקום כל המחקרים הסטטיסטיים המתוחכמים על עישון משני, לבדיקה פשוטה של מספר חיות המחמד של מעשנים שחוטפות מחלות קשורות-עישון לעומת אלה שחיות בבתיהם של לא-מעשנים.
    אין פשוט מזה, עם מסד הנתונים העצום שמצטבר אצל הוטרינארים בעולם המערבי.
    היינו צריכים כבר מזמן לראות את הקשר שם.

13. מאת יד שניה:
    

    מאי 20, 2007 at 13:31

    זה לא מוזר בכלל, עושים את זה בחול הרבה.