ידברו הפרוטוקולים

• גדי טאוב, ניסים סופר, הארץ
• 07.04.2019
• 20:00

אוריאל לין, מאבות המהפכה החוקתית, הזדעק כנגד קביעתנו שהכנסת הוטעתה לגבי חוקי היסוד "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק", ולא ידעה שהיא מוסרת לבית המשפט את הכוח לפסול חוקים ("הארץ" 27.3). הדבר התברר לה, כתבנו, רק כשבית המשפט העליון גילה לה זאת בדיעבד, בפסק דין בנק המזרחי, ב–1995, שלוש שנים לאחר מעשה.

לין, שהיה ב–1992 חבר כנסת ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, אומר בתגובתו למאמרנו, שהכנסת ידעה היטב מה היא עושה. "בכל הדיונים, במליאה ובוועדה, הציר המרכזי היה ההנחה, שאנו יוצרים חוקי יסוד המוצבים מעל לכוח החקיקה של הכנסת". מי שטוען, כי "הכנסת כלל לא התכוונה להעניק לבית המשפט העליון את כוח הביקורת השיפוטית" טועה ומטעה, שכן לין קובע ש"האמת היא בדיוק הפוכה". כדי להיווכח בזאת הוא ממליץ לנו לחזור לפרוטוקולים של הוועדה ושל המליאה.

כך עשינו. ומה שעולה מהפרוטוקולים הוא, שלין לא הבהיר לח"כים שהם נותנים לבית המשפט כוח לבטל חוקים. להיפך. הוא טרח לשכנעם שאין כל חשש שכך הם עושים. בוועדה אמר לין, כי בנוגע ל"כוח לבטל חוקים… אנחנו לא נותנים לעליון את הכוח הזה" (ועדת חח"מ, ישיבה 356). במליאה חזר לין על התנגדותו לתת "את הכוח המפליג לקבוצה מצומצמת של שופטים, שפרשנותם… תקבע מחיקתם של חוקים בישראל" (מליאה, ישיבה 398).

עכשיו כותב לין שהדבר היה צריך להיות מובן מאליו, שכן "אם אין למערכת המשפט כוח לביקורת שיפוטית ואין היא מוסמכת לבטל חוקים הסותרים את זכויות היסוד", הרי ש"לא יצרת כלל זכויות יסוד". כראיה הוא מזכיר את הניסיונות לחוקק את פרק מגילת זכויות האדם בחוקי היסוד טרם זמנו. ואולם, ב–1992 הוא הוליך את חברי הבית שולל כשאמר ש"באותן הצעות חוק, בית המשפט העליון קיבל כוח לבטל חוקים", ואילו "פה אנחנו לא נותנים לעליון את הכוח הזה" (ועדת חח"מ, ישיבה 356). במליאה שב לין והבטיח, כי "אנחנו לא עושים כפי שהוצע בחוק יסוד: החקיקה ולא בחוק יסוד: זכויות האדם שהוגשו בזמנם", והצהיר במפורש שהעליון לא יקבל "כוח מיוחד לבטל חוקים" (מליאה, ישיבה 398).

"אני ער לכך", כותב לין בתשובה למאמרנו, "כי בשלב שבו הבאתי לקריאה שנייה ושלישית במליאה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ציינתי, כי לא הוקם בית משפט לחוקה וכי אין מבטלים חוקים… הבהרתי למחוקקים, שאיננו מעבירים לעליון את הכוח האבסולוטי לבטל חוקים לפי ראות עיניו, אלא רק לבטל חוקים הסותרים את זכויות היסוד המפורטות בחוק היסוד עצמו". אבל בפרוטוקולים של המליאה אין זכר לאמירה כזאת שלו. מה שלין כן אמר אינו משתמע לשתי פנים: "אנחנו לא מעבירים את המשקל לעליון… ואין מוקם בית משפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים". בתשובה לטענת ח"כ מיכאל איתן, כי פסקת ההגבלה תאפשר לבג"ץ לפסול חקיקה ראשית, פסק לין "אין צורך לפסול חוקים. לא פוסלים חוק" (מליאה, ישיבה 398).

אין לנו אלא להמליץ ללין לעשות את מה שהמליץ לנו: לעיין בפרוטוקולים. אנו בטוחים שהוא לא התכוון להטעות את קוראי "הארץ" היום, אלא רק שכח שהוא התכוון להטעות את חברי הכנסת אז. מה שלא לומדים מהטעיות, אולי לומדים מטעויות: שאין לסמוך על הזיכרון לבדו.