גדי טאוב

פרשת המרצה מאוניברסיטת בן-גוריון, שקרא להחרים את ישראל, כדי "להציל אותה מעצמה" הסתיימה, נדמה לי, בטוב. אוניברסיטת באר-שבע לא נפלה למלכודת, ולא פיטרה את ד"ר ניב גורדון, ולכן אפשרה לחשוף את ערוותו, במקום להפוך אותו לקדוש מעונה. מוטב שנענה לו, לא שנשתיק אותו. "הטעות לבדה", כפי שכתב תומס ג'פרסון, "זקוקה לתמיכת הממשלה. האמת יכולה לעמוד בעצמה". כך ישמש גורדון עצמו הוכחה לפתיחות הרבה של המשטר שהוא מבקש לצייר כדכאני.

צריך להדגיש שהאוניברסיטה בפירוש נהגה לפנים משורת הדין. זכותה המלאה לנקוט צעדים משמעתיים נגד גורדון. כל מוסד, כולל אוניברסיטה, רשאי לנקוט צעדים כאלה כנגד מי שקורא לפגוע בו עצמו. בית ספר לא צריך להעסיק מורה שקורא לסגירתו, עיתון לא צריך להעסיק עיתונאי שקורא להחרמת העיתון שלו. עיתונאי כזה גם יעשה מעצמו צחוק אם ינסה להתחבא מאחורי חופש העיתונות. כך גם גורדון. יש משהו אבסורדי בטענה שבשם החופש האקדמי צריך להגן על קריאתו של גורדון לפגוע בחופש האקדמי (של עמיתיו, לא שלו. שהרי הוא עצמו, מעצם הקריאה לחרם על ישראל, הפך כוכב בדיוק בקרב אלה שמבקשים להחרים אותה).

יש גם חוסר יושר בכל הצדיקות המדומה הזו של ד"ר גורדון. אם ישראל היא משטר "אפרטהייד", כדבריו, ואם היא עד כדי כך אפלה שהיא ראויה להחרמה, איך זה שגורדון עצמו לא מחרים אותה? איך זה שגורדון עצמו ממשיך למשוך את שכרו ממוסד הממומן על ידי ממשלת הרשע של ה"אפרטהייד" הישראלי? טוב עשתה האוניברסיטה שהיא ממשיכה לשלם לו את שכרו, מפני ששכרו ממשיך לעשות צחוק ממאמריו.

נוסף לחוסר היושר האישי, יש כאן גם חוסר יושר אינטלקטואלי. הכינוי "אפרטהייד" הוא מניפולטיבי, מכשיר במאבק שאינו על סיום הכיבוש בשטחים, אלא על ביטול זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. אכן, צודק גורדון כשהוא אומר שבשטחים יש שני סוגים של תושבים – אזרחים ונתינים – ושעל שניהם חלים שני סוגים שונים של חוק. אבל זה מה שנקרא בחוק הבינלאומי "כיבוש". לעומת זאת "אפרטהייד", על פי החוק הזה, הוא "שלטון ממוסד של דיכוי… על ידי קבוצה גזעית אחת על קבוצה גזעית אחרת" מתוך "כוונה לקבע את השלטון הזה".

למרות שבישראל יש המבקשים לקבע את השלטון הזה (המתנחלים למשל), הרי ישראל כמדינה מעולם לא סיפחה את השטחים, בדיוק משום שסירבה להפוך את הכיבוש לאפרטהייד. וישראל גם ביקשה לסיים את הכיבוש, לא לקבע אותו. הפלסטינים הם שהכשילו את החלוקה (ולכן שום חרם על ישראל לא יפתור את הבעיה). למה אם כן מחליף ד"ר גורדון, המכיר היטב את פירושם של המושגים, את המושג "כיבוש" במושג "אפרטהייד"? מפני שכאשר מצמידים לביטוי "מדינה יהודית" את הביטוי "משטר אפרטהייד" יוצרים את הרושם שהמדינה היהודית, לא הכיבוש, היא משטר של זכויות רק ליהודים. והרושם הזה הוא מכשיר רב עוצמה בדה-לגיטימציה של ישראל. מוטב שנדע לענות לגורדונים למיניהם, לא לסתום את פיהם, כדי שנוכל לחשוף את העובדה שמאחורי קריאות חסודות "להציל את ישראל מעצמה" מסתתר ניסיון שיטתי לדה-לגיטימציה שלה.

הרשימה פורסמה בידיעות אחרונות ב 8.9.09.